טיוטות הוראות חדשות בנושא ניהול סיכונים וניהול אשראי

26.06.2012
 
טיוטות הוראות חדשות בנושא ניהול סיכונים וניהול אשראי
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
במסגרת פעולותיו של הפיקוח על הבנקים לחיזוק המערכת הבנקאית, הפיץ היום המפקח על הבנקים מספר טיוטות של הוראות ניהול בנקאי תקין להתייעצות עם הוועדה המייעצת לענייני בנקאות. אימוץ הטיוטות יקדם את איתנות המגזר הבנקאי באמצעות שיפור ניהול הסיכונים והממשל התאגידי כך שישתקפו כראוי בתהליכי קבלת החלטות ובפעילויות הבנק, לרבות באמצעות אימוץ מתאים של לקחים מהמשבר העולמי בשנים 2008-2009 .
להלן הנושאים העיקריים המטופלים בטיוטות הוראות ניהול בנקאי תקין האמורות:
טיוטת הוראה מקיפה חדשה בנושא "ניהול סיכונים"
ההוראה מהווה הוראת-אב לניהול סיכונים בראייה משולבת כלל תאגידית (Firm Wide Risk Management), וכן בהתייחס לניהול סיכונים ספציפיים, שכן היא מתווה עקרונות יסוד בתחומי ניהול הסיכון. עקרונות יסוד אלה מתייחסים בין היתר, לממשל התאגידי ולתפקידן של הפונקציות השונות בתחום ניהול הסיכונים, למערך הבקרה הפנימי על הסיכונים הכולל שלושת קווי הגנה וכן לתהליכי ניהול הסיכונים (תיאבון לסיכון, מסגרת ניהול סיכונים ומוצרים חדשים), מתודולוגיות לזיהוי מדידה והערכת סיכונים תוך שימוש במודלים ומבחני קיצון, ומערך ניטור ודיווח.
שלושה קווי הגנה - ההוראה קובעת את המסגרת לקיומו של מערך ניהול סיכונים נאות באמצעות הגדרת שלושה קווי הגנה:
1.       הנהלות קווי העסקים – נושאות באחריות לזיהוי ולניהול הסיכונים המובנים במוצרים, בפעילויות, בתהליכים ובמערכות הנתונים לאחריותן.
2.       פונקציית ניהול הסיכונים – פונקציה בלתי תלויה בקווי העסקים, המהווה קו הגנה שני ונושאת באחריות לתכנון, לתחזוקה ולפיתוח של מסגרת ניהול הסיכונים. אחד התפקידים המרכזיים של הפונקציה הוא לאתגר את ניהול הסיכונים בקווי העסקים ולבחון את השלמות והאפקטיביות שלו.
3.       ביקורת פנימית –בוחנת את תקינותם ואת יעילותם של התהליכים המתנהלים בשני קווי ההגנה הקודמים וחושפת חולשות בבקרות, ובכך מהווה קו הגנה שלישי.
תהליך ניהול הסיכונים - ההוראה מחדדת את הצורך בהטמעת תרבות סיכונים נאותה, מסדירה את ממשל ניהול הסיכונים בתאגיד בנקאי ומגדירה את אבני היסוד בתהליך ניהול הסיכונים:
הדירקטוריון נדרש להתוות את תיאבון הסיכון שמגדיר את רמת הסיכון המרבית שהתאגיד מעוניין לקחת על עצמו. קביעת תיאבון הסיכון הוא אחד הכלים המרכזיים לפיקוח הדירקטוריון על התאגיד.
הנהלת התאגיד הבנקאי נדרשת לגבש, להטמיע וליישם את מסגרת ניהול הסיכונים המעוגנת במסמכי מדיניות כתובים. מסגרת ניהול הסיכונים נגזרת מתיאבון הסיכון וקובעת מגבלות פרטניות, מדיניות, נהלים ובקרות לניהול כל אחד מהסיכונים.
התאגיד נדרש לבחון את הצורך בעדכון מסגרת ניהול הסיכונים לנוכח ההתפתחויות והשינויים בסביבה החיצונית, בהיקף הפעילות העסקית, בסביבת הבקרה, במוצרים חדשים וכד'. ההוראה מסדירה את התהליך הנדרש לצורך אישור מוצרים חדשים או פעילויות חדשות וכן שינויים משמעותיים במוצרים קיימים.
מנהל הסיכונים הראשי ופונקצית ניהול הסיכונים - מערך ניהול סיכונים נאות מתחיל בדירקטוריון, ממשיך במנכ"ל ובהנהלה, ומקיף את כלל יחידות הבנק השונות, לרבות יחידות בקרה וציות, יחידות תומכות ויחידות עסקיות. במסגרת מערך זה, ההוראה מסדירה את המעמד, העצמאות והאחריות של פונקצית ניהול הסיכונים ושל מנהל הסיכונים הראשי העומד בראשה. כחבר ההנהלה היעודי לנושא זה, מנהל הסיכונים הראשי נדרש לדווח ישירות למנכ"ל ולדירקטוריון ועליו להדגיש בפניהם סוגיות שיש לשים לב אליהן מהיבט ניהול הסיכונים, כגון ריכוזי סיכון או חריגות מתיאבון הסיכון.
