דוח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה לשנת 2020


תקציר

המדיניות המוניטרית: דוח זה סוקר את המדיניות המוניטרית במחצית השנייה של 2020 ובתחילת המחצית הראשונה של 2021[1]. במהלך המחצית הנסקרת, על רקע הימשכות המשבר והרעת התנאים הכלכליים במשק בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והצעדים שננקטו למניעתה, הפעילה הוועדה המוניטרית מספר כלים במטרה לסייע בהתמודדות עם המשבר. הצעדים שננקטו נועדו לצמצום הפגיעה הכלכלית שנגרמה בגלל המשבר הבריאותי, להבטחת המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים, להגברת התמסורת מריבית בנק ישראל לריביות השוק ולעידוד הביקושים והאינפלציה תוך הקלה בתנאי האשראי – וזאת גם בעזרת הפעלת מנגנוני אשראי ייחודיים וממוקדים.

החלטת יולי כללה, לראשונה, רכישת אג"ח קונצרניות בשוק המשני בהיקף של 15 מיליארד ש"ח. נוסף על כך הוחלט על חידוש התוכנית המיוחדת להרחבת היצע האשראי לעסקים קטנים ועל יצירת תשתית להרחבת מגוון הנכסים שהבנקים יוכלו לקבל כבטוחה להעמדת אשראי. בהחלטת חודש אוקטובר הודיעה הוועדה על הגדלת תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות ב-35 מיליארד ש"ח. נוסף על כך הוחלט על נדבך חדש בתוכנית להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים: בנק ישראל יספק למערכת הבנקאית הלוואות בריבית שלילית, של 0.1%-, לראשונה בישראל, בהתאם לתנאים שנקבעו. במהלך המחצית השנייה הושארה הריבית המוניטרית ללא שינוי – 0.1%. מלבד הכלים שפורטו לעיל המשיך בנק ישראל במהלך המחצית לרכוש מט"ח. לצד הכלים המוניטריים שהפעילה הוועדה בתקופה הנסקרת נקט הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל מספר צעדים נוספים בשוק האשראי.

הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים והאינדיקטורים שהוצגו בפני הוועדה במחצית הנסקרת תיארו את התאוששות המשק הישראלי בחודשי הקיץ, אך גם את הפגיעה החדה בפעילות בעטיו של הסגר השני בספטמבר-אוקטובר. בתקופת הסגר השני ניכרה ירידה חדה בפעילות, אך בעוצמה מתונה מזו שהייתה בסגר הראשון. נתוני שוק העבודה מלמדים כי טרם הטלת הסגר השני התייצב שיעור האבטלה הרחב סביב 11%–12%; כי במהלך סגר זה הוא נסק עד כ-23% במחצית הראשונה של אוקטובר; וכי אחרי הסגר הוא ירד בהדרגה ועמד במחצית הראשונה של דצמבר על כ-12.7%.

סביבת האינפלציה: במהלך המחצית השנייה של השנה סביבת האינפלציה נותרה נמוכה, ושיעור האינפלציה השנתי עודנו שלילי, אך גבוה במקצת מאשר בסוף המחצית הראשונה. האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.6%-, ובניכוי אנרגיה ופו"י – על 0.2%-. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות ירדו במהלך המחצית ונותרו מתחת לגבול התחתון של היעד, והציפיות משוק ההון שבו באוקטובר-נובמבר לתחום השלילי. הציפיות פורוורד לכל הטווחים נותרו במחצית השנייה ללא שינוי ניכר, והציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים (מעל שלוש שנים) נותרו במהלכה מעוגנות בטווח היעד.

שער החליפין: במהלך רוב המחצית השנייה התחזק השקל קלות מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, ובפרט – בחודשיים האחרונים של המחצית נרשם ייסוף משמעותי. זאת בעיקר בשל התחזקות השקל מול הדולר. בסיום המחצית הנסקרת עמד שער החליפין של השקל מול הדולר על רמה נמוכה של 3.2 שקל לדולר.

