תיבה מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות לשנת 2021 שתפורסם בקרוב: בנקאות משפיעה

מבוא:

בעשורים האחרונים הולכת ומתרחבת תודעה הכורכת את העולם העסקי ואת העולם החברתי ביחד. האחריות החברתית מעודדת את הארגונים להשיא ערך לא רק לעצמם, אלא גם לסביבה, לחברה, למדינה ולעולם בכלל. מקור החיבור הוא ההבנה שרווחים המופקים תוך מתן ערך חברתי הינם בעלי ערך אסטרטגי גבוה יותר. התודעה העסקית-חברתית מעודדת ארגונים למפות אתגרים חברתיים בסביבתם ולטפל בהם, כך שיהפכו אתגר חברתי להזדמנות עסקית. הזדמנויות אלו ייצרו ערך משותף ויגדילו את העוגה ('grow the pie') לרווחת הציבור והמשק.

הפיקוח על הבנקים נוקט במגוון צעדים להטמעת ערכי סביבה, חברה וממשל ESG[1] בקרב הגופים המפוקחים. מטרת פעילות הפיקוח בתחום ההשפעה החברתית (Social) היא לקדם חוסן חברתי כלכלי, לטובת הציבור הרחב, וזאת באמצעות מדד השוואתי בתחום "הבנקאות המשפיעה".

 

למערכת הפיננסית תפקיד משמעותי בפיתוח התא האישי, המשפחתי והעסקי, בכך שהיא מסייעת למצות את הפוטנציאל הכלכלי ויכולה להוות גשר לקידום הפריפריה, להכלה פיננסית ולקידום החוסן החברתי, על ידי חיזוק יכולות של הפרטים המרכיבים את החברה להתמודד עם משברים ומצבי קיצון, כדוגמת: משבר כלכלי, מגפה או מלחמה. בהעדרו, נפגע המרקם החברתי ומשפיע לרעה על מצב הכלכלה והמערכת הפיננסית.

ככל שגדל כוחה של המערכת, כך גוברת האחריות לקהילה ולסביבה. הבנקאות המשפיעה מכוונת לחיזוק תפקידה של המערכת הבנקאית במרקם הכלכלי-חברתי ולהשגת היעדים האמורים. ההכרה הבינלאומית בכוחם של מוסדות פיננסיים והשפעתם המכריעה על הקיימות החברתית והסביבתית שלנו, קיימת כבר מתחילת שנות ה-90, עם זאת, הבנקאות המשפיעה בתצורתה הנוכחית קיימת כ- 15 שנה ועלתה למרכז הבמה בעשור האחרון.

הבנקאות המשפיעה מאתגרת את הבנקאות המסורתית לשלב קריטריונים סביבתיים וחברתיים כיעד מרכזי, בפעילות השוטפת היומיומית תוך שימוש במודלים חדשניים להטמעה, הערכה ומדידה של ההשפעה ותוצאות הפעילות (outcomes). בנקאות משפיעה מקבלת ביטוי במוצרים, שירותים, תהליכים והון ומאופיינת בשני עוגנים מרכזיים המבדלים אותה מאחריות תאגידית:

-       אסטרטגיה ארוכת טווח עם יעדים ברורים ומדידים שמתוכם צומחים המוצרים, השירותים, הכלים והתהליכים הנעשים במסגרת הארגון ומחוצה לו.

-       סטנדרטיזציה ומדידה מתודולוגית של ההשפעה החיובית הנובעת כתוצאה מסך הפעולות שהארגון ביצע (outcome), חלף מדידת התפוקות (output).  

בשני העוגנים קיימת התייחסות רחבה לנושא המדידה, ולא בכדי. ארגונים נזקקים לכלי מדידה ומודלים אשר יעריכו את השקעת המשאבים אל מול התוצאות המושגות. אולם מדידת "השפעה" היא אתגר מורכב בשל הקושי הקיים בהערכת ההשפעה על הסביבה, היעדר מידע זמין והעדר סטנדרטיזציה בתחום הגילוי.

