מחקר חדש: ההשפעה ההטרוגנית של שער החליפין על החברות בענפי התעשייה בישראל

15/06/2022
לכל ההודעות בנושא:
מחקרים ועבודות אחרות
        להודעה המלאה לעיתונות, כולל גרפים ואיורים
  • ההשפעה של תנודות בשער החליפין הריאלי על סך היצוא התעשייתי קטנה ואינה שונה מאפס באופן מובהק, לפחות בטווח הקצר. הסיבה לכך נובעת מההשפעה הנמוכה של תנודות שער החליפין על היצוא של חברות גדולות המתאפיינות בפריון גבוה, וכן משום שהיצוא התעשייתי בישראל מרוכז ברובו בקבוצה מצומצמת של חברות אלו.
  • לצד זאת, שע"ח משפיע באופן משמעותי על חברות קטנות המתאפיינות בפריון נמוך. עבור חברות אלו ייסוף ריאלי של אחוז צפוי להוביל לירידה ממוצעת של 1.6-2 אחוזים ביצוא.
  • שער החליפין הריאלי משפיע גם על היקף המכירות המקומיות של חברות תעשייה החשופות ליבוא מתחרה מחו"ל.
  • ייסוף בשער החליפין מפחית את היקף ההשקעות של חברות הנוטות להשקעה במוצרים מקומיים, כגון מו"פ, אך מעודד את ההשקעות של חברות הנוטות להשקעות במוצרים מיובאים. השפעות אלו משמעותיות פחות עבור חברות המתאפיינות בפריון גבוה.
  • כתוצאה מהשפעות אלו, המחקר מוצא כי ייסוף ריאלי של אחוז בא לידי ביטוי כעבור שנתיים בירידה ממוצעת של כ-0.3% במספר המשרות בתעשייה. עיקר ההשפעה על התעסוקה ממוקד בחברות בעצימות טכנולוגית נמוכה החשופות ליבוא מתחרה מחו"ל.​

לאופן ההשפעה של שער החליפין על הפעילות הריאלית יש משמעות רבה עבור קובעי המדיניות. התערבות בשוק מטבע החוץ היא אחד מכלי המדיניות של בנקים מרכזיים, וגם צעדים פיסקליים שונים עשויים להשפיע על שער החליפין, ולכן חשוב לזהות את השפעתו של שער החליפין על חברות שונות במשק, ולאפיינו.

מחקר שערכו גלעד ברנד וארנון ברק מחטיבת המחקר בבנק ישראל בשיתוף עם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אומד את השפעת שער החליפין על פעילות חברות בישראל באמצעות שימוש בנתונים פרטניים ברמת החברה לשנים 2000—2016. נתונים אלו מקלים על האפשרות לזהות את השפעת השער על הפעילות, ולהפריד אותה מההשפעה ההפוכה – מהפעילות אל השער, וכן מאפשרים לזהות השפעות הטרוגניות שונות.​ 

למחקר המלא