דברי נגיד בנק ישראל בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה: מהמשבר הפיננסי עד היום: יציבות המשק הישראלי

16/05/2019
לכל ההודעות בנושא:
הרצאות הנגיד
  • הכלכלה העולמית מראה סימני האטה, אולם ניתוח מכלול השווקים והסיכונים אינו מצביע על רמת סיכון יציבותי דומה לזו שהייתה ערב משבר 2008.
  • שיעורי המינוף בישראל אינם גבוהים בהשוואה בינלאומית, והמערכת הפיננסית בישראל עמידה מבעבר. עלינו להמשיך לעקוב ולנקוט בצעדים שיחזקו את עמידות המערכת.
  • חשוב לשמר את השיפור ביחס חוב תוצר המהווה נכס יציבותי אסטרטגי למשק הישראלי.
  • השיפורים הטכנולוגיים שאומצו ואלה שיאומצו בעתיד במערכת הפיננסית, טומנים בחובם תועלות אך גם סיכונים שעלינו לנהל בתבונה.

 למצגת​


בדבריי היום אתייחס לשאלה - האם ההתפתחויות  האחרונות בכלכלה העולמית מזכירות את אלו של 2008? התשובה היא: לא. ואף כי לראשונה מזה מספר שנים התחזיות הגלובליות מתעדכנות כלפי מטה, עצמת העידכונים  מתונה בהרבה מאשר ערב המשבר העולמי. מנקודת מבט גלובלית, מרבית הסקטורים נראים פגיעים פחות מאשר היו ערב המשבר העולמי. באשר לישראל ניתן לומר כי המשק במצב טוב, ותחזית הצמיחה נראית כיום יציבה. למרות זאת, ישנן התפתחויות שעלינו לתת את תשומת הלב אליהן - בהזדמנויות קודמות הגדרתי אותן "עננים אפורים באופק" -  שבמידה ויחמירו הם עשויים גם להשפיע על ישראל.

 בפרוץ המשבר העולמי של 2008 חלה ירידה חדה ומהירה בתחזיות לצמיחה בכלכלה העולמית (שקף 2), והמשק הישראלי, כמו משקים אחרים בעולם, היה חשוף למצוקה הפיננסית שנוצרה, שנתנה אותותיה במדדי המניות, בשיעורי הצמיחה והאבטלה (שקף 3). המשק אמנם נפגע מהמשבר הפיננסי, אך באופן מתון יחסית למרבית המדינות המפותחות, ולכך תרמו תנאי הרקע ששררו בישראל אז (שקף 4): המשק היה במצב איתן, לאחר כארבע שנות צמיחה מהירה. הממשלות השונות ניהלו מדיניות פיסקלית אחראית לאורך מרבית השנים שהובילה לירידה מתמשכת בנטל החוב הציבורי, וערב  המשבר הגירעון היה אפסי. אלו לוו בהתנהלות שמרנית של המערכת הפיננסית, ובפרט המערכת הבנקאית, שמפוקחת בישראל באופן הדוק, מה שהוביל לכך שבניגוד למדינות רבות, בישראל לא התפתחו מינוף יתר ובועות במחירי הנכסים. תנאי רקע אלו הביאו לכך שעל אף הצניחה בשוק ההון, עלייה במרווחי האשראי ובפרמיית הסיכון של המשק, המוסדות הפיננסים בישראל היו עמידים, שום מוסד לא קרס, ובניגוד למצב במרבית המשקים המפותחים, שם נפלו עשרות בנקים וממשלות נאלצו להזרים סכומים אדירים מכספי משלמי המיסים, בישראל נמנע החלחול של המשבר מהשווקים הפיננסיים לכלכלה הריאלית, ונחסך נזק עצום לציבור. הלקחים העיקריים למדיניות (שקף 5) מהמשבר העולמי הם שיש לנקוט מבעוד מועד בפעולות שיקטינו הסיכון להיווצרות משברים ואת עוצמת הפגיעה מהם. היטיבה לתאר זאת כריסטיאן לגארד, יו"ר קרן המטבע, שטבעה את המונח: “Time to repair the roof is when the sun is shining”. לקח חשוב נוסף הוא שבקרות המשבר, נדרשת תגובה מהירה ונרחבת של המדיניות המוניטרית תוך שימוש במגוון כלים, ונקיטת צעדים מהירים להחזרת היציבות.

