ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר 2011 תישאר ללא שינוי ברמה של 3.25%

29.08.2011
 
ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר 2011 תישאר ללא שינוי ברמה של 3.25%
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בחודש יולי ב-0.3%, מתחת לממוצע התחזיות המוקדמות ולתוואי העונתי המתיישב עם עמידה ביעד האינפלציה. בניכוי עונתיות ירד מדד יולי ב-0.6%. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 3.4%, מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה.
תחזיות האינפלציה והריבית: בחודש האחרון ירדו משמעותית ציפיות האינפלציה הנמדדות משוק ההון ואלו של החזאים, והן עומדות כעת על 2% ו2.5%, בהתאמה. הרקע לירידתן של ציפיות האינפלציה היה ירידות של מחירי הסחורות, מדד יולי, שהפתיע בשיעורו הנמוך, ציפיות להאטה בצמיחה והמחאות החברתיות נגד יוקר המחיה. במקביל ירדו הציפיות לגבי תוואי הריבית של בנק ישראל לפי תחזיות שוק ההון והחזאים. זו צפויה לעמוד בעוד שנה על 3.1% לפי שוק התלבור (לעומת 4% לפני כחודש) ועל 3.6% לפי ממוצע תחזיות החזאים (לעומת 4.3% לפני כחודש). החזאים צופים כי בנק ישראל יותיר את הריבית לספטמבר ללא שינוי.
הפעילות הריאלית: נתונים שהתקבלו החודש ממשיכים לתמוך בהערכה כי המשק מוסיף לצמוח, תוך האטה של קצב הצמיחה ביחס לרביעים הקודמים. ההאטה בצמיחה נובעת בעיקר מהתמתנות הביקושים העולמיים, המשפיעים על ייצוא הסחורות והשירותים, בעוד שהביקושים המקומיים ממשיכים לגדול. על פי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני (הנקובים במונחים שנתיים) צמחו התמ"ג והתמ"ג העסקי ב-3.3% וב-1.9%, בהתאמה. עם זאת, נתונים אלה עקביים בקירוב עם תחזית בנק ישראל לצמיחה של 4.8% בשנת 2011. היצוא (ללא יהלומים) צמח ברביע השני ב-0.5%, לעומת 10.1% ברביע הראשון, והצריכה הפרטית עלתה ב-2.3%, לעומת 7.8% ברביע הראשון. עם זאת, בצריכה הפרטית ללא רכיב המוצרים בני הקיימא, המתאפיין בתנודתיות יחסית, נרשמה צמיחה של 4.6%, לעומת 4.3% ברביע הראשון. התמתנות קצב הצמיחה באה לידי ביטוי גם במדד המשולב, שעלה בחודש יולי ב-0.2%, המשך לעליות מתונות שנרשמו בו ברביע השני השנה. התקבולים ממסים מוסיפים להיות נמוכים מהתוואי העונתי זה החודש הרביעי ברציפות. ואולם, הציפיות לגבי המשך הפעילות, לפי סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס ומדדי אמון הצרכנים של "גלובס" ו"בנק הפועלים", הן חיוביות.
שוק העבודה: נתוני שוק העבודה מצביעים על המשך השיפור בתעסוקה. שיעור הבלתי מועסקים, על פי נתון המגמה לחודש מאי, הוא 5.7% מכוח העבודה האזרחי. מספר משרות השכיר (בניכוי עונתיות) עלה בחודשים מארס-מאי ב-0.6% לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. על פי סקר המשרות הפנויות של הלמ"ס גדל מספר המשרות הפנויות ביולי בשיעור של 2.2%. השכר הנומינלי עלה בחודשים מארס עד מאי ב-1.4% לעומת שלושת קודמיהם, בעוד שבשכר הריאלי (בניכוי עונתיות) נשמרה בתקופה זו יציבות. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש יולי גבוהים נומינלית ב-6.8% (אומדן ראשוני) מאשר ביולי אשתקד (בניכוי השפעת שינויי חקיקה).
