הביצוע הצפוי של תקציב המדינה בשנת 2012 ובטווח הבינוני, מול יעדי התקציב

07/12/2011
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות פיסקלית
07.12.2011
 
הביצוע הצפוי של תקציב המדינה בשנת 2012 ובטווח הבינוני, מול יעדי התקציב
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
למסמך המלא - לחץ כאן
 
  • הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2012 צפוי להיות נמוך במקצת מהגירעון ב-2011, אך גבוה ביותר מנקודת אחוז תוצר מתקרת הגירעון שנקבעה בעת אישורו. הפער מהתקרה נובע ברובו המכריע משינויים בתחזית המקרו-כלכלית מאז אישור התקציב בסוף 2010 הצפויים להקטין את ההכנסות ממסים בהשוואה לתחזית המקורית, ולא משינויים בשיעורי המס או במסגרת ההוצאות של הממשלה.
 
  • מכיוון שהגירעון הגבוה מהיעד נובע משינויים בסביבה המקרו-כלכלית, ובהינתן ההתמתנות הצפויה בפעילות, נראה כי אין הכרח בשלב זה שהממשלה תנקוט בצעדי מדיניות כדי להקטין את הגירעון כבר ב-2012.
 
  • הגירעונות אחרי 2012 צפויים להיות גדולים בהרבה מהיעדים הקבועים בחוק. לביטול הפחתות שיעורי המס שהיו מתוכננות לשנים הקרובות, בהתאם להחלטות הממשלה והכנסת חשיבות רבה בכך שהמחיש את מחויבותן לתקרת הגירעון ולהפחתת יחס החוב לתוצר, בפרט לאור הגירעון הגבוה מהיעד שצפוי ב-2012.
 
  • למרות ביטול הפחתות שיעורי המס תידרש הממשלה בשנים 2013 ואילך להעלאות נוספות של שיעורי המס, להפחתה של ההוצאות אל מתחת לתקרה, או לשילוב של שניהם כדי לא לחרוג מתקרת הגירעון ולהפחית משמעותית את יחס החוב לתוצר, אלא אם הפעילות במשק תגדל בקצב מהיר במיוחד.
 
  • עלות יישום החלטות הממשלה על תוכניות ספציפיות בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, התשתיות והביטחון גבוהה משמעותית מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק ל-2013 ואילך. סגירת פער זה מחייבת בחינה מחדש של סדרי העדיפויות והקצאה בהתאם של התקציב. קיום הפער גם יקשה על ריסון קצב גידול ההוצאות לשיעור נמוך מזה של התקרה כדי לסייע בהפחתת הגירעון.
 
  • אימוץ תוכניות ההוצאה עליהן המליצה הועדה לשינוי כלכלי-חברתי לשנים 2013 ואילך יחייב את הממשלה להחלטות משמעותיות נוספות בנוגע לסדרי העדיפויות בתקציב כדי לא לחרוג מתקרת ההוצאות.
 
ניתוח שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל מעלה כי הגירעון הצפוי בתקציב הממשלה בשנת 2012 גבוה ביותר מנקודת אחוז מתקרת הגירעון הקבועה בחוק. מהניתוח עולה כי הרוב המכריע של הסטיה הצפויה מוסבר על ידי שינויים בסביבה המקרו-כלכלית מאז אישור התקציב – צמיחה נמוכה מהחזוי, ירידות שערים בשוק ההון והיקף עסקאות נמוך מהחזוי בשוק הנדל"ן - ואינו נובע מפריצה של תקרת ההוצאות בתקציב או מהפחתות בשיעורי המס. משום כך, מעריכים בבנק ישראל כי אין הכרח שהמשלה תנקוט בצעדים מיידיים להקטנת הגירעון ב-2012. עם זאת בבנק מצביעים על הצורך להערך לצמצום הגירעון במידה ויופיעו סימנים להתערערות האמון במחויבות המדיניות הפיסקלית להקטנת הגירעון והחוב.
בחטיבת המחקר בחנו גם את התוואי הצפוי של מצרפי התקציב אחרי 2012. הניתוח מלמד כי לביטול מתווה הפחתת שיעורי המס – שהיה קבוע בחקיקה ובוטל על ידי הכנסת השבוע – תרומה חשובה להקטנת הגירעון והחוב בהמשך העשור. עם זאת, גם לאחר ביטול הפחתות המסים ניצבת הממשלה בפני הצורך להחליט על צעדים נוספים להגדלת הכנסותיה בהיקף של יותר משני אחוזי תוצר כדי להביא את הגירעון ליעדים הקבועים בחוק, אם תחליט להגדיל את הוצאותיה בהתאם לכלל הקבוע בחוק. בנוסף נבחנה גם העלות הצפויה של תוכניות רב-שנתיות שונות שאימצה הממשלה בתחומי החינוך (היסודי, התיכוני והגבוה), הבריאות, התשתיות, הרווחה והביטחון (כולל מעבר מחנות צה"ל לנגב). נמצא כי תוספת העלות בגין תוכניות אלה גבוהה בהרבה מהגידול הצפוי של תקרת ההוצאות, על פי הנוסחא הקבועה בחוק. כתוצאה מכך תידרש הממשלה לקבוע סדר עדיפויות ולהקצות בהתאם מחדש את תוכניות ההוצאה, כדי לשמור על רמת הוצאות התואמת את התקרה. אימוץ תוכניות ההוצאה עליהן המליצה הועדה לשינוי כלכלי-חברתי אחרי 2012 ידרוש מאמץ נוסף בקביעת סדרי העדיפויות.