 

הסתכלות מעמיקה על המשק הישראלי כיום מעלה כי החוסן הפיננסי של המשק מורכב ממספר נדבכים עיקריים (שקף 10):

  1.  שוק האשראי וצעדים מקרו יציבותיים: המינוף של משקי הבית והמגזר העסקי בישראל נמוכים בהשוואה בינלאומית (שקף 12), והחוב של משקי הבית בישראל לא עלה בצורה משמעותית לאורך השנים (שקף 13). בנק ישראל היה מראשוני הבנקים המרכזיים בעולם ליישם צעדים מאקרו-יציבותיים (שקף 14) שהצליחו למנוע מינוף יתר חרף הריבית הנמוכה (שקף 15) ואפשרו למדיניות המוניטרית להתמקד בהשגת יעדיה העיקריים.

     2.  פיקוח מבוסס סיכון על המוסדות הפיננסיים: בעשור שחלף מאז המשבר פעל הפיקוח על הבנקים לחיזוק כריות ההון של המערכת הבנקאית (שקף 17), ועמידותה מפני זעזועים שונים נבחנת באופן שוטף ע"י הפיקוח באמצעות ביצוע מבחני קיצון מגוונים, שמסקנותיהם מיושמות בבנקים השונים בהנחיית הפיקוח. כך למשל, מבחן הקיצון שבוצע ב-2016 (שקף 18) בדק את עמידות המערכת הבנקאית בפני משבר עולמי נוסף, ותוצאותיו הראו כי הבנקים ירשמו הפסדים גבוהים בתיק האשראי אך אלו לא יסכנו את יציבות המערכת הבנקאית. אספק לכם היום הצצה ראשונה למבחני הקיצון החדשים שערך הפיקוח על הבנקים השנה ויפורסמו בקרוב: נבחנה עמידות המערכת לתרחיש מקרו-כלכלי מקומי חמור כתוצאה מאירועים גיאו-פוליטיים (שקף 19). תוצאות המבחן מלמדות כי התרחיש ישפיע באופן משמעותי על המערכת הבנקאית, אך לא צפוי לסכן את יציבותה וחוסנה, למרות שבמהלכו יירשמו בחלק מהבנקים הפסדים. התוצאה משקפת את יעילותן של הדרישות שהפיקוח הציב לבנקים בשנים האחרונות לשם חיזוק יציבותם, ובראשן חיזוק משמעותי של ההון (שקף 20). על אף תוצאות אלו, אין להיות שאננים: עלינו להמשיך  לחשוב מהיכן עלול לצוץ המשבר הבא, ולהמשיך לנטר ולחזק את עמידות המערכת. עוד מעידים מבחני הקיצון השנה כי הסיכון בתיק האשראי לדיור נמוך ביחס לשאר תיק האשראי הבנקאי. איכותו של תיק האשראי לדיור השתפרה בשנים האחרונות, כתוצאה מהחמרת הקריטריונים בעת העמדת המשכנתאות (החיתום), שנגזרה מהוראות הפיקוח על הבנקים לאורך השנים (שקף 21).

     3.  התאמת הסביבה הרגולטורית לסביבה הפיננסית המשתנה: שוק האשראי הופך מגוון יותר (שקף 23) והגידול בתחרות מצד המוסדיים משנה את מבנה החוב הפרטי במשק (שקף 24). אלו מצריכים ראייה רגולטורית מתכללת; המצב כיום הוא שהרגולציה על הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים, ובפרט הרגולציה על מתן אשראי צרכני, אינה זהה לרגולציה על הבנקים. אומנם ההבדל באופי הפעילות בין הגופים מצדיק הבדלים מסוימים ברגולציה, אך חשוב לוודא שהבדלים אלו לא יתפתחו לכדי ארביטראז' רגולטורי, אשר עלול לייצר בנסיבות מסוימות סיכון מערכתי. בהקשר זה, הוועדה ליציבות פיננסית מהווה נדבך חשוב בצמצום הפערים הרגולטוריים וזיהוי הסיכונים (שקף 25).

