ריבית בנק ישראל לחודש מאי 2012 תישאר ללא שינוי ברמה של 2.5%

23.04.2012
 
ריבית בנק ישראל לחודש מאי 2012 תישאר ללא שינוי ברמה של 2.5%
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מארס ב-0.4%, בגבול העליון של התחזיות המוקדמות ומעל לתוואי העונתי המתיישב עם יעד האינפלציה. באינפלציה של 12 החודשים האחרונים נשמרה בחודשים האחרונים יציבות סביב מרכז היעד, ושיעורה בחודש מארס היה 1.9%.
תחזיות האינפלציה והריבית: ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ואלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק על 12 המדדים הקרובים שמרו על יציבות ברמה של 2.5%. ציפיות האינפלציה לטווח של שנה על פי שוק ההון (break even inflation) ירדו מכ-3% בתחילת החודש ל-2.5% בימים האחרונים, הירידה בצפיות משוק ההון היא בעיקר בעקבות התפוגגות ההטיה העונתית בחודשים האחרונים. לחודשים אפריל ומאי צופים החזאים עליות של 0.9% ו-0.4%, בהתאמה – שיעורים גבוהים יחסית, בעיקר בגלל גורמי עונתיות. בציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים נשמרה יציבות ברמות של 2.6% ו-2.4%, בהתאמה. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור ולפי עקום המק"ם מגלם ריבית של 2.7% ו-2.6%, בהתאמה. לפי תחזיות החזאים יהיה שיעור הריבית בעוד שנה, בממוצע, 2.6%, לעומת שיעור 2.5% שהם חזו, בממוצע, בחודש שעבר. החזאים צופים שריבית בנק ישראל לשלושת החודשים הקרובים תישאר ללא שינוי.
הפעילות הריאלית: הנתונים על הפעילות הריאלית שנוספו החודש עקביים עם תחזית הצמיחה שפורסמה בחודש שעבר על ידי בנק ישראל, לפיה הצמיחה ב-2012 תעמוד על 3.1%, ולפי הסקרים פחת החשש לירידה נוספת בקצב גידולו של התוצר. נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי של 2011 עודכנו כלפי מעלה. שיעור צמיחתו של התוצר לאחר העדכון היה 3.4%, בדומה לשיעורו ברביע השלישי. סקר החברות והעסקים של בנק ישראל מצביע על האצה של פעילות המגזר העסקי ברביע הראשון של 2012, והציפיות לגבי הפעילות ברביע השני הן חיוביות, בעיקר בענפי המסחר והשירותים העסקיים. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לרביע הראשון של השנה מצביע על בלימת ההאטה ועל שיפור משמעותי בחודש מארס בציפיות לגבי הפעילות העתידית. מדד החיפושים ב"גוגל", המחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר משמש אינדיקציה לביקושים במשק בחודשים הקרובים, צופה צמיחה של הביקושים מעבר למגמתם עד כה. מדד מנהלי הרכש עלה בחודש מארס לרמה של 46.3 נקודות, המשך לעלייתו בחודש הקודם, תוך שינוי חיובי במרבית רכיביו, אך הוא עדיין נמוך מ-50 נקודות, הרמה המבדילה בין התכווצות להתרחבות של הפעילות. המדד המשולב לחודש מארס עלה ב-0.2%. באשר לרכיבי המדד: מדד הייצור התעשייתי ירד בפברואר בשיעור של 2.2%, לאחר עליה בו של 0.7% בינואר. מדד הפדיון של המסחר והשירותים נותר ללא שינוי בפברואר לאחר ירידה בו של 1.8% בחודש ינואר. נמשכת החולשה בייצוא הסחורות ובחודש מארס ירד הייצוא ב-1.2%, בהמשך לירידה של 0.6% בחודש פברואר.
שוק העבודה: החודש פורסם סקר כוח האדם לחודשים ינואר ופברואר, במתכונת חדשה. לפי סקר זה שיעור האבטלה עמד בפברואר על 6.5%, לעומת 6.6% בינואר ו-6.7% ברביע האחרון של 2011 בנתונים המשורשרים. זאת לעומת אבטלה של 5.4% ברביע האחרון של 2011, שנמצאה בסקר במתכונתו הקודמת. שיעור ההשתתפות בפברואר ירד ל- 62.2%, מ- 62.6% בינואר. שיעור התעסוקה ירד ל- 58.2% בפברואר מ-58.4% בינואר. שיעורי האבטלה המתקבלים מהסקר במתכונתו החדשה מרעים את מצבה של ישראל בהשוואה בין-לאומית, אך עדיין מותירים אותה במקום טוב יחסית לרבות מהמדינות המפותחות. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש מארס גבוהים נומינלית בכ-4.5% מאשר במארס אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה) לעומת 5.5% בחודש פברואר. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בחודשים נובמבר עד ינואר לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-0.6% וב-0.1%, בהתאמה.
