הפיקוח על הבנקים אישר לראשונה לבנק בישראל לגייס הון רגולטורי באמצעות אג"ח עם מנגנון ספיגת הפסדים

הגיוס יהיה בהנפקה פרטית

ü      לראשונה קיבל בנק בישראל אישור לגייס אג"ח עם מנגנון ספיגת הפסדים, בדומה לנהוג בעולם. בנקים נוספים צפויים להנפיק בקרוב אג"ח נוספות מסוג זה.  
ü      אג"ח עם מנגנון ספיגת הפסדים (מכונות גם אג"ח עם המרה מותנית) תורמות לחיזוק יציבות הבנק המנפיק ולצמצום התמיכה שתידרש מציבור משלמי המיסים אם וכאשר הבנק יקלע לקשיים.
ü      השקעה באג"ח מסוג זה בהיבט המשקיע כרוכה בסיכונים לנוכח האפשרות שיספוג הפסדים, עד למחיקת ההשקעה במצבים קיצוניים. לפיכך אגרות החוב הללו מיועדות במהותן  למשקיעים מתוחכמים, להם ידע וניסיון בהערכת הסיכונים הגלומים בהן, וככלל, אינן מתאימות למשקי בית.
הפיקוח על הבנקים אישר לראשונה לבנק בישראל (בנק מזרחי-טפחות בע"מ) לגייס אגרות חוב עם מנגנון ספיגת הפסדים, אשר  יוכרו כהון רגולטורי רובד שני של הבנק.
אגרות החוב יונפקו בהנפקה פרטית עבור גופי השקעה.
ספיגת ההפסדים באגרות החוב שאושרו תיעשה במקרה בו יחס הון הליבה של הבנק ירד מתחת לסף שנקבע מראש (5%), או במקרה שהמפקח על הבנקים הורה על כך, לנוכח הדרדרות חמורה במצבו של הבנק וחשש ליציבותו. במקרים אלה תבוצע מחיקה מלאה או חלקית של אגרות החוב. בהמשך הבנק יוכל לפעול להחזרת החוב או חלקו, אם מצבו ישתפר משמעותית בשנים שלאחר האירוע, לפי תנאי ההנפקה.
האישור האמור פותח אפשרות לבנקים נוספים להנפיק אגרות חוב מסוג זה, הכוללות מנגנונים דומים או שונים לספיגת הפסדים.
הדרישה להוספת מנגנון לספיגת הפסדים באגרות חוב הנכללות בהון הרגולטורי של בנקים (מקובל בעולם לכנות אג"ח מסוג זה אג"ח עם המרה מותנית COCO – Contingent convertibles) מקורה בסטנדרט הבינלאומי והינה אחד מהלקחים שהופקו בעקבות המשבר הפיננסי האחרון. אג"ח מסוג זה פועלות לחיזוק הונם ויציבותם של בנקים בשעת משבר ולצמצום משמעותי של החשש לכשל.
בהתאם לסטנדרט הבינלאומי, המכונה באזל 3, ספיגת ההפסדים במכשירים אלו נעשית על ידי המרה כפויה של אגרות החוב למניות או מחיקתן, בהתקיים תנאים כאמור המבטאים הדרדרות חמורה במצב הבנק המנפיק.
בשל האפשרות שהמשקיעים יספגו הפסדים משמעותיים בתנאים מסוימים, פועל הפיקוח על הבנקים, בשיתוף עם הרשות לני"ע והבורסה, להגביל את אפשרות ההשקעה בהם על ידי משקי בית ומשקיעים קטנים אחרים.
 
שאלות ותשובות:
מהו  נייר ערך עם מנגנון לספיגת הפסדים (נייר ערך עם המרה מותנית - COCO)?
נייר ערך עם המרה מותנית הוא אגרת חוב שלפי תנאיה, בעת התממשות אירוע ספציפי שהוגדר מראש (אירוע מכונן, trigger event), היא עוברת שינויים שמביאים לכך שמחזיק נייר הערך משתתף בהפסדים שנגרמו לבנק. ההשתתפות בהפסדים יכולה להתבצע ע"י המרת האג"ח למניות, לפי שער המרה שנקבע בהסכם, או ע"י מחיקה של קרן האג"ח, בחלקה או במלואה, באופן קבוע או זמני, הכול לפי תנאי ההסכם.
הסיכון לספיגת ההפסדים משתקף בפרמיית הסיכון של אג"ח מסוג זה, שהיא גבוהה מאשר באג"ח רגילה. בעולם נמצא שפרמיית הסיכון של בנקים שהנפיקו אגרות חוב מסוג זה ירדה (כפי שניכר במרווחי ה-CDS) במקביל לירידת הסיכון במערכות הבנקאות במדינות השונות.
 