     4.   יתרות מטבע החוץ:  יתרות המט"ח, שמהוות כרית ביטחון פיננסית למשק, הוגדלו בצורה משמעותית ערב המשבר, ורמתן ביחס לתוצר נשמרה מאז (שקף 27).

     5.  האחריות הפיסקלית: בעשור האחרון נרשמה ירידה מרשימה ומתמשכת בנטל החוב הציבורי, אך ב-2018 חלה בו לראשונה עלייה קלה (שקף 29). בחודשים האחרונים מסתמנת חריגה מיעד הגירעון  ורמת הגירעון בישראל גבוהה במיוחד בהינתן מצבו הטוב של המשק. המשק הישראלי זכה להמחשה של חשיבות המשמעת הפיסקלית במשבר העולמי של 2008, כאשר האיתנות הפיסקלית ערב המשבר איפשרה למדיניות הפיסקלית והמוניטרית לתמוך בהתאוששות, בעוד שבמשבר של 2002 העלייה החדה בגירעון וביחס החוב לתוצר אילצה את קובעי המדיניות לנקוט במדיניות מרסנת. כיום, המשק במצב טוב, והירידה המתמשכת ביחס החוב לתוצר והאחריות הפיסקלית מספקות כריות בטחון לעת משבר. על מנת לשמר את הנכס האסטרטגי הזה, יהיה על הממשלה החדשה לבצע התאמות פיסקליות, וכדאי לבצע אותן כל עוד המצב טוב, היות שהן יהיו קשות יותר ליישום אם תחול הרעה בתנאים הכלכליים. ההתאמות הנדרשות הן תמהיל של התייעלות, צמצום הגידול בהוצאות והגדלת ההכנסות, תוך שההוצאות התומכות בצמיחה ובהגדלת הפריון תשמרנה. על הממשלה לתכנן את תקציבי השנים הבאות כך שהתוואי של יחס החוב לתוצר לא יתבדר, ולאורך זמן יחזור למגמת ירידה (שקף 30).

לקראת סיום, אבקש לגעת בשינויים אפשריים בעתיד במערכת הפיננסית ולדון בתועלות אפשריות מהן והשלכותיהם על היציבות. בעולם קיימים מכשירים פיננסיים מתקדמים אשר מעמיקים את השווקים ותורמים ליעילות הכלכלית.  בהקשר זה יש לשוק הישראלי עדיין לאן להתקדם ואנו נצא נשכרים מכך. אמחיש זאת באמצעות הדוגמה של שוק האיגוח (שקף 32): בישראל השוק מזערי וישנו קושי בקיום עסקאות איגוח, מאחר שחסרה תשתית מתאימה בתחומי החקיקה, המיסוי, הרגולציה והחשבונאות. היעדר איגוח פוגע בהקצאה היעילה של שווקי ההון וביעילות הכלכלית, ויש לקדם את הנושא תוך מתן מענה לסיכונים הגלומים בו. העבודה הבין משרדית בנושא הושלמה זה מכבר ויש לקדם את החקיקה. בנוסף, חידושים טכנולוגיים משנים ועוד ישנו את מפת ההזדמנויות והסיכונים הפיננסיים, בעולם וגם בישראל (שקף 33). ניתן למנות את מאגר נתוני האשראי ויישומים שיתפתחו לצידו, הפרויקט שיאפשר מעבר מבנק לבנק בקלות, בנקאות פתוחה (API) שמחזקת את השליטה של הלקוח במידע הפיננסי ומייצרת עולם חדש של שירותים פיננסיים, והקמת תשתית לביצוע תשלומים מהירים (Faster Payment) שתאפשר לציבור הרחב לבצע תשלומים והעברות, ובעתיד גם עבור עסקאות מורכבות, בנוחות, במהירות, באופן מיידי ובעלויות נמוכות, תוך כניסת שחקנים חדשים לשוק התשלומים והגברת התחרות. כל השינויים האלו מביאים תועלות, אולם טומנים בחובם גם סיכונים. בנק ישראל נחוש לתמוך באימוץ טכנולוגיות פיננסיות תוך שמירה על יציבות המערכת וצמצום הסיכונים.

 

תודה רבה