הרצאתו של אנדרו אביר, המשנה לנגיד וחבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בנושא "המדיניות המוניטרית במשבר הקורונה"

אנדרו אביר, המשנה לנגיד וחבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, הרצה היום בכנס של בית ההשקעות מיטב דש, והתייחס למדיניות המוניטרית שמנהל בנק ישראל בזמן משבר הקורונה.

אביר פתח את הרצאתו וציין כי אנו נמצאים במשבר בריאותי והגורם העיקרי המשפיע על המשק הוא ההתקדמות לעבר עצירת המגפה. לצד זאת, אביר המשיך וסקר את מצב המשק בזווית הכלכלה הריאלית. הוא הדגיש שמשבר הקורונה פגש את כלכלת ישראל במצב טוב יחסית, על רקע יחס חוב-תוצר נמוך שהלך ופחת בהתמדה לאורך השנים, עודף בחשבון בשוטף, צמיחת התמ"ג בקצב הפוטנציאלי ושוק עבודה הדוק (שקף 4). אביר ציין שצמיחת התוצר בישראל בשנים האחרונות הייתה נאה בהשוואה לשאר המדינות המפותחות, אולם בהתבוננות על התוצר לנפש התמונה מעט שונה, והתוצר לנפש בישראל לא צומח בקצב המדביק את המדינות המפותחות. אחת הסיבות לכך הינה הפריון הנמוך של העובד הישראלי - והצורך להעלות אותו הינו האתגר הכלכלי העיקרי לישראל בעשור הקרוב. באשר להשפעת משבר הקורונה בישראל ובעולם עולה כי בשנת 2020 יהיה מיתון בכלכלה העולמית אולם צפויה התאוששות מהירה ב-2021 הן בישראל והן בשאר העולם (שקפים 5 ו-6). עם זאת, בתרחיש שבו יהיה גל שני משמעותי או תהיה החרפה של המגיפה עוצמת הפגיעה הכלכלית בארץ ובעולם תהיה חזקה יותר בצורה משמעותית.

בהתייחסות להשפעת משבר הקורונה על פעילות המשק, סקר אביר את שיעור ההשבתה לכל אחד מענפי המשק לפי הערכות שנעשו בבנק ישראל, את ההשפעה החזקה של המשבר על שוק העבודה, הפגיעה המשמעותית  בשכבות החלשות, העלייה בשיעור האבטלה והיציאה הגדולה של עובדים במשק לחופשה ללא תשלום (חל"ת). אביר התייחס להשפעת התוכניות הממשלתיות והחזרה ההדרגתית של העובדים לעבודתם (שקפים 7-8).

אביר ציין שאופיו המיוחד של המשבר והצורך לקביעת מדיניות כלכלית תוך כדי תנועה על בסיס יום יומי הבליטו את הצורך של הבנק למידע מהיר המסוגל להמחיש את צרכי הציבור והמשק בזמן אמת ולאפשר לקבוע מדיניות בהתאם. לאור זאת, פיתח הבנק שורה של "אינדיקטורים מהירים", בינהם: ההוצאה בכרטיסי אשראי בענפים השונים על סמך נתונים מחברת שב"א – המאפשרת לזהות את הפגיעה בענפי המשק השונים, דוחות של מגמות ניידות של הציבור המבוססות על נתוני חברות גוגל ואפל ונתונים של צריכת החשמל במשק מחברת החשמל (שקפים 11-12).

אביר התייחס למדיניות המוניטרית הנחושה, האקטיבית והמהירה שניהל בנק ישראל במהלך משבר הקורונה, נוכח הירידות החדות בשווקים, התייקרות עלויות האשראי במשק ומצוקת הנזילות בשווקים. כל זאת כדי לצמצם את מידת הפגיעה במשק ולהשיבו חזרה למסלול. אביר ציין שפעילות בנק ישראל מעבר למדיניות המוניטרית התמקדה בעוד 2 נושאים מרכזיים: בתחום האשראי והתשלומים ובייעוץ כלכלי לממשלה (שקף 17). במסגרת הסיוע למשק להתמודד עם המשבר הצביע אביר על כך שהתפתחות החשיפה המשמעותית של המשקיעים המוסדיים לנגזרים בחו"ל לצד הדרישות לביטחונות מצד הזרים שאיתם ביצעו המוסדיים את העסקאות כנגד הפוזיציות הקיימות הביאו למחסור של דולרים במשק, מה שדרש טיפול מיידי מבנק ישראל לסיוע בשוק ההחלף של הדולר/שקל כדי למנוע התדרדרות נוספת. המצב בישראל בהקשר לשוק זה היה יותר חריג מרוב העולם. בהקשר זה ציין אביר כי הנזילות שסופקה לשוק המט"ח היא זמנית ושבנק ישראל מצפה מהפעילים בשוק להתארגן שלא יהיו חשופים שוב באותו אופן לצורכי מימון דולרים. בנוסף, מצב של בעיית נזילות בנק ישראל זיהה גם באג"ח הממשלתיות דבר שהשפיע על התייקרות מקורות האשראי למשק. גם כאן, בחר בנק ישראל לפעול בצורה אגרסיבית והתחייב לרכוש כ-50 מיליארדי ₪ אג"ח ממשלתיות – סכום גבוה פי שלושה מהתערבות הבנק במשבר 2008-9. אביר ציין כי יתרות המט"ח הגבוהות של הבנק הם אלו שאפשרו לפעולות האגרסיביות הנ"ל ומהוות נכס אסטרטגי למשק הישראלי. כמו כן, במידה ותהיה החמרה של המשבר יש לבנק את האפשרות להגדיל את התוכניות הקיימות או להפעיל תכניות חדש כמו רכישה של אג"ח קונצרני ככל שיידרש (שקפים 19-24).

בסיום דבריו, אביר דן באתגרים של המשק במבט קדימה. אתגר משמעותי שצוין הינו הגרעון בתקציב המדינה בשנים הבאות והצורך לחזור לתוואי שיאפשר לצמצם את יחס החוב תוצר שגדל לאור המשבר, ברגע שניווכח כי המצב הכלכלי של המשק שב לאיתנותו (שקפים 26-27); בהקשר זה ציין אביר כי לממשלה כיום יש תנאים פיננסים מאוד נוחים למימון החוב שלה (שקף 28).​

​​​​