כנס הפיקוח על הבנקים: "אשראי – מגמות וסיכונים בסביבה המשתנה"



במסגרת כנס הפיקוח על הבנקים, בנושא "אשראי-מגמות וסיכונים בסביבה המשתנה", שמתקיים היום ועוסק בהרחבה בנושא האשראי על היבטיו השונים, התקיימה הרצאתה של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. הנגידה סקרה את שוק האשראי בישראל על רקע מצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק וסביבת הריביות הנמוכה. היא ציינה שתנאים אלו, ביחד עם השינויים הטכנולוגיים ורפורמות תומכות, משנים באופן משמעותי את פני שוק האשראי, כך שאנו צפויים לראות יותר שחקנים, יותר תחרות, ויותר היצע של אשראי. הנגידה הדגישה, שעל אף שמשקל האשראי ביחס לתוצר במגזרי הפעילות השונים (עסקי, אשראי לדיור ואשראי צרכני) אינו גבוה כיום בהשוואה בינלאומית, יש לשים לב לסיכונים החדשים המתהווים, כמו גם סיכונים הישנים. 

הנגידה הדגישה מספר סיכונים עליהם יש לתת את הדעת: ראשית, הצמיחה המהירה יחסית של האשראי הצרכני לאור האמירה המפורסמת על פיה "הלוואות גרועות ניתנות בתקופות טובות";, העובדה שלווים נוטלים אשראי ממספר מקורות שונים, שחלקם נתונים לפיקוח שונה, מה שמעלה את החשש לארביטראז' רגולטורי; חשש להתפתחות תחרות אגרסיבית שתביא לפגיעה בסטנדרטים של מתן אשראי (race to the bottom); ולבסוף, השינויים הרבים הצפויים בשוק יוצרים אי וודאות גבוהה לגבי עוצמת השינוי והתוצאות שלו.

כדי להיערך נכונה לסיכונים, הנגידה קראה להשלים את החקיקה להקמת הוועדה ליציבות פיננסית. הנגידה הדגישה את הצורך במסגרת מרכזית – שתאפשר ראייה של כלל המערכת הפיננסית, שיתוף פעולה בין הרגולטורים, תיאום וניטור סיכונים וטיפול בהם מבעוד מועד – על מנת להתמודד עם השינויים הרבים בשוק האשראי. הנגידה ציינה שמאגר נתוני האשראי, אותו מקים בנק ישראל, הוא אחד הכלים שיוכלו לסייע למלווים לראות את התמונה המלאה ברמת הלווה, ולרגולטורים להעריך את עוצמת הסיכון המערכתי. לצד זה, חזרה הנגידה והדגישה, כי בתחום הרגולציה היציבותית יש חשיבות גדולה בכך שהפיקוח על גופים נותני אשראי שמתאפיינים במינוף גבוה, או על גופים שעומדים בליבת מערכת התשלומים, ייעשה על ידי בנק ישראל, ובתחומי הגנת הצרכן והציות יש חשיבות בתיאום ואחידות הדרישות בין הרגולטורים השונים.

למצגת​ הנגידה​

לצפייה בהרצאת הנגידה

 

בהרצאת המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, היא הדגישה שהמיקוד של הפיקוח כיום הנו בסיכונים המתהווים בתחום האשראי למשקי בית. המפקחת הציגה נתונים לפיהם ריכוז החוב של משקי בית בישראל בעשירונים הנמוכים גבוה פי 2 מריכוז החוב של אותם עשירונים באירופה; ציינה שמשקי בית, שבעבר נהגו ליטול אשראי רק מהבנק בו ניהלו את חשבונם, נוטלים כיום אשראי מיותר גופים פיננסים והדבר מעלה את רמת החוב שלהם ואת הסיכון; ושבפיקוח על הבנקים נאספו ממצאים מתוך ביקורות חדשות בשטח, מהן עלה שבמקרים רבים  משקי בית נטלו אשראי צרכני כהשלמה להון עצמי של משכנתא.