ההוראה מבהירה את תפקידיה של פונקצית ניהול הסיכונים בתחומים שונים, כגון: גיבוש התיאבון לסיכון, גיבוש מסגרת ניהול הסיכונים, תהליך הערכת נאותות הלימות ההון והנזילות, תהליך אישור מוצרים חדשים וכן אישור ותיקוף מודלים. מובהר כי הפונקציה נדרשת למעורבות בתהליכי ניהול הסיכונים בתאגיד הבנקאי, באופן שעמדותיה יהוו חלק חשוב ממערך השיקולים בקבלת החלטות עסקיות.
בהוראה ניתן דגש לאי תלות פונקצית ניהול הסיכונים (מקצועית וארגונית) בקווי העסקים וכן שהתגמולים שלה לא יתבססו באופן מהותי על הכנסות מקווי העסקים. התאגידים נדרשים לוודא שהפונקציה תאויש בעובדים איכותיים, מנוסים ומוכשרים ויועמדו לרשותה משאבים נאותים למלא את תפקידה ולאתגר את קווי העסקים כנדרש.
זיהוי, מדידה והערכה, ניטור ודיווח על סיכונים - ההוראה מפרטת דרישות איכותיות בכל הקשור למתודולוגיות זיהוי, מדידת והערכת סיכונים ובפרט באמצעות מודלים ותרחישי קיצון. בנוסף, ההוראה מפרטת דרישות בנושא מערכת מידע ניהולי ומערך הדיווחים החיוניים לצורך ניטור סיכונים אפקטיבי.
טיוטות הוראות חדשות בנושא סיכון אשראי
בטיוטות ההוראות בנושא סיכון אשראי: "עקרונות לניהול סיכון אשראי", "בקרת אשראי" ו"הערכה נאותה של סיכוני אשראי ומדידה נאותה של חובות" מפורטות ציפיות הפיקוח על הבנקים בסוגיות הקשורות לניהול סיכון אשראי, ובין השאר:
אסטרטגית סיכון אשראי - אחריות הדירקטוריון להתוות את האסטרטגיה, ובכלל זה שמירה על עקביות מתחייבת של עקרונות האסטרטגיה תוך גמישות להתאמתה לתנאים משתנים;
מדיניות האשראי - הגדרה ברורה של המדיניות והתאמתה לאסטרטגיה שמתווה הדירקטוריון; סמכות ואחריות לגיבוש ולאישור המדיניות (בפרט דרישה למעורבות פונקצית ניהול הסיכונים בתהליך); היקף פירוט נדרש במדיניות; קביעת מגבלות אשראי תוך התחשבות ברמת הסיכון, גם תחת תרחישי קיצון, ובגורמים רלוונטיים נוספים; התייחסות לגורמי סיכון מסוימים (כגון: סיכון מדינה וסיכון העברה, מימון ממונף);
ממשל תאגידי - התייחסות נרחבת לתפקיד הדירקטוריון בפיקוחו על פעילות ההנהלה; דרישה שכל סיכוני האשראי יזוהו, ימדדו, ינוטרו וידווחו, תוך חלוקת סמכויות ברורה בין הגורמים השונים; עיבוי סמכויות גורמי ניהול הסיכונים על מנת לקיים מבנה מאוזן של קבלת החלטות; התאמת מדיניות התגמול של הבנק לאסטרטגית סיכון האשראי שלו;
תהליך אישור אשראי - שלמות, שיטתיות, הגדרת סמכויות, הבנה מלאה של צרכי האשראי ומקורות הפירעון, הימנעות מחריגה ממגבלות האשראי; נדרש כי אישורי אשראי ספציפיים יתבצעו תוך התייחסות לחוות דעת של גורם אובייקטיבי שאינו עוסק בשיווק האשראי (פונקצית ניהול הסיכונים);
מנגנוני פיקוח ובקרה - הגדרת מנגנוני הבקרה על סיכון אשראי בבנק; קווי דיווח, תדירות והיקף דיווחים, דרישות ביחס למהימנות הנתונים המדווחים; דרישות על תיעוד של אשראים ספציפיים; שמירה על הפרדת תפקידים;
דירוגי אשראי – שימוש במדידת סיכונים אחידה כחלק מתהליכי קבלת החלטות ; סמכויות לפיתוח מערכות דירוג ולקביעת דירוגים; בפרט נדרש כי הבנק יקצה משאבים נדרשים לפיתוח ולתחזוקת מערכת דירוג איכותית וכי האחריות לקביעת הדירוגים, או לאישורם בזמן אמת, תוטל על פונקצית ניהול הסיכונים;
תרחישים ומבחני קיצון - הגברת השימוש בניתוח תרחישים ובמבחני קיצון לצורך ניהול סיכון האשראי;
שדרוג בקרת אשראי - העברת הדגש ממדדים טכניים-כמותיים, לטובת מאפיינים איכותיים, ותוצרים נדרשים מפעילות היחידה;
תהליכי סיווג והפרשה - הגדרת דרישות מינימום לגבי תהליכי זיהוי ומדידה של אשראי שאיכותו מידרדר, והבקרה על תהליכים אלו;
המפקח על הבנקים מסר שקידום הטיוטות אשר הופצו היום, לצד קידום דרישות באזל 3 ודרישות נוספות, הוא צעד נוסף בשיפור הניהול וההתנהלות של המערכת הבנקאית בישראל, באופן שיחזק את יכולתה להתמודד בהצלחה באתגרים הצפויים לה בעתיד מהארץ ומחוצה לה.