הערכות חטיבת המחקר: בעקבות ההרעה בסביבה העולמית בחודש האחרון הוכנסו בהערכות חטיבת המחקר של בנק ישראל כמה שינויים ביחס להערכה של החודש הקודם. ההערכה הנוכחית היא כי האינפלציה ב-12 החודשים המסתיימים ברביע השלישי של 2012 תעמוד על 2.5%, והריבית הממוצעת לאותו רביע תעמוד על 3.3%. לגבי שנת 2011 מעריכה חטיבת המחקר שהאינפלציה תסתכם ב-2.7%, וכי הריבית הממוצעת ברביע האחרון של השנה תעמוד על 3.3%. חטיבת המחקר הדגישה את הסיכונים המרכזיים הנשקפים למשק הישראלי - התממשות הערכות פסימיות לגבי ההתפתחויות בכלכלה העולמית, וההשפעה הצפויה לכך על הביקושים ליצוא מישראל ועל הביקושים המקומיים, והתפתחויות גיאו-פוליטיות שליליות.
נתוני תקציב הממשלה: ביולי ההכנסות המקומיות של הממשלה היו נמוכות ב-3.5% מהתוואי העונתי החזוי, המשך להאטה בגביית המסים העקיפים. יחד עם זאת, ההכנסות ממסים מתחילת השנה עד יולי היו גבוהות ריאלית ב-5.7% מאשר בתקופה המקבילה אשתקד וב-0.1 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי החזוי בתקציב (בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות). בתקופה זו הסתכמה הפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) בגירעון מצטבר של 0.4% תוצר, לעומת גירעון של 1.2% תוצר בתקופה המקבילה אשתקד. מההתפתחויות בפעילות הממשלה עד כה נראה כי הגירעון בתקציב בשנת 2011 יהיה בין 2.7% תוצר ל-3% תוצר. (תקרת הגירעון הקבועה בחוק היא 3%)
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/7/2011, ועד 26/8/2011 פוחת השקל לעומת הדולר והאירו בכ-7%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נחלש השקל ב-6.6%. פיחות השקל לעומת הדולר עלה במידה ניכרת על זה של רוב המטבעות העיקריים בעולם. זאת, ככל הנראה, על רקע השינוי בציפיות השוק ביחס לתוואי ריבית בנק ישראל אשר בניגוד לציפיות בחודשים האחרונים, אינו צופה עתה העלאה של ריבית של בנק ישראל בתקופה הקרובה. ייתכן כי גם ההסלמה הביטחונית בדרום והסיכונים הגיאו פוליטיים האחרים תרמו להיחלשות השקל.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/7/2011, ועד 26/8/2011 נרשמו ירידות שערים חדות של מדדי המניות בת"א, בדומה למגמה בכל שוקי המניות בעולם. מדד ת"א 25 ירד במהלך התקופה הנסקרת ב-14%, בדומה למדדי המניות בארה"ב. בשוק האג"ח הממשלתיות ירדו התשואות באפיק השקלי ירידה חדה של 25–65 נ"ב, לאורך העקום כולו ובעיקר בטווחים הקצרים. בעקום הממשלתי הצמוד נרשמה השתטחות, עם עליית תשואות חדה של עד 35 נ"ב בטווחים הקצרים וירידת תשואות של 5–12 נ"ב בטווח הבינוני-ארוך. זאת על רקע הירידה החדה של ציפיות האינפלציה לשנתיים הקרובות - מכ-3% בחודש שעבר לכ-2% בלבד כיום. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב התרחב משמעותית במהלך התקופה הנסקרת, על רקע ירידת תשואות חדה יותר בארה"ב, ועמד בסופה על כ-266 נ"ב (לעומת 214 נ"ב בתחילת התקופה). תשואות המק"ם ירדו לאורך העקום כולו בעד 40 נ"ב; התשואה לשנה ירדה במהלך תקופה זו מ-3.5% ל-3.08%. נמשכים הפדיונות בקרנות הקונצרניות: בשלושת החודשים האחרונים נפדו מהן כ-10 מיליארדי ש"ח. לעומתן ממשיכות הקרנות הכספיות לצבור, ובשלושת החודשים האחרונים הן צברו 10.8 מיליארדי ש"ח, קצב צבירה העולה בהרבה על זה שנרשם בתקופת משבר Lehman-Brothers. האווירה השלילית במגזר הקונצרני ניכרת גם בהתרחבות משמעותית של המירווחים מול האג"ח הממשלתיות: מירווחי התל בונד 40 התרחבו מאז הדיון המוניטרי הקודם מ-200 נ"ב ל-288 נ"ב, ופרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, הנמדדת על פי מירווחי ה-CDS, עלתה בסיכומה של התקופה ב-28 נ"ב, לרמה של 166 נ"ב.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) בשיעור של 3.2%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-9.3%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש יוני קטנה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.7%, לרמה של 748 מיליארדי ש"ח. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה ביוני בשיעור של 0.9%, והסתכמה ב-354 מיליארדי ש"ח. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור ב-12 החודשים המסתיימים ביוני ב-12.3%, לרמה של 252 מיליארדי ש"ח, לאחר שבמאי עמד נתון זה על 13.9%. היקף האשראי לדיור שניתן ב-12 החודשים המסתיימים ביולי נמוך ב-1.4% מאשר בחודש הקודם. היקף המשכנתאות בריבית משתנה (לכל הטווחים) מתוך המשכנתאות החדשות המשיך לרדת גם ביולי, והיווה 79% מסך המשכנתאות שניתנו בחודש זה. בחודש הקודם עמד שיעור המשכנתאות בריבית משתנה על 81%. בעקבות הוראה של בנק ישראל, שנכנסה לתוקפה ב-5/5/11, חלקן של המשכנתאות בריבית המשתנה אחת ל-5 שנים ומטה צפוי להמשיך ולרדת. שיעורי הריבית על המשכנתאות המשיכו גם ביולי לעלות באפיקים הצמוד והלא-צמוד בריבית משתנה, וירדו באפיק הצמוד בריבית קבועה.
שוק הדיור: על פי נתוני התחלות הבנייה וסיומי הבנייה הפעילות בענף ממשיכה לצבור תאוצה. נמשכת מגמת הגידול בהתחלות ובסיומים, שהחלה בראשית 2008. מספרי ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים הגיעו בחודש מאי ל-42,304 ו-33,821, בהתאמה, לעומת 41,138 ו-34,095, בהתאמה, בחודש הקודם. כנגד זאת ירד מספר הדירות שנמכרו, ובאפריל עד יוני הוא היה נמוך מאשר בחודשים ינואר עד מארס בכ-7%. מספר הדירות שנותרו למכירה המשיך לעלות, ובחודשים אפריל עד יוני הוא היה, בממוצע, גבוה ב-5.4% מאשר בשלושת החודשים שקדמו להם. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים מאי-יוני בקצב חודשי של 0.7%, לאחר עלייה דומה בחודשים אפריל עד מאי. הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות עדיין גבוה, אך הוא הואט, זה החודש השני, וב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עמד על 12.5%, לעומת 13.9% במאי. ההאטה שנרשמה בקצב עליית מחירי הדירות הושפעה מהעלאת הריבית, מצעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, יחד עם המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ואלה צפויים להמשיך ולהשפיע למיתון עליית מחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. מדד מחירי הדיור, המתבסס על חוזי השכירות, ונכלל במדד המחירים לצרכן, המשיך לעלות: בחודש יולי הוא עלה ב-0.4%, וב-12 החודשים האחרונים – ב-5.6%.