מקבלי החלטות ברחבי העולם מגבשים ומקדמים יוזמות בתחום ה-ESG בכלל והבנקאות המשפיעה בפרט בין היתר, באמצעות אסדרה ופיקוח רגולטורי. לצד תהליכי האסדרה, הנמצאים בשלבים שונים של התפתחות ברחבי העולם, גובשו יוזמות ותקנים בינלאומיים המקדמים התנהלות אחראית של ארגון. יוזמות ותקנים אלו מדגישים תפיסה של דיווח ושקיפות מול מחזיקי עניין, יצירת השפעה חיובית תוך מזעור ההשפעות השליליות וקידום תרבות ארגונית ערכית ואתית.

להלן מספר יזמות וולונטריות ומנדטוריות בינלאומיות, בתחום ה- ESG, אשר כוללות התייחסות לנושאים חברתיים:

-          שבעה עשר יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא - בשנת 2015 נקבעו על ידי האו"ם שבעה עשר יעדים גלובליים לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030 , [2]UN SDG's. היעדים אומצו על ידי כל 193 החברות באו"ם. יוזמה זו נועדה לעודד מדינות המפותחות והמתפתחות לנקוט פעולות מעשיות בנושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים שונים הקשורים למים, אנרגיה, אקלים, אורבניזציה, מדע וטכנולוגיה, שותפויות, חינוך ועוד. שבעה עשר יעדי הפיתוח הם: מיגור העוני; אפס רעב/אי בטחון תזונתי; בריאות טובה ורווחה אנושית; חינוך איכותי; שוויון מגדרי; מים נקיים ותברואה; אנרגיה זמינה ונקייה; עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית; יעד תעשייה, תשתיות וחדשנות; צמצום אי השוויון; ערים וקהילות מקיימות; צריכה וייצור אחראיים; יעד שינוי אקלים; שימור המשאבים הימים – חיים מתחת למים; חיים על פני האדמה; שלום, צדק וחוזק המוסדות; שותפות להשגת היעדים.

-          קידום אסטרטגיה למערכת פיננסית מכילה (inclusive) ואוריינות פיננסית בבנק המרכזי בהולנד[3] - הבנק המרכזי של הולנד פרסם אסטרטגיה לשנים 2019-2025 בנושא אחריות תאגידית חברתית לטובת מערכת פיננסית יציבה ותומכת בשגשוג בר-קיימא בהולנד. האסטרטגיה מתמקדת בשני תחומים: כלכלה צומחת ללא השפעה מזיקה על הסביבה, ומערכת פיננסית מכילה. האסטרטגיה מחולקת לשישה נושאים, שניים מהם בתחומים חברתיים: פיתוח מחקרים בתחום ההכלה והרווחה הפיננסית למשל בתחום החסכון ארוך הטווח, הדיור, הגיוון התעסוקתי והשירותים החברתיים. מסקנות המחקרים יהוו בסיס למדיניות הבנק המרכזי. הנושא השני ממוקד בגישה למערכות הפיננסיות והבטחת הכלתם של כל חלקי החברה במערכות אלו באמצעות חינוך פיננסי ואוריינות דיגיטלית.

-          קידום קוד אתי וולונטרי להנהלת הבנקאות האוסטרלית[4] - איגוד הבנקאות האוסטרלי גיבש קוד אתי וולונטרי, "קוד הנהלת הבנקאות האוסטרלי", שעליו בנקים חותמים באופן וולונטרי. בנקים החותמים על הקוד מצהירים שהם שואפים להיות כוללניים ונגישים לכל האנשים, בין אם מדובר במקומיים או זרים, ללא הבדל דת, מין, גיל, לאום או כל מאפיין אחר. עקרונות הקוד כוללים היבטים שונים ובהם: אמון וביטחון, יושרה (הוגנות ואחריות מול לקוחות), שירות (דאגה ששירותי הבנקאות יהיה נגישים, כוללים ואיכות גבוהה ועוד) ושקיפות ואחריות (התחייבות לתקשורת ברורה, שקופה ואחראית עם הלקוחות).

