מחקר חדש: השפעת מגדר האחים והאחיות על ביצועי הפרט בשוק העבודה

​​למחקר​ המלא​​

  • במחקר זה בחנו כיצד המגדר של האחים הבוגרים משפיע על שכרם של עובדים, והאם השפעה זו מתואמת עם ארץ הלידה של ההורים.
  • נמצא כי בקבוצות אוכלוסייה מסוימות יש להרכב המגדרי של משק הבית בו העובד גדל השפעה פוטנציאלית ניכרת על שכרו.
  • סביבה נשית בילדות (אחיות מבוגרות יותר בהשוואה לאחים מבוגרים יותר) מיטיבה מבחינת השכר העתידי בעיקר עם נשים שהוריהן ילידי צפון אמריקה או אירופה, בפרט כאלו שגדלו באזורי מגורים במעמד חברתי ־ כלכלי גבוה, ועם גברים שהוריהם ילידי צפון אמריקה או אירופה שגדלו באזורי מגורים במעמד חברתי-כלכלי בינוני ונמוך.
  • נשים וגברים שמוצא הוריהם מאירופה או מצפון אמריקה ולהם שתי אחיות מבוגרות יותר מרוויחים שכר גבוה יותר בכ-7.0% ממי שהוריהם מאותו מוצא אך עם שני אחים מבוגרים יותר.
  • לא נמצאה השפעה יציבה של ההרכב המגדרי של האחים והאחיות המבוגרים יותר על בוגרים שמוצא הוריהם מאסיה, מצפון-אפריקה או ממשפחות בהן מוצא ההורים שונה זה מזה.
  • בחינת משתנים מסוג זה עשויה לסייע לזהות חסמים למיצוי ההון האנושי במשק ולהוליך לגיבוש דרכי התערבות מתאימות

מחקר שנערך על ידי ד"ר יובל מזר ואורי זילבר מחטיבת המחקר של בנק ישראל בוחן – לראשונה בישראל – עד כמה הרכב המינים של האחאים (אחים ואחיות) במשפחה משפיע על הביצועים של ילדיה בשוק העבודה. בפרט, עבודה זו משווה בין גברים ונשים עם אחים בוגרים לגברים ונשים עם אחיות בוגרות. המחקר משתלב בדיון הכלכלי בסוגיית "Nature vs. Nurture" (תורשה מול סביבה) – מידת ההשפעה על השכר של תכונות או מאפיינים מולדים הקשורים במגדר, לעומת השפ עות של הסביבה. תרומתו של המחקר הנוכחי בהשוואה לספרות בעולם היא בממצא שהשפעת ההרכב המגדרי של משק הבית בתקופת הילדות על השכר שונה משמעותית בקבוצות אוכלוסייה שונות, ממצא שהבנת התמסורת שלו ופירושו דורשים מחקר נוסף. המחקר התמקד באוכלוסיה היהודית הלא חרדית, שכן דפוסי הילודה באוכלוסיה החרדית ובחברה הערבית שונים באופן ניכר מיתר האוכלוסיה, ובפרט בתקופת המדגם. בנוסף, כדי לנכות בצורה המיטבית את ההשפעה של מין האחאים על ההישגים של הפרט, אנו מתייחסים באמידת הבסיס benchmark)) למקרי הקצה: פרטים שלהם אחים בוגרים מאותו המין, כלומר שני אחים בוגרים או שתי אחיות בוגרות. בדיקה נוספת נעשית בהשוואה בין כל השילובים של מבנה המינים של המשפחות.

באמצעות ניתוח נתונים לאורך עשור על יהודים לא - חרדים (ילידי 1975 1985), שנולדו אחרונים במשפחה לאחר שני אחים או שתי אחיות, מצאנו כי בקרב נשים וגברים שהוריהם ילידי צפון אמריקה או אירופה שכרם (כאשר היו בני 2837) של מי שנולדו לאחר שתי בנות במשפחה גבוה יותר ב-7.0% בהשוואה לאלו שלהם יש שני אחים בוגרים (ראו איור מצורף), זאת לאחר שמתחשבים בהשפעתם של משתנים אחרים העשויים להשפיע על השכר. עיקר ההשפעה שמצאנו עבור נשים הייתה בקרב נשים במעמד חברתי - כלכלי גבוה (נשים שהתגוררו בילדותן ביישובים באשכולות החברתיים - כלכליים 16—20) ועבור גברים במעמד חברתי - כלכלי נמוך ובינוני (גברים שגרו בילדותם ביישובים באשכולות החברתיים - כלכליים 1—15). עבור נשים וגברים שהוריהם ילידי אסיה או צפון אפריקה, או ממשפחות מעורבות לא מצאנו תוצאות עמידות. בחינת השפעת ההרכב המגדרי של המשפחה על משתני ביניים שעשויים להשפיע על השכר – כגון היקף ההשכלה, הציון הפסיכומטרי ו\או זכאות לתעודת בגרות – לא מצאה קשר חזק בין המשתנים שיכול להסביר את פערי השכר.

ממצאי המחקר מלמדים איפא כי בקבוצות אוכלוסייה מסוימות יש להרכב המגדרי של משק הבית בו העובד גדל השפעה פוטנציאלית ניכרת על שכרו. הבנה עמוקה יותר של התופעה ושל המנגנונים המוליכים אליה – ובפרט האם היא משקפת בחירה של הפרטים או השפעות של משק הבית הפוגעות (יתכן אף שלא במודע) בכושר ההשתכרות העתידי ובמיצוי ההון האנושי שלהם – יכולה לתרום לפיתוח מנגנוני התערבות מוקדמים שיאפשרו לאותם פרטים לשפר את כושר ההשתכרות שלהם בבגרותם. גם אם חשיבות מוצא ההורים דועכת עם השנים, בשל הגידול בשיעור המשפחות בישראל בהן מוצא ההורים שונה זה מזה (ובנוסף, כיום כמעט מחצית מהיהודים נולדו בישראל לאב שנולד בישראל), התובנה כי מבנה משק הבית משפיע משמעותית על התוצאות העתידיות של הילדים בשוק העבודה מצביעה על כך שבחינת משתנים מסוג זה עשויה לסייע לזהות חסמים למיצוי ההון האנושי במשק ולהוליך לגיבוש דרכי התערבות מתאימות.​

161219.PNG



​​​