ריבית בנק ישראל לחודש ינואר 2012 תישאר ללא שינוי ברמה של 2.75%

26.12.2011
 
ריבית בנק ישראל לחודש ינואר 2012 תישאר ללא שינוי ברמה של 2.75%
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בנובמבר ב-0.1% – בניגוד לממוצע התחזיות המוקדמות, שעמד על עלייה של 0.1%. עיקר ההפתעה נבע מירידה בסעיף הדיור. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים המשיכה להתבסס בתוך טווח יעד המחירים, ושיעורה כעת הוא 2.6%.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה הנמדדות משוק ההון עלו בתחילת החודש לקרבת 2%. הציפיות לטווחים הבינוניים עלו במקצת, והצפיות לטווחים הארוכים (break even inflation) ירדו במקצת וכעת צפיות אלה עומדות על כ-2.5%. תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הקרובים עומדות בממוצע על 2.2%, לעומת 2.3% בחודש הקודם. הציפיות לריבית בנק ישראל בעוד שנה ירדו החודש. לפי שוק התלבור שיעורן 2.35%, ולפי החזאים – בממוצע 2.3% (לעומת 2.7% ו-2.8% לפני כחודש, בהתאמה). כמחצית מהחזאים צופים כי בנק ישראל יותיר את הריבית לינואר ללא שינוי, והמחצית האחרת צופה הורדת ריבית של 0.25 נקודת אחוז.
הפעילות הריאלית: ניתוח האינדיקטורים שנוספו החודש מצביע על המשך ההאטה בקצב הצמיחה . בקצב הגידול של הביקושים המקומיים חלה האטה והוא קרוב למגמתו ארוכת הטווח. לעומת זאת היצוא נותר ברמה נמוכה ולאור התחזיות לגבי הסחר העולמי הוא לא צפוי לחזור ולצמוח בקרוב בשיעורים הגבוהים שאפיינו אותו עד לרביע הראשון של 2011. ולנוכח הורדת התחזיות לגבי הסחר העולמי הוא עלול להמשיך להיחלש. ברביע השלישי נרשם עודף של 0.6 מיליארד דולרים בחשבון השוטף, עיקרו עקב ירידה ביבוא ובהכנסות של תושבי חוץ מהשקעותיהם בישראל. גביית המסים הישירים הייתה בנובמבר נמוכה ריאלית ב-6% מאשר בחודש המקביל אשתקד, ואילו גביית המסים העקיפים הייתה גבוהה ריאלית ב-6%. המדד המשולב למצב המשק עלה בנובמבר ב-0.2%, התפתחות המצביעה על המשך ההתרחבות של הפעילות הכלכלית, אך בקצב מתון מזה של הרביע השלישי. מבין רכיבי המדד בולטת עלייה של 4.6% ברכיב תעשיות הטכנולוגיה העילית של מדד הייצור התעשייתי. מדדי אמון הצרכנים וסקר המגמות מצביעים על רמה גבוהה של אי-וודאות ופסימיות ביחס לרמת הפעילות בעתיד.
שוק העבודה: ההתפתחויות בשוק העבודה מצביעות על רמת תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה. על פי נתוני סקר כוח האדם לרביע השלישי של 2011 נותרו שיעור האבטלה, שיעור ההשתתפות ושיעור התעסוקה כמעט ללא שינוי ברמות של 5.6%, 57.4% ו-54.2%, בהתאמה. ברביע זה גדל מספר המועסקים במרבית ענפיו של המגזר העסקי, ואילו מספר המועסקים בשירותים הציבוריים ירד. מספר המועסקים במשרה מלאה עלה, ומספר המועסקים במשרות חלקיות ירד. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בחודשים יולי עד ספטמבר לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-0.8% ו-0.4% בהתאמה. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש נובמבר גבוהים נומינלית ב-5.5% מאשר בנובמבר אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה).
הערכות חטיבת המחקר: החודש עודכנה התחזית הבסיסית של חטיבת המחקר. על פי התחזית תעמוד האינפלציה במהלך שנת 2012 על 2.1%, והריבית הממוצעת לרביע האחרון של 2012 תהיה 2.2%; תחזית צמיחת התוצר לשנת 2012 עודכנה כלפי מטה, ל-2.8%, לעומת 3.2% בתחזית הקודמת; צמיחת התוצר ב-2011 צפויה להסתכם ב-4.8%. עדכון התחזית ל-2012 כלפי מטה נובע מההאטה המשתקפת בנתונים שפורסמו על המשק הישראלי – בעיקר בנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי – ומצפי להאטה עולמית, על רקע משברי החוב באירופה והשלכותיהם.
נתוני תקציב הממשלה: ההכנסות המקומיות של הממשלה מתחילת השנה עד נובמבר היו נמוכות ב-2.7% מהתוואי המתאים לתחזית ההכנסות בתקציב, בעיקר בגלל האטה בתקבולי המסים העקיפים, שהחלה בחודש אפריל. הגירעון הכולל של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בתקופה זו ב-15.1 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 17.1 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. על פי ההתפתחויות בפעילות הממשלה עד כה, נראה כי ההכנסות ממסים יהיו נמוכות בכ-2% מהחזוי בתקציב, והגירעון התקציבי בשנת 2011 יהיה גבוה מתקרת הגירעון הקבועה בחוק (3% תוצר).