-          דרישה לפרסום נתונים שונים בנושא פערי שכר מגדריים בבריטניה[5] עבור חברות פרטיות וציבוריות המעסיקות מעל 250 עובדים.

-          דרישה לפרסום פערי שכר מגדריים בישראל[6] - באוגוסט 2020 התקבל בישראל תיקון לחוק "שכר שווה לעובדת ולעובד" ובו דרישה מכל מעסיק, המעסיק למעלה מ- 518 עובדים, לפרסם דוח שנתי המפרט את פער השכר הממוצע בין גברים לנשים.

בשנים האחרונות קידם הפיקוח על הבנקים מגוון פעולות אסדרתיות ויוזמות בתחום ה-ESG והבנקאות המשפיעה, לרבות:

-          הסדרת תחום גילוי האחריות התאגידית - בדצמבר 2021, פרסם הפיקוח על הבנקים תיקונים להוראת הדיווח לציבור בנושא גילוי היבטי סביבה חברה וממשל, שפורסמה באוקטובר 2011. בדיווח החדש נדרשים התאגידים הבנקאיים לציין בדוח השנתי לציבור היבטי סביבה, חברה וממשל מהותיים המשתלבים ביעדים שלהם, ולציין תמצית מדדים עיקריים שנקבעו על ידי התאגיד הבנקאי לקידום נושאים אלה, וכן להרחיב את הגילוי לציבור אודות החשיפה שלהם לסיכונים סביבתיים, לרבות סיכוני אקלים. כחלק מתיקון זה, תדירות פרסום הדוח הפכה לשנתית חלף אחת לשנתיים. תיקונים אלו בוצעו במסגרת הצעדים אשר נוקט הפיקוח על הבנקים כדי לחזק את תרומת המערכת הבנקאית לסביבה ולחברה ובכך לחזק את קיימות (sustainability) המערכת הבנקאית והמשק לטווח ארוך.

-          קידום שיוון מגדרי בהרכבי דירקטוריונים הבנקים -  באפריל 2022 פרסם הפיקוח על הבנקים תיקון להוראה בנושא הרכב הדירקטוריון, שמטרתה גיוון ההרכב המגדרי בדירקטוריוני התאגידים המפוקחים על מנת להבטיח ייצוג הולם לשני המינים בהתאם לשיעורם באוכלוסייה. תיקון ההוראה מאפשר לנשים ליטול חלק פעיל יותר בעיצוב אסטרטגיות המשלבות מגוון רחב יותר של דעות, תפיסות וערכים ולהשפיע במוקדי קבלת ההחלטות של התאגידים המפוקחים.

-          אמנת זמינות פיננסית לטיפול באלימות כלכלית המופנית נגד נשים[7] - אמנה וולונטרית, במסגרתה ניתן ליווי פיננסי ממוקד ומתן מענה לצרכיהן של נפגעות אלימות באמצעות מרכזי הטיפול באלימות במשפחה, מקלטים ודירות מעבר. המערכת הפיננסית פועלת לספק לנפגעות האלימות, ליווי והדרכה פיננסית במטרה ללוות את צעדיהן הראשונים לאחר שעולמן השתנה באופן דרמטי. כמו כן, האמנה כוללת צעדים נוספים שנועדו לסייע לנפגעות האלימות להתנתק מהחיים הקודמים ומהתלות הפיננסית בבן הזוג. אמנה זאת גובשה ומקודמת ע"י הפיקוח על הבנקים ואיגוד הבנקים, יחד עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, בנק הדואר, העמותות שמפעילות את המקלטים לנשים נפגעות אלימות וארגונים חברתיים שונים.

-          אמנת אזרחים ותיקים -  במטרה לסייע לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל עם האתגרים שנוצרו בקבלת השירותים הבנקאיים השונים ברקע מגפת הקורונה, גיבשו בדצמבר 2020, הפיקוח על הבנקים, המשרד לשיווין חברתי, איגוד הבנקים והמערכת הבנקאית אמנה וולונטרית להנגשת שירותי בנקאות לאזרח הוותיק. במסגרת האמנה הוסכם כי כל בנק יעמיד חלופות שונות להנגשה של השירותים הבנקאיים באמצעות סניף נייד, שיפור המענה הטלפוני הניתן לאזרחים הוותיקים, קדימות בשירות, חומרי הסברה אודות התנהלות דיגיטלית ועוד.

