מחקר חדש בבנק ישראל: הערכת האפקטיביות של התוכנית "מסלול בגרותי רגיל" (מב"ר)

·      מחקר זה מעריך את האפקטיביות של תוכנית מב"ר, תוכנית הפועלת מאמצע שנות ה-90 בחטיבות הלימוד העליונות, ואשר מטרתה היא העלאת שיעורי הזכאות לבגרות וצמצום תופעת הנשירה.

·      מסקנות המחקר המרכזיות הן שהשתתפות בכיתת מב"ר מובילה לצמצום שיעור הנשירה במהלך התיכון ב – 40% (3.8- נ.א) ולעלייה בשיעור הזכאות לבגרות ב- 7.5% (4.8 נ.א). נמצא כי לתוכנית יש השפעה חזקה על תלמידים דוברי ערבית, עם צמצום נשירה בתיכון ב -70% (6.8- נ.א) והעלאת שיעורי הזכאות לבגרות ב- 20% (9.1 נ.א). כמו כן, נמצא שלתכנית יש השפעה דיפרנציאלית וככל שהיא מוקצית לתלמידים חלשים יותר כך התועלת מההשתתפות בתכנית עולה.

·      חלק נוסף במחקר כלל בחינה של עלות תוכנית מב"ר ביחס לתועלת שלה. עלות התכנית מוערכת בכ- 350 מיליוני ₪ לשנתון, כאשר התועלת מהגדלת כושר ההשתכרות של התלמידים המשתתפים בתוכנית - הפחתת עלויות רווחה, בריאות ופשיעה - מוערכת ב- 825-300 מיליוני ₪ (כתלות בשערי ההיוון), והיא מבטאת שיפור הישגים של כ- 1500-1000 תלמידים בשנתון.

 

מב"ר היא תוכנית הוראה מתקנת, המופעלת בחטיבות העליונות במטרה לצמצם את הנשירה ולהעלות את שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש, שהישגיהם הלימודיים בחטיבת הביניים נמוכים. המענים הטיפוליים הניתנים בתכנית כוללים: שיפור יחס מורה תלמיד, גידול במספר שעות ההוראה, ואימוץ שיטות פדגוגיה ייחודיות. בשנת תשע"ז כ-6% מתלמידי החטיבות העליונות לקחו חלק בתכנית.

חשיבותה הרבה של התוכנית נובעת מייעודה לשיפור ההישגים הלימודיים בקרב תלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך, מאפיין שנמצא מתואם עם הישגים לימודיים נמוכים. בישראל פער ההישגים החברתי-כלכלי הוא מן הגבוהים בעולם, והפער מתרחב עם המעבר בין שלבי החינוך השונים. בהגיעם לחטיבה העליונה תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך נמצאים בסיכון גבוה של נשירה מבית הספר או של השלמת הלימודים ללא תעודה.

במחקר שנערך ע"י ספי בכר מחטיבת המחקר בבנק ישראל, נבחנה השפעתה של התוכנית "מסלול בגרותי רגיל" (מב"ר) בשנים 2010–2015 על משתני תוצאה בטווח הקצר – הזכאות לבגרות וצמצום שיעורי הנשירה. החוקר ניצל את עודף הביקוש לתוכנית ואת תנאי הסף להשתתפות בתכנית בכדי להתגבר על הבעיה בבחינת התוכנית, הבעיה שנובעת מהפער בין מאפייני התלמידים המשתתפים בתכנית לתלמידי הכיתות הרגילות ואשר אינה מאפשרת השוואה פשוטה של ההישגים בתיכון בין שתי קבוצות התלמידים. בעזרת שיטת ה- Propensity Score Matching ניתן היה למצוא קבוצת תלמידים שנתוניהם התאימו להשתתפות בכיתות מב"ר אך הם לא נכללו בהן, ולמדו בכיתות רגילות.

תוצאות המחקר מלמדות שהשתתפות בכיתת מב"ר מביאה לירידה של 40% בסיכוי לנשירה (ירידה של 3.2 נקודות אחוז) ולעלייה של 7.5% בשיעור הזכאות לתעודת בגרות (עלייה של 4.8 נקודות אחוז). השפעות חזקות יותר נמצאו בקרב תלמידי ותלמידות החינוך הערבי, שם התוכנית מביאה להפחתה של 70% (6.2 נקודות אחוז) בסיכוי לנשירה ולעלייה של 16% ( 9 נקודות אחוז) בזכאות לתעודת בגרות. בחינת ההשפעה הדיפרנציאלית של התוכנית מעלה שההשפעה שלה גדלה ככל והיא מוקצית לתלמידים חלשים יותר.

באיורים ניתן לראות את שיעור הנשירה הממוצע ושיעור הממוצע של הזכאות לבגרות של משתתפי התוכנית אל מול ההישגים של תלמידים הלומדים בכיתות רגילות (גרף עמודות). ככלל, ניתן לראות שהישגי התלמידים המשתתפים בתכנית מב"ר נמוכים משל תלמידי הכיתות הרגילות, תוצאה המבטאת את העובדה שהתלמידים המשתתפים בתוכנית מב"ר הם התלמידים החלשים בכל מחזור, אך לאחר שמשווים בין תלמידים בעלי הישגים דומים (ונמוכים) בכיתה ח', עולה שהמשתתפים בתוכנית נוטים לנשור פחות (איור עליון) ובהסתברות גבוהה יותר להיות זכאים לתעודת בגרות (איור תחתון).

עלות הפעלת התכנית מוערכת בכ- 350 מיליון ₪ לשנתון והיא מובילה לצמצום הנשירה והעלאת הזכאות לבגרות של כ- 1,000-1,500 תלמידים בכל שנתון. אומדן לתועלת מהגדלת כושר ההשתכרות של התלמידים המשתתפים בתוכנית והפחתת עלויות רווחה, בריאות ופשיעה - מוערכת ב- 825-300 מיליוני ₪ (כתלות בשערי ההיוון) בעבור כל שנתון.