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27/11/11, ועד 23/12/11 נותר השקל כמעט ללא שינוי מול הדולר, לעומת התחזקות של מרבית המטבעות העיקריים מול הדולר. השקל התחזק ב-1.9% מול האירו. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי יוסף השקל בכ-0.6%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27/11/11, ועד 23/12/11 עלה מדד ת"א 25 ב-7.3%, בדומה לשיעור עלייתם של מדדי המניות במשקים מפותחים ומתעוררים. שוק האג"ח הממשלתיות הגיב בירידת תשואות לאורך העקום כולו. תשואות האג"ח הממשלתיות השקליות ירדו ב- 15–25 נ"ב לאורך כל העקום, ואלה הצמודות ירדו ב-15–25 נ"ב בטווח הבינוני (5–10 שנים) ובשיעור מתון יותר, 5–-15 נ"ב, בטווחים הקצר והארוך. המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם לכ-258 נ"ב, לעומת כ-280 נ"ב בחודש הקודם – תוצאת ירידה של 22 נ"ב בתשואת האג"ח השקלית לעומת אי שינוי בזו של ארה"ב. תשואות המק"ם ירדו במהלך תקופה זו ב-12–27 נ"ב לכל אורך העקום, והתשואה לשנה ירדה מ-2.68% ל-2.56%; זאת על רקע ציפייה להמשך הורדות הריבית על ידי בנק ישראל ולמרות המשך יציאת הזרים מהמק"ם. הפדיונות בקרנות הקונצרניות נמשכו גם החודש, אמנם בקצב איטי ביחס לחודש הקודם. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה החודש לכ-198 נ"ב, לעומת כ-215 נ"ב בחודש הקודם. מדדי התל-בונד 20 ו-40 עלו ב-0.2% וב-0.3%, בהתאמה.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-2%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-10.4%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש אוקטובר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-1.1%, לרמה של 767 מיליארדי ש"ח, ויתרת האשראי למשקי הבית ירדה בכ-0.2%, ל-360 מיליארדי ש"ח. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר ב-9.77%, לרמה של 256 מיליארדי ש"ח, לאחר שב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר היא עלתה ב-11.3%. היקף האשראי לדיור שניתן ב-12 החודשים אשר הסתיימו בנובמבר נמוך ב-3.6% מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר – המשך של ירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה עמד בנובמבר על 26.6%. שיעורי הריבית על המשכנתאות נותרו כמעט ללא שינוי בכל האפיקים.
שוק הדיור: מחירי הדיור (שכר הדירה), הנכללים במדד, ירדו בחודש נובמבר ב-0.7%. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר הם עלו ב-5.5%, לעומת 6.3% באלה שהסתיימו באוקטובר, וב-12 החודשים הבאים הם צפויים לעלות, על פי התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר, בכ-4%. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו בחודשים ספטמבר-אוקטובר ב-0.9%, ירידה שנייה ברציפות. ירידות אלה של מחירי הדירות באו לאחר תקופה ארוכה של עליות, מאז דצמבר 2008. כן נרשמה גם החודש התמתנות בקצב השנתי של עליית מחירי הדירות: ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר הוא עמד על 8.6%, לעומת 10.5% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר, וזאת לאחר עליות של כ-20% בשנת 2010. נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים עמדו בחודש ספטמבר על 43,058 ו-33,583, בהתאמה, מעט מתחת לרמותיהם בחודש הקודם. מספר הדירות שנותרו למכירה המשיך לעלות, ובחודשים ספטמבר עד נובמבר הוא היה, בממוצע, גבוה ב-11.5% מאשר בשלושת קודמיהם (נתונים מקוריים). ההתמתנות במחירי הדירות באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. השפעתם של צעדים אלה צפויה להוסיף ולבוא לידי ביטוי בהמשך.
מחירי הדיור (שכר הדירה) הנכללים במדד ירדו בחודש אוקטובר ב-0.3%, אך ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר הם עלו ב-6.3%, לעומת 5.5% באלו שהסתיימו בספטמבר והם צפויים, על פי תחזית חטיבת המחקר, להמשיך ולעלות בקצב דומה גם בשנים עשר החודשים הבאים. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו בחודשים אוגוסט–ספטמבר (לראשונה מאז דצמבר 2008) ב-0.2%, לאחר עלייה של 0.6% ביולי–אוגוסט. כן התמתן הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר הוא עמד על 10.5%, לעומת 12.1% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט, וזאת לאחר רמות של כ-20% בשנת 2010.
ההתמתנות במחירי הדירות באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. השפעתם של צעדים אלה צפויה להוסיף ולבוא לידי ביטוי בהמשך.
המשק העולמי: רוב הנתונים על הפעילות הכלכלית באירופה תואמים את ההערכות שלפיהן צפוי להתחיל במהלך שנת 2012 מיתון במדינות גוש האירו. לעומת זאת בארה"ב ממשיכים הנתונים להצביע על שיפור במצב הכלכלי. להערכת ה-ECB, כלכלת הגוש צפויה לצמוח בשנה הבאה ב-0.3% ובשנת 2013 ב-1.3%. בתי ההשקעות פסימיים יותר, וצופים לאירופה צמיחה שלילית של 0.7% בשנה הבאה, ולמשק העולמי – צמיחה של 2.9%, לעומת 3.2% בתחזית הקודמת. סוכנויות הדירוג הזהירו מפני הורדת דירוג למדינות הליבה של אירופה, בהן גרמניה. גם במספר משקים מתעוררים עיקריים מסתמנת האטה בצמיחה והתחזיות לשנה הבאה עודכנו כלפי מטה. סוכנות הדירוג Moody's הורידה את דירוג האשראי של בלגיה, ושלוש חברות הדירוג הורידו את דירוג האשראי לבנקים רבים, בעיקר באירופה אך גם בארה"ב. בנקים מרכזיים בעולם פועלים להגברת הנזילות. ה-ECB הודיע כי יספק לבנקים האירופיים אשראי ללא הגבלה כנגד בטחונות לתקופות של עד 3 שנים. ה-Fed, יחד עם חמישה בנקים מרכזיים נוספים, הודיעו על פעולה מתואמת להוריד את הריבית על קווי ה"החלף" הדולריים של הבנקים למשך 15 חודשים. בגוש האירו צופים אינפלציה של 2.7% ב-2011 ו-2% ב-2012. ה-ECB הוריד את הריבית זה החודש השני ברציפות, ב-0.25 נקודת אחוז, לרמה של 1%. הורדות ריבית נרשמו גם במדינות נוספות, על רקע המצב הכלכלי העולמי.
   
