ריבית בנק ישראל לחודש מארס 2012 תישאר ללא שינוי ברמה של 2.5%

27.02.2012
 
ריבית בנק ישראל לחודש מארס 2012 תישאר ללא שינוי ברמה של 2.5%
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
תנאי הרקע
   
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן נותר בינואר ללא שינוי, מעל ממוצע התחזיות המוקדמות, שעמדו על ירידה של 0.1%–0.2%. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 2%.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה, על פי שוק ההון (break even inflation) היו בחודש פברואר, בממוצע, 2.6%, עלייה של 0.3 נקודת אחוז ביחס לחודש הקודם. יחד עם זאת, סדרה זו מושפעת מעונתיות בשל העדר רצף סדרות אג"ח צמודות. בשל כך מוטה אומדן הצפיות החודש כלפי מעלה. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים משוק ההון עמדו על 2.5% ו-2.6%, בהתאמה, עלייה ממוצעת של 0.1%–0.2% לעומת החודש הקודם. ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הקרובים הוא 2.4%, עלייה ביחס לרמתן בחודש הקודם. לשלושת המדדים הקרובים צופים החזאים בממוצע עלייה מצטברת של 1%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור נותר גם החודש יציב ברמה של 2.4%. שיעור הריבית בעוד שנה לפי תחזיות החזאים, בממוצע, יהיה 2.4%, לעומת שיעור של 2.6% שהם חזו בחודש שעבר. החזאים צופים שריבית בנק ישראל לחודש מארס תישאר ללא שינוי.
הפעילות הריאלית: אף כי הנתונים שהתווספו החודש מתאפיינים במגמה מעורבת, ההערכה הכללית היא שברביע הרביעי ובינואר נמשכה ההאטה בקצב הגידול של הפעילות והביקושים. נתונים אלה מתיישבים עם תחזית בנק ישראל לצמיחה של כ-2.8% בשנת 2012. לפי אומדן ראשוני של החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי (במונחים שנתיים): התמ"ג צמח ב-3.2%, לעומת 3.8% ברביע הקודם; התוצר העסקי צמח ב-3.3%, לעומת 5% ברביע הקודם; הצריכה הפרטית פחתה ב-4%, לעומת עלייה של 0.2% ברביע הקודם; ההשקעות בענפי המשק פחתו ב-3.1%, לעומת צמיחה של 14.9% ברביע הקודם; היצוא ירד ב-17.4%%, לעומת ירידה של 7.7% ברביע הקודם. (ראוי לציין כי האומדנים הרבעוניים הראשונים של החשבונאות הלאומית תנודתיים, ונתונים לעידכונים משמעותיים). המדד המשולב לחודש ינואר עלה בשיעור של 0.2%. ניתוח רכיבי המדד המשולב בחודשים האחרונים (הייצור התעשייתי, הפדיון בענפי המסחר והשירותים, ייבוא התשומות) מצביע על התייצבות ואף על שיפור קל. מנגד, ייצוא הסחורות לינואר ירד ב-6.3%. בגביית המע"מ על הייצור המקומי נרשמה יציבות, לעומת ירידה של 3.5% בחודש הקודם. סקר המגמות החדש וסקר הצרכנים של הלמ"ס המשיכו להיות שליליים גם בינואר, תוך שיפור מסוים. סקר החברות של בנק ישראל לרביע הרביעי מצביע על יציבות במאזן הפעילות, זה הרביע השני ברציפות.
שוק העבודה: בשוק העבודה שוררות רמת תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה. שיעור המשרות הפנויות מסך המשרות במגזר העסקי, המבטא את הביקוש לעובדים, נע סביב רמה של 2.5% עד 3%. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בחודשים ספטמבר עד נובמבר לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-1.4% וב-1.1%, בהתאמה. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש ינואר גבוהים נומינלית בכ-5.1% מאשר בינואר אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה), ועל אף השיפור לעומת דצמבר עדיין מדובר בהתמתנות מסוימת לעומת קצב הגידול בתחילת 2011. מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה גדל בחודש דצמבר, המשך למגמת הגידול המאפיינת אותו מאז אמצע 2011.
הערכות חטיבת המחקר: על פי התחזית המקרו-כלכלית שפרסמה חטיבת המחקר בדצמבר תעמוד האינפלציה במהלך שנת 2012 על 2.1%, שיעור הריבית הממוצע לרביע האחרון של 2012 יהיה 2.2%, והתוצר צפוי לצמוח ב-2012 בשיעור של 2.8%. הערכת החטיבה בעת הכנת התחזית הייתה שסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן יעלה בשנת 2012 ב-4%. בחטיבת המחקר ציינו כי עלייה מתמשכת במחירי הנפט צפוייה להביא לעלייה באינפלציה. על פי אומדני החטיבה עלייה של 10 אחוזים במחירי הנפט תביא לעלייה הדרגתית במדד המחירים לצרכן שתסתכם ב-0.3 אחוזים.
נתוני תקציב הממשלה: סך גביית המיסים בינואר היה גבוה בכ-2.9 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי המתאים לתחזית ההכנסות ממסים בתקציב. השיפור בגבייה נבע בעיקר מהכנסות חד-פעמיות בסעיפי המיסים הישירים. בשל קצב הצמיחה הצפוי ב-2012 (2.8%) הנמוך מזה שעל פיו תוכנן התקציב (4%), ובהינתן קצב גביית המסים בניכוי ההכנסות החד- פעמיות, הרי שבמידה והתחייבויותיה האחרונות של הממשלה לא יביאו לחריגה בסך הוצאותיה בהתאם לתקרה הקבועה בחוק, צפוי הגירעון בשנת 2012 לעמוד על 3.3% תוצר, מעל לתקרת הגירעון של 2%, שנקבעה בסוף 2010.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-22/1/12, ועד 24/2/12 התחזק השקל כנגד הדולר בכ-0.7% – קצב מתון בהרבה מהתחזקות מרבית המטבעות מול הדולר . מול האירו נחלש השקל ב-2.7%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נחלש השקל בכ-1.2%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-22/1/12, ועד 24/2/12 ירד מדד ת"א 25 ב-4.3%, בניגוד חד למגמה של מדדי המניות במשקים מפותחים ומתעוררים, שהציגו עליות שערים נאות. שוק האג"ח הממשלתיות נסחר במגמה מעורבת. התשואות באפיק השקלי עלו עד 10 נ"ב בטווח הבינוי-ארוך, בעוד התשואות באפיק הצמוד יורדות ב-25 נ"ב בטווח הקצר ומתאפיינות בשינויים קלים בשאר הטווחים.
המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב התרחב במקצת ועלה ל-260 נ"ב, לעומת כ-250 נ"ב במהלך התקופה הקודמת. הורדת ריבית בנק ישראל בחודש הקודם והמשך יציאת הזרים מהמק"ם, שנמשכה גם החודש, פעלו בכיוונים הפוכים על תשואת המק"ם. התשואות באפיק השקעה זה ירדו במהלך התקופה ב-5–10 נ"ב לכל אורך העקום, והתשואה לשנה עמדה על כ-2.44%. מגמת הפדיונות מהקרנות הכספיות נמשכה גם החודש, אך בקרנות הקונצרניות נרשמה, לראשונה זה שנה, צבירה חיובית, אם כי ברמות נמוכות. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, הצטמצמה במעט החודש ל-190 נ"ב, לעומת כ-199 נ"ב ערב החלטת הריבית הקודמת. מדדי התל-בונד 20 ו-40 עלו ב-0.7%, ב- 0.45%, בהתאמה. מרווחי התשואות התרחבו החודש, מגמה שבלטה בעיקר בדירוגים הנמוכים.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר ירד המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-1.2%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-10.9%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש דצמבר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.2%, לרמה של 779 מיליארדי ש"ח, ויתרת האשראי למשקי הבית עלתה ב-0.5%, ל-364 מיליארדי ש"ח. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור בחודש דצמבר ב-0.3%, לרמה של 258 מיליארדי ש"ח. סך המשכנתאות שניתנו ב-12 החודשים אשר הסתיימו בינואר היה נמוך ב-2.1% מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר – המשך של ירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה עמד בינואר על 26.9%. שיעורי הריבית על המשכנתאות הצמודות למדד ירדו קלות והריבית על המשכנתאות הלא צמודות נותרה ללא שינוי.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה בחודש ינואר ב-0.3%. העלייה בסעיף זה ב-12 החודשים הסתכמה ב-5%. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים נובמבר-דצמבר ב-0.6%, עלייה ראשונה לאחר ירידות בשיעור מצטבר של 1.4% בשלושה החודשים הקודמים. ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר הסתכמה עליית מחירי הדירות ב6.1%, לעומת 7.1% בחודש הקודם.
נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים עמדו בחודש נובמבר על 43,535 ו-33,629, בהתאמה, לעומת 43,221 ו-34,434 בחודש הקודם. אולם, על פי נתונים של סקר החברות לרביע האחרון של 2011 שעורך בנק ישראל דיווחו החברות בענף על עלייה חדה של מגבלת הביקוש העומדת בפניהן.
ההתמתנות של מחירי הדירות בחודשים האחרונים באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה-בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות וצעדי משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. צעדים אלה, יחד עם מאמצי שיווק הקרקעות מצד משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, צפויים להוסיף ולהשפיע בהמשך.
המשק העולמי: נתוני המקרו בעולם הציגו החודש תמונה מעורבת. בשווקים הפיננסיים בעולם נרשמה מגמה חיובית. נתוני המקרו בארה"ב כפי שהתפרסמו החודש, ממשיכים להיות מעודדים. בלטו לטובה נתוני התעסוקה, מדדי מכירות, מדדי ייצור ונתוני אשראי. בשווקים המתעוררים המגמה הייתה מעורבת. באירופה וביפן נתוני המקרו המשיכו להצביע על סביבת מיתון, שצפויה להימשך גם במהלך הרביע הנוכחי. צעדי הצנע השונים באירופה וההרעה בתנאי האשראי עלולים להחמיר תוואי זה. החודש אושרה תוכנית הסיוע ליוון. קרן המטבע הביו-לאומית עדכנה לפני כחודש כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2012 ול-2013 ל-3.3% ו-3.9%, בהתאמה, לעומת 4.0% ו-4.5% בתחזית הקודמת. כמו כן, עדכנה קרן המטבע את תחזית הגידול בסחר העולמי ל-2012 כלפי מטה ל-3.8% לעומת 5.8% בתחזית הקודמת. כלכלני הקרן מצביעים על סיכונים להמשך ההתאוששות הכלכלה העולמית, ובראשם משבר החוב באירופה. בנקים מרכזיים הגבירו החודש את פעילותם בשווקים. האינפלציה העולמית נותרה מרוסנת, אולם המשך העלייה של מחירי הסחורות, בעיקר הנפט, עלול להקשות על המשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית. על רקע כל אלה נקטו הבנקים המרכזיים של אנגליה ויפן צעדי הרחבה נוספים. ה-ECB צפוי לנקוט בימים הקרובים בתוכנית נוספת להגברת הנזילות ארוכת הטווח.
   
