'מבט סטטיסטי 2015' - פרסום ראשון של הנתונים והמצרפים הפיננסיים המרכזיים במשק לשנת 2015

לפרסום 'מבט סטטיסטי'

'מבט סטטיסטי' - המסמך המלא

זוהי השנה השנייה שבנק ישראל מפרסם את 'מבט סטטיסטי'. הפרסום נועד לספק לציבור גישה נוחה וידידותית לנתונים ולמצרפים המרכזיים על הפעילות הפיננסית בישראל, בצירוף מידע והסברים על הנתונים, ההגדרות והעיבודים. הנתונים והמצרפים בפרסום זה נאספים ומעובדים בבנק ישראל, רובם בחטיבה למידע ולסטטיסטיקה, כחלק מניהול המידע והסטטיסטיקה על הפעילות במשק, והם משמשים לצורך מימוש יעדיו ומילוי תפקידיו של הבנק, בהתאם לחוק בנק ישראל.

החלק הראשון סוקר את ההתפתחויות העיקריות בשנת 2015 בארבעה נושאים מרכזיים בסטטיסטיקה הפיננסית של ישראל: תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, החוב של המגזר הפרטי, פעילות המשק מול חו"ל ופעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ. ההתפתחויות העיקריות מתוארות  בעזרת גרפים עם טקסט קצר לצדם. הגרפים מציגים מגמות ארוכות טווח בנתונים החשובים ביותר בכל נושא. כמו כן, מצורפים לוחות עם אינדיקטורים ונתונים נבחרים, כמו גם הגדרות והסברים של המונחים המרכזיים.
החלק השני מציג שתי עבודות בתחום המתודולוגיה הסטטיסטית והסברים על שיטת עיבוד הנתונים בנושאים הבאים: מערכת נתוני האשראי בישראל, ומדידת מצרפי הכסף בישראל על פי הסטנדרט הבינלאומי.
ניתן לגשת לפרסום המלא באמצעות אתר האינטרנט של בנק ישראלשם צורפו – לנוחות המשתמשים – הנתונים העיקריים בכל נושא, בקבצים נפרדים, וכן שולבו הפניות לנתונים באתר הבנק, המתעדכנים באופן שוטף.
לנוחיותכם, מצורפות למטה ההתפתחויות המרכזיות, המוצגות בחלק הראשון של 'מבט סטטיסטי 2015, וכן תקצירים של שתי העבודות, המוצגות בחלק השני שלו.
ההתפתחויות המרכזיות, המוצגות בחלק הראשון של 'מבט סטטיסטי 2015:
א.   תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור
·     בשנת 2015 נמשכה העלייה ביתרת תיק הנכסים הפיננסים של הציבור, בהמשך למגמת העלייה הניכרת בו מאז שנת 2012. על אף זאת, משקל התיק ביחס לתוצר ירד במהלך השנה, לראשונה מאז שנת 2011.
·     כמחצית מהתרומה לעליית התיק בשנה זו נבעה מעלייה ברכיבי המזומן והעו"ש.
·     נמשכת מגמת הירידה בחלקו של התיק המנוהל על ידי הציבור במישרין (כולל קרנות נאמנות) במקביל לעלייה בחלקו של התיק המנוהל על ידי המשקיעים המוסדיים.
·     על רקע ירידת הריבית ברביע הראשון של שנת 2015, ובהמשך לשנת 2014, נרשמו פידיונות נטו גבוהים בקרנות הכספיות ובקרנות המתמחות באג"ח.
·     יתרת הנכסים המנוהלים על ידי המשקיעים המוסדיים עלתה, אך בקצב נמוך יותר מהממוצע בשנים האחרונות. בנוסף, נמשך הגידול במשקל האחזקות של חלק מהמשקיעים המוסדיים בנכסים הזרים מסך כל נכסי ההשקעה, בקצב מתון יותר מאשר בשנים הקודמות.
 