מדד הבנקאות המשפיעה:

מסקירת דרכי הפעילות המקובלות הנהוגות בעולם בתחום הבנקאות המשפיעה עולה, כי קיימים מגוון כלים ויוזמות למדידת תחומי ESG, אולם מרביתם אינם ממוקדים בהכרח בתחום הבנקאות ובתחום ההשפעה החברתית.

להלן מספר כלים ויוזמות:

-          הנגשת ידע וכלי מדידה בנושא בנקאות ברת קיימא - אחד הגופים המובילים בעולם במידול תחום הבנקאות ברת קיימא הוא ה UNEPFI[8]. הארגון הוקם בשנת 1992, ופועל בשיתוף פעולה עם כ- 550 בנקים, מבטחים, משקיעים ומוסדות. במסגרת תפקידיו הוא בונה ומנגיש ידע וכלים ליישום ומדידה של בנקאות ברת קיימא[9].

-          [10]Equator Principles Association - מסגרת לניהול סיכונים, הערכה וניהול הסיכון הסביבתי והחברתי, הגלום בפרויקטים הממומנים על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים. עקרונות אלו אומצו על ידי 118 מוסדות פיננסיים בינ"ל ב- 37 מדיניות. מטרת גיבוש העקרונות היא להוות תקן לרף מינימלי לבדיקת נאותות ומעקב אחר ביצוע הפרויקטים, ולקבלת החלטות בצורה שקולה ואחראית.

-          מדידת אימפקט - תקן ה+[11]IRIS, המפורסם על ידי ארגון ה-GIIN[12], ומהווה מסגרת למדידת ביצועי אימפקט באמצעות שפה אחידה.

-          תקן [13]GRI ותקן [14]SASB - שני תקני דיווח בעלי מתודולוגיה סדורה לגילוי בנושא אחריות תאגידית. מטרת ה –GRI לספק לארגונים הבוחרים לאמץ את התקן, סטנדרט דיווח אחיד וברור לטובת המשקיעים והציבור. תקן ה-SASB הינו יוזמה אמריקאית דומה אשר נוסדה עבור חברות נסחרות בבורסה בארה"ב.

כאמור לעיל, בימים אלו שוקד הפיקוח על הבנקים על פיתוח מדד הבנקאות המשפיעה, במטרה ליצור ערך חברתי משמעותי בפעילות הגופים המפוקחים. תהליך גיבוש המדד כולל סקירת דרכי הפעילויות המובילות בעולם וכן מפגשי למידה מול גורמים שונים מהאקדמיה, הארגונים החברתיים, משרדי ממשלה וגורמים בינלאומיים במטרה להבין את השינוי הנדרש, ולדייק את בחירת הנושאים הצפויים לחולל שינוי ואת מדדי ההשפעה.

הנושאים אשר נמצאים במיקוד הפיקוח, במסגרת גיבוש המדד שיסייע לקדם השפעה חברתית, הינם:

-          הנגשת שירותים לטובת אוכלוסיות מגוונות ולאנשים עם מוגבלות - מידת הנגישות והשימוש במלוא השירותים הבנקאיים אינו מתחלק באופן שווה בין כלל הפלחים באוכלוסייה. מטרת המיקוד היא לעודד את הגופים המפוקחים להעניק שירות שווה, נגיש וזמין לכלל האוכלוסייה בישראל לעידוד שיוון ולהגברת הצמיחה הכלכלית.