הגורמים העיקריים להחלטה
   
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מארס ללא שינוי ברמה של 2.5% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
הצפיות לאינפלציה של הגורמים השונים לטווחים של שנה ומעלה נמצאות בתוך יעד האינפלציה. אולם, בחודש האחרון חלה בהן עליה של כ-0.2 נקודות אחוז לסביבת 2.5%. האינפלציה בפועל בהסתכלות על 12 חודשים האחרונים ממשיכה להתבסס בתוך תחום יעד האינפלציה.  
הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה שברביע הרביעי ובינואר נמשכה ההאטה בקצב הגידול בפעילות. עם זאת, חלק מהנתונים החודשיים (למשל, מדד הייצור התעשייתי, הפדיון בענפי המסחר והשרותים וייבוא התשומות) מצביעים על שיפור קל בחודשים האחרונים. נתוני הפעילות הריאלית מתיישבים עם תחזית בנק ישראל לצמיחה של כ-2.8% בשנת 2012.  
נתונים על הפעילות בכלכלה העולמית שנוספו החודש הציגו תמונה מעורבת ובשווקים הפיננסיים נרשמה עליה מסוימת ברמת האופטימיות. בארה"ב התפרסמו נתונים מעודדים יחסית. בשווקים המתעוררים הנתונים היו מעורבים ובאירופה וביפן נתוני המקרו המשיכו להצביע על סביבת מיתון שצפויה להימשך גם במהלך הרביע הנוכחי. לפני כחודש קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את תחזיות הצמיחה והסחר העולמיים ב-2012 ו-2013 תוך שכלכלניה מדגישים את המיתון המתפתח באירופה.  
רמות הריבית במשקים המובילים נמוכות והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זאת באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כזכור, לפי הכרזת ה-Fed, הריבית בארה"ב צפויה להישאר ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2014; הבנק המרכזי של אנגליה וה-ECB ממשיכים את פעולותיהם להגברת הנזילות.  
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים.
 
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש מארס 2012 יפורסמו ב-12/3/2012.
החלטת הריבית לחודש אפריל 2012 תתפרסם ביום שני ה-26/3/2012 , בשעה 17.30.