ב.   החוב של המגזר הפרטי
·    יתרת החוב של המגזר הפרטי המשיכה לגדול בשנת 2015 בשיעור דומה לזה של השנה הקודמת (3.2%). העלייה ביתרה נבעה בעיקר מגידול כמותי בחוב, ואילו השפעת המחירים (מדד המחירים לצרכן ושער החליפין) הייתה זניחה. 
·     יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה בשנת 2015 בכ-1%, שיעור הדומה לזה שבשנה הקודמת. מאז שנת 2008, קצב הגידול השנתי בחוב של המגזר העסקי נמוך מקצב הגידול השנתי בתוצר, דבר המתבטא בירידה ביחס החוב של המגזר העסקי לתוצר.
·     בניגוד לשנתיים הקודמות, נרשם בשנת 2015 גידול בחוב הבנקאי, בשיעור של כ-3%. זאת לאחר שבמהלך השנה, המגזר העסקי הגדיל כמותית את ההלוואות מהבנקים, לעומת הקטנה כמותית בהן בשלוש השנים הקודמות. בניגוד לכך, קצב הגידול של החוב החוץ בנקאי ירד במהלך השנה.
·     בשנת 2015, נמשך הגידול ביתרת החוב של משקי הבית בשיעור דומה לזה של שנת 2014 (6.7%). שיעור הגידול השנה בחוב שאינו לדיור (7.5%) גבוה יותר מאשר שיעור הגידול בחוב לדיור (6.3%).
·     מרבית החוב של משקי הבית שלא לדיור הוא לבנקים, אך קצב גידול מהיר יותר נרשם בחוב לגופים המוסדיים (35%) ולחברות כרטיסי אשראי (18%), בהמשך למגמה של השנה הקודמת.
 ג.  פעילות המשק מול חו"ל
·     בשנת 2015, נמשכו זרמי ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל: נמשכו ההשקעות הפיננסיות של משקי הבית והמשקיעים המוסדיים וכן ניכר גידול בהשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל.
·     גם ביתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק חלה עלייה בשנת 2015: נמשכה מגמת ההשקעות הפיננסיות והישירות במשק, אשר קוזזו בחלקן על ידי מימושים בהשקעות האחרות של תושבי חוץ במשק.
·     התנודות החזקות במחירי ניירות ערך בעולם ובישראל במחצית השנייה של השנה, הקטינו את יתרת ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל, ומנגד, הגדילו את יתרת ההשקעות של תושבי חוץ בארץ.
·     בשנת 2015 ניכרת חזרה למגמת הירידה ביחס החוב החיצוני לתמ"ג כתוצאה מגידול בתוצר, תוך ירידה ביתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק לחו"ל.
 
ד.   פעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ
·     בשנת 2015 נשמרה רמה גבוהה של סיכון בשוקי המט"ח בעולם ובישראל ביחס לארבע השנים האחרונות, לאחר העלייה בה מאמצע 2014.
·     באוגוסט 2015 חל שינוי בשער החליפין של השקל מול הדולר: מעבר מייסוף של השקל לפיחותו, כך שב-2015 כולה הוא יוסף אך במעט מול הדולר, אך חל ייסוף ניכר (7.3%) בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי שלו. 
·     במהלך שנת 2015 ניכר מעבר של תושבי החוץ מחשיפה לייסוף השקל לחשיפה לפיחותו. זאת, בניגוד לגידול המתמשך בחשיפתם לפיחות השקל מאז סוף שנת 2012. לעומת זאת, בשנת 2015 כולה, נרשמה עלייה בחשיפתם של המשקיעים המוסדיים לייסוף השקל.

תקצירים של שתי העבודות, המוצגות בחלק השני של 'מבט סטטיסטי 2015':
א.   מערכת נתוני האשראי בישראל
החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מנהלת מערכת של נתונים על הפעילות בשוק האשראי, ומחשבת מצרפים של היקפי האשראי במשק בפילוחים שונים. הנתונים חשובים בעיקר לצורך קביעת המדיניות המוניטרית של הבנק ולצורך מעקב אחר היציבות הפיננסית וניתוחה. סדרות של מצרפי האשראי מתפרסמות באתר האינטרנט של הבנק, והן שימושיות מאוד עבור כלכלנים ואנליסטים העוקבים אחר הפעילות הפיננסית במשק.
בעבודה מוצגים פילוחים שונים של מצרפי האשראי במשק – כגון לפי מגזרי לווים, מגזרי מלווים, סוגי מכשירים, יתרות ותנועות, וכן אופן חישובם. העבודה כוללת תיאור של מסגרת הנתונים וההגדרות, תוך הדגמה מספרית של מטריצת "הלווים-מלווים" (who to whom), פירוט של מקורות הנתונים וכן תיאור של תהליכי יישום ועיבוד עיקריים.
 
ב.   מדידת מצרפי הכסף בישראל על פי הסטנדרט הבינלאומי
בעקבות הצטרפותה של ישראל לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), ערכה החטיבה למידע ולסטטיסטיקה התאמה של ההגדרות והחישוב של מצרפי הכסף בישראל להגדרות הבינלאומיות, שקבעה קרן המטבע הבינלאומית (IMF). המצרף המרכזי למדידת כמות הכסף – 'מצרף הכסף הרחב' (broad money)  – כולל את רכיבי הכסף הנזילים ביותר, כגון מזומנים ופיקדונות עו"ש, אך גם מכשירים נוספים נזילים פחות, כגון מלווה קצר מועד (מק"ם). עיקר ההבדל בין המצרף הרחב ביותר שחושב עד כה בישראל –  M3– לבין מצרף הכסף הרחב נובע מהתפתחות של מכשירים ומנפיקים חדשים בעשורים האחרונים שלא נלקחו בחשבון בהגדרות הקודמות, כגון קרנות כספיות.
מאז המעבר למשטר של יעד אינפלציה בניהול המדיניות המוניטרית בישראל ובמדינות רבות בעולם, מצרפי הכסף אינם משמשים עוד תפקיד מרכזי בקביעת המדיניות המוניטרית. על אף זאת, קובעי המדיניות בוחנים אינדיקטורים רבים כדי להעריך את המדיניות הנדרשת על מנת להשיג את יעד האינפלציה, וביניהם גם את התפתחות מצרפי הכסף, כמקור מידע נוסף על מצב המשק.