הכלכלה העולמית: בכלכלה העולמית נרשם שיפור במהלך הרבעון השלישי, על רקע הירידה בתחלואה והקלת מדיניות הסגרים, תוך שונות גדולה בין המשקים; בארה"ב נרשם שיפור, שהיה חזק מאשר באירופה וביפן, וכלכלת סין בלטה לטובה בזכות הצלחתה בהתמודדות עם המשבר הבריאותי. השיפור בפעילות הביא גם לעדכון כלפי מעלה של תחזית קרן המטבע. הסחר העולמי התכווץ בחדות, והאינפלציה העולמית נותרה נמוכה. יחד עם זאת בארה"ב היא עלתה מעט במחצית הנסקרת לשיעור של כ-1.2%. המדיניות המוניטרית במדינות השונות נותרה מרחיבה מאוד, והבנקים המרכזיים המשיכו לאותת על נכונותם לנקוט צעדים לא קונבנציונליים נוספים כדי להקל על התנאים הפיננסיים. מדדי המניות בשוקי ההון העולמיים התאוששו במחצית השנייה, אך תנודתיותם עודנה גבוהה.

שוק האשראי: יתרות האשראי הבנקאי הן של העסקים הקטנים והן של האשראי המסחרי נותרו יציבות לאורך המחצית. שוק האשראי המשיך לתפקד תוך יציבות בריביות, וזאת בתמיכת מגוון צעדים של בנק ישראל ומשרד האוצר. הריבית הממוצעת לעסקים הקטנים אף ירדה במקצת. על פי סקר הערכת המגמות בעסקים, שעורכת הלמ"ס, נמשכת מגמת ירידה בקושי לגייס מימון – הן אשראי בנקאי והן אשראי חוץ-בנקאי – והמדדים מתקרבים לרמות ששררו לפני המשבר, אף כי הם עדיין גבוהים בהשוואה לתקופת טרום המשבר. יתרת האשראי הבנקאי שבגינו נדחו התשלומים במסגרת המתווים לדחיית תשלומי הלוואות, שיזם הפיקוח על הבנקים, עומדת על כ-160 מיליארד ש"ח, מתוכם כ-65% (104 מיליארד ש"ח) הלוואות לדיור וכ-13% (21.1 מיליארד ש"ח) אשראי לעסקים זעירים. על כ-41% מיתרות האשראי הנדחה טרם חודשו התשלומים. הפעילות בקרן למתן אשראי בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים ממשיכה גם במסלול שבסיכון מוגבר. שיעור הניצול של הקרן לעסקים גדולים נותר נמוך ויציב.

ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים: במחצית הראשונה של השנה הביאה התפשטות נגיף הקורונה לירידות חדות בשווקים הפיננסיים בישראל ובעולם. בתגובה המשיכו בנקים מרכזיים רבים, ובהם בנק ישראל, להפעיל גם במחצית השנייה תוכניות שונות לרכישת נכסים ולפתיחת חסמי אשראי למגזרים הזקוקים לכך; זאת כדי לוודא שהשווקים ימשיכו להיות נזילים ולתמוך בתפקודם התקין. באפיק הממשלתי בישראל נרשמה היתללות קלה של עקום התשואות, לצד עליית תשואות בעקום השקלי (שאינו צמוד), בדומה למגמה העולמית בהובלת ארה"ב. מרווחי האג"ח הקונצרניות המשיכו להצטמצם, לצד עליות מסוימות במדדי המניות, אך הביצועים הכוללים של שוקי המניות בישראל השנה נמוכים משמעותית בהשוואה עולמית. בשווקים הפיננסיים נשמרה יציבות יחסית במהלך רוב המחצית השנייה, ובסופה נצפו עליות שערים – בין היתר, על רקע בשורות בעניין החיסונים לקורונה.

