סקירת התקציב לשנים 2021 – 2022 וההתפתחויות הצפויות בשנים הבאות

16/11/2021
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות פיסקלית


  • תקציב המדינה לשנים 2021 ו-2022 מאזן בין הרצון להימנע מצמצום פיסקלי, שעלול להאט את התאוששות המשק ממשבר הקורונה, לבין הימנעות מהגדלת הגירעון המבני באופן שיקשה על ניהול המדיניות הפיסקלית בעתיד.
  • הגירעון הצפוי בשנת 2021 נמוך בהרבה מזה שהיה צפוי אך לפני כמה חודשים בזכות גידול מהיר בתקבולי המסים, המשקף את התמונה המקרו כלכלית החיובית ואת ההשפעה המינורית של גל התחלואה הרביעי, וכן גידול חריג בהשקעות בסקטור ההייטק, ביבוא מוצרי צריכה ובמכירות דירות.
  • הוצאות הממשלה לטיפול במשבר הקורונה, שהגיעו ל-69 מיליארדי ₪ בשנת 2020, הצטמצמו מאוד, והן ממוקדות כעת בעיקר במערכת הבריאות, במקום בסיוע למשקי בית ולעסקים.
  • הקפאת הסכמי השכר במגזר הציבורי במסגרת עסקת החבילה במשק הקלה על בניית התקציב לשנים 2021 – 2022. חשוב שהסכמי השכר בשנים הבאות יתבססו על האמון שנוצר בין השותפים לעסקה כדי לקדם רפורמות לייעול שירותי הממשלה, בפרט באמצעות אימוץ תהליכים דיגיטליים בעבודתה.
  • בהשוואה של תקציב 2022 לתקציב 2019 – השנה האחרונה שעבורה אושר תקציב, וטרם השפעות הקורונה – בולטת הירידה בתקציב הביטחון ביחס לתוצר, בהמשך למגמה הרב-שנתית, לצד עליה ניכרת של תקציב ההשקעה בתשתיות, פרי הבשלת תכניות שקודמו בשנים האחרונות.
  • התכנית הכלכלית שאושרה עם התקציב כוללת רפורמות חשובות שיתמכו בצמיחה בת-קיימא של המשק ובהגדלת הפריון, לצד מתן מענה למספר סוגיות מבניות בפעילות הממשלה ומבנה התקציב שייעלו את פעילות הממשלה ויחסכו לאורך זמן בעלויות תקציביות.
  • תכנית החומש לחברה הערבית מקצה משאבים ניכרים לקידום ההון האנושי, התעסוקה, התשתיות ונושאים אחרים בחברה הערבית. בנוסף, מוטמעים בה מנגנונים שיוכלו לסייע להתגבר על החסמים שהקשו על מהלכים דומים – גם אם קטנים יותר – בעבר.
  • התכנית לתקצוב המטרו בגוש דן היא מהלך חשוב לקידום תשתית קריטית זו. עם זאת, הקיבוע בחוק של חלוקת המימון של הפרויקט בין הממשלה לבין התקבולים הייעודיים, שקיימת אי-ודאות רבה לגבי היקפם ומועד קבלתם, עלולה לעכב את ביצוע הפרויקט ואת מימוש התועלות ממנו.
  • העלאת גיל הפרישה לנשים תקטין לאורך זמן את הוצאות הביטוח הלאומי ותתרום להגדלת התעסוקה של נשים מבוגרות. יותר מהצעות קודמות, מתווה הסיוע שאושר מספק מענה לחלק ניכר מהקבוצות החלשות שייפגעו מההסדר.
  • החלפת איגרות החוב המיועדות במנגנון הבטחת תשואה לקרנות הפנסיה תוכל לייצר חיסכון תקציבי ניכר לאורך זמן, אך טמונים בה גם סיכונים פיננסיים לא מבוטלים. חשוב לנהל את הסיכונים האלה בזהירות, שכן אופיים וגודלם שונים מאלו שקיימים ברכיבים האחרים של התקציב.
  • קיים פער לא מבוטל בין אומדן עלות המחויבויות הקיימות של הממשלה לבין רמת ההוצאה שמאפשר כלל ההוצאה לשנים שאחרי 2022. בעבר, כמו גם השנה, פערים כאלה הובילו להעלאת תקרת ההוצאה.
  • לקראת התקציב הבא חשוב לבחון את תרומת תקרת ההוצאה ואת רמתה והמבנה שלה, בראי הצורך לקדם את ההשקעות הפרמננטיות הנדרשות בתשתיות והון אנושי כדי לסגור את פערי הפריון בין ישראל למדינות המפותחות, ולאור החשיבות של שמירה על מרווח פיסקלי. 
  • עדכון הנתונים ההיסטוריים של החשבונאות הלאומית הביא להערכה אופטימית יותר של פוטנציאל הצמיחה של המשק בהמשך העשור, המתבטאת במרווח גדול יותר לעיצוב מדיניות התקציב. עם זאת, בשל הגירעון המבני הגבוה, הרחבה ניכרת של ההשקעות תוך שמירה על יחס חוב לתוצר יציב, וכל שכן יורד, עדיין מחייבת לאמץ במקביל תמהיל של ריסון הגידול בהוצאות אחרות והעלאת מסים.