לנוכח כל אלה, תארה המפקחת את כל הצעדים הרגולטורים והאחרים שנעשים בפיקוח על הבנקים כדי לשמור על האיזונים הנדרשים בתחום האשראי למשקי הבית. היא הדגישה והסבירה שני צעדים חדשים בתחום: צעד ראשון, עליו הודיע הפיקוח אתמול, לפיו יופחתו דרישות ההון מבנקים על משכנתאות בהן שיעור מימון גבוה מ- 60%, נועד לאפשר ללקוחות שנוטלים אשראי צרכני כהלוואה משלימה לדיור ליטול אותו כמשכנתא, שהיא זולה יותר וארוכה יותר; וצעד שני עליו הודיעה הוא שרשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים החליטו לגבש יחד סטנדרט רגולטורי אחיד בתחום האשראי למשקי הבית, כדי להבטיח הוגנות של כלל המלווים כלפי הלקוחות, ובפרט שהצעות האשראי שהמלווים נותנים ללקוחות יתאימו   לרמת החוב הכוללת של הלקוח ויכולתו להחזיר את כלל הלוואותיו.

ד"ר בר: "בעוד בהסתכלות מקרו כלכלית  רמת החוב של משקי הבית בישראל סבירה, יש לא מעט אנשים, בעלי הכנסות נמוכות, שמסתבכים במינוף יתר. אין ספק שכיום, כשהגופים שמלווים למשקי הבית הנם בנקים וגופים חוץ בנקאיים, עולה החשיבות בכך שהרגולציה בהיבטים הצרכניים של האשראי אותה מקיימיםהפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון תהיה אחידה, ולכן החלטנו ליצור תאום רגולטורי בהקשר זה. חשוב שכל מלווה שמציע הלוואה ללקוח יעשה זאת לאחר שהבין את נטל החוב הכולל של הלקוח מכלל המלווים, ולא יתייחס רק להלוואה שהוא עומד להעניק לאותו לקוח. במקביל חשוב שתהיה אחריות ללקוחות עצמם- כלומר שלא יתפתו ליטול אשראי רק בגלל שפונים ומציעים להם, אלא יבחנו האם יוכלו להחזיר את האשראי - בזמנים רגילים, וגם אם מצבם הכלכלי יהיה פחות טוב".

למצגת המפקחת

לצפייה בדברי המפקחת​

 

עוד הרצה בכנס נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב יפו, כב' השופט איתן אורנשטיין, אשר התייחס למגמות בהליכי חדלות פירעון. הנשיא אורנשטיין הדגיש כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהיקף תיקי פשיטות הרגל, לא רק של אנשי עסקים בסכומי עתק, אלא גם של יחידים, לרבות משקי בית, שחובם אינו גדול. בצד פשיטות הרגל, הוא ציין כי חלה עלייה במספר החברות שנקלעו לחדלות פירעון ושביקשו לאשר הסדר חוב בעניינן.

בהרצאתו התמקד הנשיא אורנשטיין בשיקולי בית המשפט בעת ההכרעה בתיקים אלו, בכלים שעומדים לרשותם לבחירת החלופה ההולמת וסקר את התמורות והשינויים שחלו בפסיקות בתי המשפט בתחום חדלות הפירעון.

 

משתתפים נוספים בכנס:

במסגרת המושב בנושא "אשראי מנקודת מבטו של הלקוח" ירצו מנכ"ל בנק הפועלים, מר אריק פינטו,  מר יובל גביש, סמנכ"ל בכיר וראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט ומר דוד קוכמייסטר מנכ"ל "פעמונים".

בנושא ההיערכות להפרדת חברות כרטיסי האשראי תתקיים הרצאתו של מר רון פאינרו, מנכ"ל לאומי קארד.

 

בנוסף, במסגרת הכנס יתקיים פאנל בנושא "תחרות באשראי" בו ידונו המשתתפים בהשפעתם של השחקנים החדשים והוותיקים על שוק האשראי, תרומתם לפיתוח התחרות בתחום, וכיצד הם פועלים להגנת הלקוחות. את הפאנל תנחה פרופ' רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות, המכללה האקדמית נתניה וישתתפו בו רו"ח ישראל אנגל, סמנכ"ל ומנהל החטיבה הקמעונאית בבנק מזרחי-טפחות, רו"ח צוריאל תמם, הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל, ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר וגב' ורדה לוסטהויז, מייסדת טריא פי2פי בע"מ.

 

את הכנס תחתום הרצאתו של מר תומר גוריאל, מנכ"ל EZBob בנושא "אשראי ודיגיטל-העולם החדש".

 ​