הערכות חטיבת המחקר: חטיבת המחקר פרסמה בחודש שעבר את התחזית המקרו-כלכלית הרבעונית, על פיה התוצר צפוי לצמוח בשנת 2012 ב-3.1%, ובשנת 2013 – ב-3.5%. התחזית צופה לארבעת הרביעים הבאים אינפלציה של 2.6%, ושיעור הריבית הממוצע הצפוי לרביע הראשון של 2013 הוא 2.5%. הריבית צפויה להתחיל לעלות באמצע 2013; זאת בהנחה שתהיה התאוששות בכלכלה העולמית.
נתוני תקציב הממשלה: ברביע הראשון של השנה הסתכם הגירעון המקומי בכ-0.4 מיליארדי ש"ח, לעומת עודף של כ-2.4 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. גירעון זה גבוה במקצת ביחס לתוואי העונתי המתיישב עם הגירעון השנתי החזוי, 3.3%, ועולה בהרבה על התוואי התואם את יעד הגירעון הקבוע בחוק – 2%. עיקר החריגה מהתוואי נובע מתקבולי מסים נמוכים מהצפוי בחודשים פברואר ומארס. כמו כן, התחייבויות הממשלה לשנה הזו (הסכמי שכר, הוצאות בטחוניות ועוד) גבוהות בכ- 6 מיליארדי ש"ח מתקרת ההוצאה בתקציב. ואולם, ראוי לציין שבעבר הממשלה לא סטתה ממסגרת ההוצאות בתקציב ולפיכך, הסיכון לעליה נוספת בגרעון הנובעת מפריצת מסגרת התקציב קטן בהרבה מזה של ירידה אפשרית נוספת בתקבולי הממשלה.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/3/12, ועד 20/4/12 נחלש השקל כנגד הדולר בכ-0.6%. מול האירו התחזק השקל ב-0.45%, וזאת בדומה למגמה העולמית של מרבית המטבעות העיקריים. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי פוחת השקל בכ-0.25%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/3/12, ועד 20/4/12 עלה מדד ת"א 25 ב-2.2%. זאת כתיקון של חלק מביצועי החסר מתחילת השנה, כהמשך למגמה החיובית מהחודש הקודם ובניגוד למגמה העולמית הכללית. בשוק האג"ח הממשלתיות ירדו התשואות – בעיקר באפיק השקלי, תוך ירידה בציפיות האינפלציה למרבית הטווחים. המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב שב להתרחב החודש, בכ-25 נ"ב, והגיע ל-270 נ"ב; זאת עקב ירידת תשואות חדה יותר בארה"ב. תשואות המק"ם נותרו ללא שינוי לאורך כל העקום סביב רמה ממוצעת של 2.6%; זאת למרות יציאה משמעותית של זרים בתחילת החודש עקב פדיון סדרה וירידה בציפיות השוק לגבי הורדות ריבית נוספות על ידי בנק ישראל. ירידת חלקם של תושבי חוץ במק"ם נמשכה, והחודש ירד סך החזקותיהם אל מתחת ל-4%. מגמת הפדיונות מהקרנות הכספיות נעצרה החודש, ונרשם מעבר לצבירה חיובית של כ-500 מיליון ש"ח. צבירה חיובית נרשמה גם בקרנות הקונצרניות, וזאת בהיקף של כ-800 מיליון ש"ח. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט החודש, ל-191 נ"ב, לעומת כ-195 נ"ב בחודש הקודם. מדדי התל-בונד 20 ו-40 עלו בכ-1.6 ובכ-0.8%, בהתאמה; זאת כחלק מהמגמה המקומית החיובית, וגם על רקע עדכון מדדי התל-בונד בתחילת החודש, אשר הגדיל את משקל הבנקים במדדים אלו. מירווחי התשואות של התל-בונד הצטמצמו החודש.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו במארס עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-0.9%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-9%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש פברואר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.6%, לרמה של 771 מיליארדי ש"ח. העלייה בחוב נבעה בעיקרה מגידולה של יתרת האשראי ממערכת הבנקאות. יתרת האשראי למשקי הבית ירדה בחודש פברואר ב-0.3%, ל-365 מיליארדי ש"ח, אך מתוכה עלתה יתרת האשראי לדיור ב-0.3%, לרמה של 260 מיליארדי ש"ח. למרות עלייה של כ-14% בביצועי המשכנתאות במארס (חלקה ככל הנראה מסיבות עונתיות), היה סך המשכנתאות שניתנו ב-12 החודשים אשר הסתיימו במארס נמוך ב-3% מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר – המשך של ירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי 2011. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה נותר במארס ברמה של כ- 27%. שיעורי הריבית על המשכנתאות בכל המסלולים ירדו החודש.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה בחודש מארס ב-0.4%. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה סעיף זה ב-4.4%. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים ינואר פברואר ב-0.3%, לאחר שירדו ב-0.1% בדצמבר 2011 וינואר. נמשכת הירידה בשיעור השינוי של מחירי הדירות בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים; זה עמד במארס על 3.2% לעומת 4.1% בחודש הקודם. היחס בין מחירי הדירות לשכר הדירה עלה ב-0.1% בינואר, אך נותר נמוך ב-3.1% מהשיא שנרשם במארס 2011. נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים עמדו בחודש ינואר על 44,587 ו-33,712, בהתאמה, לעומת 44,575 ו-33,994 בחודש הקודם. אמנם בפברואר ירד מספר הדירות למכירה ביוזמה פרטית ב-3%, אולם ירידה זו באה לאחר גידול משמעותי מאז הרביע השני של 2011, תוצאת עלייה חדה בהתחלות הבנייה החל מסוף 2009; לפיכך מספר הדירות למכירה הוא עדיין ברמת השנים 2003–2007. ההתמתנות של מחירי הדירות בחודשים האחרונים באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה-בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות וצעדי משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. צעדים אלה, יחד עם מאמצי שיווק הקרקעות מצד משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, צפויים להמשיך ולמתן את עליית מחירי הדיור.