מה הרקע להנפקות של ניירות ערך עם המרה מותנית בעולם?
המשבר הפיננסי הגדול של 2007-9 הראה שלבנקים מובילים רבים בעולם לא היה הון בכמות ובאיכות מספקת כדי לספוג את ההפסדים הכבדים שנגרמו להם במהלך המשבר. במצב זה ובלית ברירה נאלצו ממשלות  להציל בנקים אלה באמצעות כספי משלמי המיסים. כתוצאה מכך, כחלק מהליך הפקת הלקחים הוחלט לקבוע סטנדרט עולמי חדש אשר יחזק משמעותית, גם בכמות וגם באיכות, את ההון שבנקים ידרשו להחזיק. במסגרת זאת, נקבע שבהון הרגולטורי (להבדיל מההון העצמי) יכללו מעתה רק ניירות ערך שהינם מניות רגילות או אגרות חוב עם מנגנון לספיגת הפסדים. הנפקת אגרות חוב אלה קיבלה עידוד מצד הרגולטורים במדינות רבות ומדובר בשוק הולך וגדל. כך, בין 2009 ועד סוף 2014 בנקים בעולם הנפיקו אג"ח עם המרה  מותנית בסך של כ- 210 מיליארדי דולר בכ- 190 הנפקות.
 
אילו מנגנוני ספיגת הפסדים קיימים באג"ח עם המרה מותנית?
ועדת באזל, אשר קובעת את הסטנדרט הבנקאי העולמי, הגדירה שני סוגים של מנגנונים לספיגת הפסדים. האחד הינו מנגנון שלפיו בעת התממשות אירוע שהוגדר, האג"ח מומר למניה לפי שער המרה שנקבע בהסכם. השני הינו מנגנון מחיקה של קרן האג"ח (principal write-down), לפיו כאשר מתממש האירוע ההתחייבות לבעלי אגרות החוב נמחקת. מחיקה זו יכולה להיות מלאה או חלקית, קבועה או זמנית.
 
כיצד נייר ערך עם המרה מותנית מחזק את יציבות הבנק המנפיק?
כאשר בנק נקלע לקשיים ומנגנון ספיגת ההפסדים מופעל, חלק או כל ההתחייבות לבעלי אגרות החוב נמחקת בדרך זו או אחרת. הקיטון בהתחייבויות גורם לגידול מקביל בהון הבנק. הגידול הזה בהון, הנעשה במקביל או בסמוך לזמן שבו חלה ההתדרדרות במצב הבנק, יכול לחזק את יכולת הבנק לעמוד בהתחייבויותיו ואת אמון הציבור ביכולתו זו.

 
מה המשמעות של טריגר להפעלת המנגנון לספיגת הפסדים שבו יחס הלימות הון ליבה של הבנק המנפיק יורד ל-5%?
כיום יחס הון הליבה המינימלי שבנקים נדרשים להחזיק לפי הוראות הפיקוח על הבנקים בישראל הוא בסביבות 10% לשני הבנקים הגדולים ו-9% ליתר הבנקים. בפועל יחסי הון הליבה המוחזקים על-ידי הבנקים אף גבוהים יותר, ומשקפים כרית נוספת של הון שמוחזקת כנגד סיכוני הבנק. מצב בו יחס הון הליבה של בנק כלשהו בישראל ירד מתחת לרמה של 5% משמעו שהבנק ספג הפסדים בהיקף משמעותי ביותר וקיים חשש  להתקיימותו כעסק חי, אולם ההון שלו עדיין חיובי והוא עדיין בגדר עסק חי.
לפי הבדיקות וההערכות של הפיקוח על הבנקים, ירידה של יחס ההון של בנק כלשהו ליחס הטריגר האמור תתקיים רק בתרחיש מאוד חמור וקיצוני. יש לציין שיחס זה נמוך גם מהיחס אליו מתייחס הפיקוח על הבנקים כאשר הוא עורך את מבחני הקיצון ליציבות הבנקים מדי שנה, כיחס המינימלי אליו ניתן לאפשר לבנק לרדת.
 
נציין שוועדת באזל קבעה טריגר כמותי מחייב להפעלת מנגנון ספיגת ההפסדים רק ביחס למכשירי הון רובד 1, ולא ביחס למכשירי הון רובד 2 (מעבר להפעלת המנגנון בהתאם לשיקול דעת המפקח במצב שבו הבנק עלול להיקלע למצב של אי-קיימות). בישראל, הפיקוח על הבנקים קבע טריגר כמותי גם למכשירי הון רובד 2 על מנת להקטין את אי הודאות ולחזק את השקיפות למשקיעים בניירות הערך מסוג זה.
בהקשר לטריגר הכמותי המחייב במכשירי הון רובד 1 נעיר שבישראל הוא נקבע על יחס הון ליבה של 7%.