דברי הנגידה בתדרוך עיתונאים במשרד האוצר בנושא רפורמות בתחום הפיננסי

כבוד שר האוצר, המפקחת על הבנקים, מנכ"ל משרד האוצר, נכבדי.

אני שמחה על ההזדמנות לעמוד פה היום ולהודיע לציבור על שלושה מיזמים נוספים שקורמים עור וגידים, ושיביאו לשיפור התחרות במערכת הפיננסית בישראל. אני גם שמחה, שאנחנו, בנק ישראל ומשרד האוצר, עושים צעדים אלו במשותף. כפי שציינתי לא אחת בעבר, רפורמות מבניות בתחום הפיננסי שנעשות במשותף ובהסכמה על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר יש להן סיכויי הצלחה והטמעה טובים יותר, ולכן אני מברכת על כך.

  •        הקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים תפחית את חסמי הכניסה העומדים בפני שחקנים חדשים.
  •      הקמת פלטפורמה לשיתוף מידע, API, בין הבנקים לבין עצמם ובנוסף גישה גם לצדדים שלישיים, הפועלים מטעם הלקוח ולטובתו, תגביר את זרימת המידע בתוך המערכת הפיננסית. 
  •      והצעד השלישי, שבניגוד לשניים האחרים, לא היה חלק מהמלצות ועדת שטרום, הקמת מערכת לניוד חשבונות, יאפשר ללקוחות הבנקים לעבור בצורה בטוחה וקלה  מבנק לבנק, ובכך יתרום באופן ישיר לתחרות בין הבנקים על איכות ומחיר השירותים שהם מספקים.

מדובר בצעדים תשתיתיים משמעותיים, ולאחר יישומם הם יביאו לשינוי מהותי במידת התחרות במערכת הפיננסית. אך לא רק צעדים אלו, ישנם עוד צעדים רבים שבנק ישראל מקדם, בחלקם עם משרד האוצר, בחלקם כחלק מהמלצות וועדת שטרום.

בין היתר:

  •        אנו פועלים להסדרת שוק פעילות חברות כרטיסי אשראי וליווי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים – כבר בתחילת הדרך הוסדר הממשל התאגידי בחברות כרטיסי האשראי כדי להכין אותם להפרדה הצפויה מהבנקים. בנוסף, אנו בשלבים סופיים של גיבוש נושאים שונים שיסדירו את השוק ואת יחסי הגומלין בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי, בין השאר: קביעת עמלה צולבת, הפחתת הנטל הרגולטורי על חברות כרטיסי האשראי, הסדרת פעולות מאגדים, פרסום כללים לסולק מתארח. אגב, לא מזמן כבר ניתן רישיון לסולק חדש על ידי הפיקוח על הבנקים.
  •        נעשו צעדים רבים בתחום מערכות התשלומים  – בין השאר, פרסום תנאי הגישה למערכות תשלומים, הסדרת הפתיחות והנגישות לכל הגורמים הרלוונטיים בשרשרת כרטיס חיוב (פרוטוקול 'אשראית'), קידום הטמעת תקן EMV לכרטיסי חיוב, סליקה אלקטרונית של שיקים, אסדרת שירותי התשלום בהתבסס על אסדרה בינלאומית.
  •       הפיקוח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה, שתיכנס לתוקף בימים הקרובים, ותאפשר פתיחת חשבונות בנק אונליין, לרבות חשבון ראשון. בכלל, הפיקוח על הבנקים תומך בקידום צעדים רבים בתחום הטכנולוגיה הבנקאית שמשפרים את רמת השירות לה זוכה הלקוח בישראל ומוזילים את העלויות ללקוח. הפיתוחים הטכנולוגיים כבר משתקפים בהצעת שירותים חדשים ומתקדמים ללקוחות המצטרפים כמו למשל אפליקציות להעברת תשלומים בסלולר ללא עלות ועוד.
  •       הפיקוח על הבנקים דוחף את הבנקים להתייעלות משמעותית, ופועל ל"גלגול" ההתייעלות ללקוחות הבנקים, בצורה של הורדת עמלות ושירותים חדשניים ונוחים לציבור.
  •       הפיקוח גם צפוי לפרסם בזמן הקרוב מתווה סופי להקמת בנקים חדשים מהיסוד (טיוטה בנושא פורסמה כבר). הכוונה הינה לטפל בחסמים שהיו להקמת בנק חדש, ואף לתת תמריצים ללכת בכיוון זה. כך, דרישות ההון מהבנקים החדשים יהיו נמוכות ממה שהיה מקובל עד כה; בנקים חדשים, וגם קיימים, יוכלו לפעול שלא במערכת מיכון עצמאית אלא באמצעות תשתיות מחשוב ותפעול משותפות במיקור חוץ; וגם ייבחנו הקלות בדרישות רגולטוריות נוספות.

כל הצעדים שתיארתי לא היו אפשריים לולא הפיקוח על הבנקים לקח על עצמו את קידום התחרות במערכת הבנקאית. זו לא סיסמא. הפיקוח על הבנקים פועל ללא לאות בחשיבה וביישום של צעדים שישפרו את רמת התחרות במערכת ואת השירות שניתן לצרכנים, וזאת לצד תפקידו המסורתי לשמור על יציבות המערכת הבנקאית.

תרשו לי להזכיר, יוזמה תשתיתית ומשמעותית נוספת, המשלימה את תמונת המערכת הפיננסית, והיא הקמת מאגר נתוני אשראי. בנק ישראל פועל במרץ בימים אלו, בלוחות זמנים מאתגרים, על מנת שבתחילת שנת 2019 יעמוד לטובת הצרכנים והשחקנים הפיננסיים מאגר נתוני אשראי. מאגר כזה, ייתן מידע רחב על חשיפת האשראי של הלקוח, וצפוי לצמצם את פערי המידע בין הבנק ללקוח ובין הבנק לגופים מתחרים, בעצם הכוח עובר ללקוח, כאשר הגופים הפיננסיים השונים מתחרים ביניהם על תנאי האשראי שיציעו לו.

לסיכום, הצעדים הרבים שאנו עושים יביאו לשינוי מהותי במידת התחרות במערכת הפיננסית. דיברתי על כך עם שר האוצר, והדגשתי בפניו את החשיבות ביישום נכון של הרפורמות, בצורך לתת לכך את הזמן כדי שהן ייטמעו וישפיעו. מדובר בשינויים תשתיתיים גדולים שאורכים זמן, ועלינו לאפשר גם למערכת להסתגל אליהם, ולהגיע לשווי המשקל החדש שייווצר כתוצאה מהשינויים והרפורמות.

תודה