חשיפת המשקיעים המוסדיים לחוזים עתידיים על מדדי מניות חו"ל

תיבה מתוך דו"ח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2020:

 

חשיפת המשקיעים המוסדיים לחוזים עתידיים על מדדי מניות חו"ל

 

מטרת התיבה היא לתאר את השפעת פעילות המשקיעים המוסדיים על שוקי האג"ח הממשלתיות והמט"ח המקומיים בעת משבר הקורונה, שפרץ בחודש מרץ[1]. הטענה המרכזית בתיבה זו היא שמאפייני החשיפה של המוסדיים לחוזים עתידיים על מניות בחו"ל, אשר עיקרה שימוש באג"ח ממשלתיות מקומיות[2] כבטוחה להשקעה בחוזים אלו, העצימה את התגובה המקומית ביחס לעולם. הדבר הביא לסיכום נזילותי ומטבעי משמעותי: הואיל והחשיפה המטבעית היא דולרית, ואילו מקור המימון העיקרי שלה הוא שקלי. כתוצאה מכך, הדרישה להשלמת ביטחונות בעקבות הירידות החדות במדדי המניות בעולם ובחוזים העוקבים אחר מדדים אלו יצרה אצל המוסדיים מחסור משמעותי בנזילות במט"ח, וזה אילץ אותם למכור אג"ח ממשלתיות בהיקפים משמעותיים[3] לשם מימון רכישות מט"ח ניכרות בשוק. פעולות אלו העצימו את עליית התשואות באפיק הממשלתי, את הפיחות בשער השקל ואת מצוקת הנזילות בשוק ההחלף הדולרי.


לתיבה במלואה​​

[1] הגורם המשפיע הוא הזעזוע הפיננסי הגלובלי בעטיה של מגיפת הקורונה. גם לפדיונות מקרנות הנאמנות הייתה השפעה משמעותית.

[2] נוסף על אלה נעשה שימוש במק"מ ובנזילות קיימת, שקלית ומט"חית.

[3] שווי החזקות המוסדיים מתוך סך מלאי החוב הממשלתי ירד בכ-9 אחוזים בין חודש פברואר לחודש מרץ, וניתן לייחס את רוב הירידה למכירות אג"ח ממשלתיות לשם מימון רכישות מט"ח בהיקפים משמעותיים.