המשק העולמי: החודש גברו החששות ביחס לצמיחה העולמית, לנוכח נתוני הצמיחה המאכזבים במדינות המפותחות: בארה"ב מצביעים הנתונים שהתפרסמו במהלך החודש על המשך ההאטה בצמיחה: ברביע השני עמד שיעורה על 1% בלבד (נמוך משמעותית מהציפיות - 1.8%), והנתון של הרביע הראשון תוקן חדות כלפי מטה – מ-1.9% ל-0.4% בלבד. התוצר של גוש האירו צמח ברביע השני ב-0.2%, לעומת צפי ל-0.3%. את ממוצע הצמיחה של הגוש הורידו גרמניה וצרפת, שתוצרן צמח ברביע השני בשיעור אפסי,– היחלשות משמעותית לאחר צמיחה חזקה של 1.3% ו-0.9%, בהתאמה, בקודמו. החששות לגבי הצמיחה בעולם מתעצמים גם בשל ההערכה שארסנל הכלים העומדים לרשות המדיניות הכלכלית מצומצם, יחסית לזה שעמד לרשותה ב-2008. הצמיחה במדינות המתפתחות עדיין חזקה, אך מעריכים כי קצב הצמיחה בהן יואט בתקופה הקרובה, בגלל ההאטה במדינות המפותחות. לאור הערכה זו הורידו בתי ההשקעות את תחזית הצמיחה העולמית לשנתיים הקרובות במידה ניכרת. בהמשך להורדות דירוג האשראי של מדינות בגוש האירו, הודיעה S&P החודש על הורדת הדירוג של ארה"ב, ותגובות השווקים בעולם להורדה זו היו חריפות. כמו כן הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של יפן, ועלו חששות להורדת הדירוג של צרפת. משבר החוב באירופה ממשיך להתפשט ולאיים על איטליה וספרד. ציפיות האינפלציה בעולם ירדו החודש באופן משמעותי, לנוכח ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית והירידה של מחירי הסחורות. כיום השווקים ובתי ההשקעות לא צופים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות, וה-Fed אף הודיע כי יותיר את הריבית ברמתה האפסית לפחות עד אמצע 2013.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה להחזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. כיוון השינוי בריבית בהמשך תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שערי החליפין של השקל.
בצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים הנמדדות משוק ההון ואלו של החזאים נרשמה ירידה משמעותית בחודש האחרון והן עומדות כעת על 2% ו-2.5% בהתאמה. התחזית העדכנית של חטיבת המחקר היא שהאינפלציה תיכנס ליעד לקראת סוף שנת 2011, לעומת אמצע 2012 בתחזית הקודמת. מדד יולי הפתיע באופן משמעותי כלפי מטה, לאחר שארבעת המדדים הקודמים, בניכוי גורמי עונתיות, תאמו את טווח יעד האינפלציה . יחד עם זאת, האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית עדיין נמצאת מעל היעד, 3.4%.  
שעור הצמיחה ברביע השני היה מתון יחסית לרביע הקודם, בעיקר כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא, בעוד שהביקושים המקומיים המשיכו לגדול. ההתפתחויות מאז החלטת הריבית הקודמת המצביעות על תפנית שלילית בפעילות בארה"ב ובגוש האירו, יחד עם הסיכונים הגיאו פוליטיים עלולים להשפיע על הפעילות הכלכלית בישראל. יחד עם זאת, מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי בעת הזאת יאפשר לו לספוג זעזועים אלה עם פגיעה מתונה יחסית.  
קצב העליה במחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים ממשיך להיות גבוה אך נרשמה בו התמתנות זה החודש השני; בחודש יוני עמד על 12.5%. יחד עם זאת, השפעת העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות, הצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן והמשך הגידול במספר התחלות הבניה, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה.  
התפנית השלילית בארה"ב ובאירופה הובילה לכך שהשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כמו כן, החודש הודיע ה-Fed כי יותיר את הריבית ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013.  
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכללם בשוק הדיור.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש ספטמבר 2011 יפורסמו ב-12/9/2011.
החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2011 תתפרסם ביום שני ה-26/9/2011 , בשעה 17.30.