-          מוביליות חברתית - המוביליות החברתית מוגדרת כתנועה על סולמות תחומי החיים החברתיים-כלכליים. מוביליות גבוהה מבטאת תזוזה רבה על הסולם הכלכלי-חברתי, ללא תלות במאפייני רקע כגון: מקום מגורים, מגדר, שיוך אתני ועוד. למערכת הבנקאית תפקיד משמעותי בפיתוח התא האישי, המשפחתי והעסקי, בכך שהיא מסייעת למצות את הפוטנציאל הכלכלי ויכולה להוות גשר לקידום הפריפריה החברתית. ביכולתם של הגופים המפוקחים לתמוך ולקדם מוביליות חברתית באמצעות העסקה, רכש, השקעות ותרומה וכן באמצעות שילוב היבטי מוביליות באמצעות המוצרים והשירותים הבנקאיים.

-          גיוון, הכלה ושוויון הזדמנויות - גיוון תעסוקתי פירושו מתן הזדמנות שווה בתעסוקה, וקידומן של קבוצות המתאפיינות בין היתר בקושי להשתלב, או בעלות מיעוט השפעה, כוח וקשרים ונמצאות בתת ייצוג במקומות התעסוקה לאורך זמן. גיוון תעסוקתי מייצר מגוון מחשבתי המביא בטווח הארוך ליכולת גבוהה יותר לפתרון בעיות ולפתיחות מחשבתית. סיכוייהם של ארגונים להגיע לתוצאות כלכליות טובות יותר גדלים ככל שכח העבודה בארגון מגוון יותר[15].

-          ניהול בנקאות משפיעה בדירקטוריון ובהנהלה - מעורבות הדירקטוריון וההנהלה הכרחית להטמעה ויישום מוצלח של עקרונות הבנקאות המשפיעה. המעורבות כוללת קביעת אסטרטגיית ההשפעה של הארגון, המדיניות, כלי המדידה והפיקוח.

-          דיאלוג עם הקהילה/מחזיקי העניין - תהליך המקדם מנגנונים מוסדרים להקשבה הדדית, יצירת שיח וניצול האינטרס המשותף למציאת פתרונות והתמודדות מיטבית עם אתגרים חברתיים משותפים. תהליך הדיאלוג דורש אבחון וזיהוי מקיף של קבוצות מחזיקי העניין, הבנת הצרכים והציפיות וכן גיבוש מנגנוני טיפול ומענה לסוגיות העולות בתהליך הדיאלוג. יצירת דיאלוג אחראי, כן ובעל משמעות תקדם אמון בין הלקוחות ובין הגופים המפוקחים.

-          תרומה לקהילה ומעורבות חברתית - מעבר לערך הישיר הנובע מפעילות הגופים המפוקחים ישנה חשיבות בפיתוח ערך מוסף משמעותי תוך קידום ערכים חברתיים וסביבתיים שיקדמו חוסן חברתי. קיימת חשיבות למדידת אפקטיביות ההשקעה החברתית במונחים של תפוקות ותוצאות חלף מדידת תשומות בלבד. גיבוש יעדים ומדדים מכווני תוצאה יסיעו להשגת ההשפעה הנדרשת.

במהלך שנת 2022 יפעל הפיקוח להשלמת גיבוש המדד וטיובו במטרה להניע שינוי בגופים המפוקחים.



[1] Environmental, Social & Governance

[2] United Nations Sustainable development goals https://sdgs.un.org/goals

[6]https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2085992

[7] מאחר שרוב נפגעי האלימות המטופלים במרכזים הן נשים, האמנה נוסחה בלשון נקבה אולם היא מיועדת לנשים וגברים כאחד, ובמסגרתה מוענק סיוע לנפגעי אלימות בני שני המינים.

[8] UN Environment program finance initiative

[12] Global Impact Investing Network

[13] Global Reporting Initiative, תקן שנוצר על ידיUN GRI , ארגון בינלאומי הפועל כזרוע ביצועית של סוכנות הסביבה של האו"ם ומקדם הנחיות לדיווח בתחום האחריות התאגידית.

[14] ארגון גלובלי ללא כוונת רווח אשר נוסד בשנת 2011 כדי לייצר שפת דיווח אחידה בנושאי קיימות.

[15] Hunt V, Layton D, Prince C. (2015) why diversity matters. McKinsey & Company.​