דברי מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, בישיבת הממשלה בנושא עדכון תכנית התקציב לשנים 2020-2022

כפי  שנדרש על פי החוק, הממשלה דנה היום בעדכון תחזית הגירעון לשנים 2019-2022. על פי תחזית משרד האוצר הגירעון הצפוי ב-2019 עלה ל-3.6 אחוזי תוצר עקב ירידה בתחזית ההכנסות  (בהיקף של 6.5 מיליארדי ש"ח) ועלייה ברמת ההוצאות הצפויה (3.3 מיליארדי ש"ח) יחסית למצרפים הכלולים בתקציב המדינה. תחזית זו אינה שונה מהותית מההערכה הנוכחית של בנק ישראל המתבססת על התחזית המקרו-כלכלית שפרסמה לאחרונה חטיבת המחקר. האוצר הציע לבלום את השימוש ב"רזרבת ההתאמות לצורך שמירה על היציבות הפיסקלית" דבר שמקטין את הגירעון הצפוי ל-3.5 אחוזי תוצר. עם זאת, גם רמה זו מהווה חריגה מיעד הגירעון לתקציב 2019 העומד על 2.9 אחוזי תוצר, רמת גירעון בה יחס החוב לתוצר צפוי לגדול, ולכל הפחות לא לקטון. לאור רמת הגירעון הצפויה חשוב כי הממשלה המכהנת תמנע מקבלת החלטות שיעלו את הגירעון השנה עוד יותר.

בנוסף, וכפי שתואר בסקירה הפיסקלית שפרסם בנק ישראל בחודש אוגוסט ובתחזית התלת-שנתית (הנומרטור) שהוצגה בישיבת הממשלה, צפויות חריגות ניכרות מיעדי התקציב לשנים 2020 עד 2022. תמונת מצב זו מחזקת את הצורך להימנע מצעדים מרחיבי-גירעון עד לכינונה של הממשלה החדשה גם בהתייחס לשנים שאחרי 2019.

בנק ישראל ממליץ שהממשלה החדשה שתקום לאחר הבחירות תחליט מיד עם כינונה על אימוץ הצעדים הנדרשים כדי להתכנס לתוואי הגירעון הרב שנתי שעליו החליטה הממשלה בעבר, מהלך שיבטיח  ירידה מתונה ומתמשכת של יחס החוב לתוצר.   

​​​​​