המדיניות הפיסקלית: בדיון על המדיניות הפיסקלית הביעו חברי הוועדה לאורך המחצית דאגה לנוכח המשך אי-הוודאות, הנובעת מהעדר תקציב לשנת 2020 ואי הגשת תקציב 2021 לאישור הממשלה. הגירעון הגיע בספטמבר ל-9.1 אחוזי תוצר, ובסוף השנה הוא צפוי לעמוד על כ-12 אחוזי תוצר. כשלושה רבעים מהגירעון מיוחסים להשלכות מגיפת הקורונה – מחצית מהם עקב גידול ההוצאות ורבע עקב ירידת ההכנסות ממסים בשל תגובת התוצר למשבר.

שוק הדיור: לאחר התמתנות קצב העלייה של מחירי השכירות במחצית הראשונה התגבר קצב זה במחצית הנסקרת, וזאת לצד שיעור עלייה יציב של מדד מחירי הדירות.

תחזית חטיבת המחקר: חטיבת המחקר פרסמה בתקופה הנסקרת ארבע תחזיות בצמידות להודעות הריבית – ביולי, באוגוסט (עדכון שלא מן המניין), באוקטובר ובינואר; לתחזית אוקטובר התווסף בנובמבר עדכון מיוחד, שהוצג לוועדה, של נתוני הצמיחה ב-2020, לאור נתוני צמיחה מעודדים ברבעון השלישי. לאורך רוב המחצית השנייה הוצגו בתחזיות המקרו-כלכליות של חטיבת המחקר שני תרחישים אפשריים, ובמהלכה עודכן, בין היתר, שיעור האבטלה החזוי כלפי מעלה. שני התרחישים שהוצגו בתחזית ינואר הם תרחיש הכולל התחסנות מהירה של האוכלוסייה עד מאי 2021 (להלן תרחיש חיסון מהיר) ותרחיש הכולל תהליך התחסנות מתמשך יותר, עד יוני 2022 (להלן תרחיש החיסון האיטי). לעת עתה, לאור קצב ההתחסנות המהיר של השבועות האחרונים, נראה שנכון למועד פרסום הדוח, סבירות ההתממשות של תרחיש החיסון המהיר גבוהה במידה ניכרת מזו של תרחיש החיסון האיטי.

בתרחיש החיסון המהיר התוצר צפוי להתרחב ב-6.3% ב-2021 וב-5.8% ב-2022. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון הרביעי של 2021) צפוי לעמוד על 0.6%, וב-2022 – על 0.9%. שיעור האבטלה הרחב (גילאי 15+) צפוי לרדת עד לרביע האחרון של 2021 ל-7.7% מכוח העבודה, ולהוסיף לרדת בהדרגה ל-5.4% בסוף 2022. גירעון הממשלה צפוי לעמוד ב-2021 על 8 אחוזי תוצר, וב-2022 – על 3.6 אחוזי תוצר, כך שיחס החוב לתוצר יסתכם ב-77 ו-75 אחוזי תוצר, בהתאמה. זאת בהנחה שהממשלה תנקוט צעדי מדיניות (הפחתת הוצאות והעלאת מסים) בסדרי גודל שתואמים את הריסון הנגזר מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק. ללא התאמה כזאת ההוצאות הצפויות על בסיס ההחלטות הקיימות יביאו לגירעון של כ-4% תוצר ב-2022.

במהלך המחצית הנסקרת דנה הוועדה בסיכונים הכלכליים לתחזית, שתלויים ברובם בהתפתחות האפידמיולוגית – באופיים ומספרם של הסגרים, שעלולים להיות שונים מן ההערכות, באפקטיביות שלהם, ברמת התחלואה בחורף ובמועד והקצב של התחסנות הציבור נגד הקורונה – אך גם בסיכונים כלכליים אחרים, כגון היחלשות נוספת של הפעילות בחו"ל וצעדים של הממשלה, וכן באי הוודאות הפוליטית והתקציבית.



[1] ההחלטות ב-2020, שהתקבלו ב-6 ביולי, ב-24 באוגוסט, ב-22 באוקטובר וב-30 בנובמבר, וההחלטה שהתקבלה ב-4 בינואר 2021.