המשק העולמי: לאחר תקופה של רגיעה יחסית בחששות מפני משבר החוב באירופה, שבו ועלו החששות בעיקר כתוצאה מהמצב בספרד ובמידה מסוימת באיטליה. נתוני המקרו בעולם המשיכו גם החודש להצביע על קצב התאוששות איטי של הכלכלה העולמית, תוך האטה מסוימת של הצמיחה בארה"ב. בשווקים המתעוררים נמשכה המגמה המעורבת, ונתון הצמיחה בסין היה נמוך מהצפוי. החודש עדכנה קרן המטבע הבין-לאומית כלפי מעלה את התחזית לגבי הצמיחה והיקפי הסחר העולמיים – ביטוי לשיפור שחל בשווקים מאז החמרת משבר החוב באירופה בסוף 2011. תחזיות הצמיחה לשנים 2012 ו-2013 הועלו ב-0.2% ו-0.1%, לרמות של 3.5% ו-4.1%, בהתאמה, ותחזיות הגידול של הסחר העולמי הועלו ל-4% ו-5.6%, שיפור של 0.2% לעומת התחזית הקודמת. עם זאת, הדגישה הקרן את הסיכונים בתהליך ההתאוששות. האינפלציה בעולם נותרה מרוסנת, ומחירי הסחורות ירדו החודש. מרבית הבנקים המרכזיים הותירו את הריבית החודש ללא שינוי.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי ברמה של 2.5% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
מדד מארס עלה ב-0.4%, בגבול העליון של התחזיות המוקדמות עבורו. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נמצאת זה החודש השלישי ברציפות, בסביבת מרכז יעד האינפלציה ובחודש מארס עמדה על 1.9%. סעיפי הדיור והאנרגיה המשיכו להוות גורמים משמעותיים באינפלציה. הצפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמצאות סביב 2.5%. רמתן הגבוהה יחסית נובעת בעיקר מהעליה המתמשכת במחירי האנרגיה, למרות ירידה מסוימת בשבועות האחרונים, ומצפיות שסעיף שכר הדירה במדד המחירים לצרכן ימשיך לעלות בקצב גבוה יחסית. ככל הנראה לא ניכרים לחצי ביקוש אינפלציוניים מקומיים אחרים. הצפיות לריבית בנק ישראל משקפות יציבות בחודשים הקרובים.  
הנתונים על הפעילות הריאלית שנוספו החודש עקביים עם תחזית הצמיחה שפורסמה בחודש שעבר על ידי בנק ישראל, לפיה הצמיחה ב-2012 תעמוד על 3.1%. הצפיות של החברות לפעילות בעתיד, על סמך הסקרים השונים, חיוביות מעט יותר מאשר בסקרים הקודמים.  
לאחר תקופה של רגיעה יחסית בחששות מפני משבר החוב באירופה, החודש הן שבו ועלו. נתוני המקרו בעולם המשיכו גם החודש להצביע על קצב התאוששות איטי של הכלכלה העולמית תוך האטה מסוימת בצמיחה בארה"ב ובסין. יחד עם זאת, החודש עדכנה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה והיקפי הסחר העולמיים במעט כלפי מעלה תוך הדגשה של הסיכונים בתהליך ההתאוששות.  
רמות הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכות והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. בעבר הצהיר ה-Fed כי בכוונתו לשמור על רמת הריבית האפסית, לכל הפחות עד לסוף 2014.  
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש מאי 2012 יפורסמו ב-7/5/2012.
החלטת הריבית לחודש יוני 2012 תתפרסם ביום שני ה-28/5/2012 , בשעה 17.30.