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי ברמה של 2.75%, לאחר הפחתת הריבית לחודש דצמבר, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
  • תחזיות האינפלציה כפי שנמדדות משוק ההון, אלו של החזאים ואלו של בנק ישראל נמצאות בקרבת מרכז היעד. האינפלציה בפועל בהסתכלות על 12 חודשים אחרונים ממשיכה להתבסס בתוך תחום יעד האינפלציה.
 
  • האינדיקטורים לפעילות הכלכלית במשק הישראלי ממשיכים לתמוך בהערכה לפיה המשק הישראלי ממשיך לצמוח בשיעור נמוך מהקצב שנמדד בתחילת השנה ובשנה שעברה. לפי הערכות בנק ישראל, המשק צפוי לצמוח בשנה הבאה בשיעור של 2.8%. עיקר ההאטה בצמיחת המשק הישראלי נובע מהחלשות הייצוא על רקע החולשה בכלכלה העולמית וניכרת התמתנות גם בביקושים המקומיים.
 
  • על רקע הצעדים שננקטו החודש על ידי הבנק המרכזי של אירופה חל שיפור מסוים בשווקים הפיננסיים בעולם. בארה"ב ממשיכים הנתונים הכלכליים להצביע על שיפור במצב הכלכלה. לעומת זאת, נתונים על הפעילות הכלכלית באירופה תואמים את ההערכות לפיהן צפויות מדינות הגוש להיכנס למיתון במהלך שנת 2012. גם במספר משקים מתעוררים עיקריים מסתמנת האטה בצמיחה. אי הוודאות לגבי ההתפתחויות בכלכלה העולמית נותרה גבוהה, ומשליכה גם על אי הוודאות לגבי ההתפתחויות במשק הישראלי.
 
  • המשך המגמות השליליות באירופה הוביל להפחתה נוספת של הריבית זה החודש השני ברציפות. נוסף על כך, נקט ה-ECB בפעילות להגברה משמעותית של נזילות הבנקים. גם במשקים נוספים המשיכו בהפחתות ריבית. השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כזכור, לפי הכרזת ה-Fed, הריבית בארה"ב צפויה להישאר ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013; ה-Fed המשיך את הפעולות להרחבה כמותית.
 
בבנק ישראל מדגישים כי רמת הריבית הנוכחית עקבית עם תמיכה ברמת הפעילות המקומית, הייצוא ושמירה על יעד האינפלציה ומשאירה בידי בנק ישראל מרחב תגובה להתרחשויות בכלכלה העולמית והמקומית.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש ינואר 2012 יפורסמו ב-9/1/2012.
החלטת הריבית לחודש פברואר 2012 תתפרסם ביום שני ה-23/1/2012 , בשעה 17.30.