רפורמות להגדלת פריון העבודה במשק לאורך זמן - מערך חופשות התלמידים בישראל והשלכותיו על שוק העבודה

​לסק​ר המלא​

  • מסקר שערך בנק ישראל בקרב הורים לתלמידים בגנים ובכתות הנמוכות עולה האפשרות שמבנה חופשות התלמידים בישראל משפיע לרעה על פריון העבודה במשק: כמחצית מהמשיבים העידו כי החופשות משפיעות עליהם לרעה בעבודה, למעלה מ-15% דיווחו  כי הם או בני זוגם לקחו את ילדיהם איתם לעבודה ו-5-11% דיווחו כי הם או בני זוגם נעדרו מעבודתם, מבלי שלקחו ימי חופשה.
  • כמחצית מהנשאלים תמכו בהצעה להגדיל את הסינכרון בין חופשות התלמידים לימי העבודה הנהוגים במשק באמצעות ביטול הלימודים בימי שישי והפיכת ימי חופשה קיימים  במערכת החינוך לימי לימודים מן המניין. 15% מהנשאלים התנגדו להצעה.
  • אם יבוטלו הלימודים בימי שישי, הביקוש למסגרות רשות בתשלום עבור ילדים קטנים בימים אלה  ("שישונים") עשוי להגיע לכמחצית ממשקי הבית הרלוונטיים.
  • ליישום תכנית הסינכרון עשויה להיות השפעה חיובית על פריון העבודה: 31% מהמשיבים סבורים כי היא תשפיע עליהם לטובה בעבודה, ורק 8% מעריכים כי היא תשפיע עליהם לרעה.

 

במהלך ימי חופשה במערכת החינוך, אשר בהם מקומות העבודה פועלים כרגיל (ימי איסרו-חג, ל"ג בעומר, חופשת החנוכה, שבוע החופשה שלפני חג הפסח וחופשת הקיץ) נאלצים הורים עובדים למצוא הסדרי השגחה על ילדיהם הקטנים. הסדרים אלה עלולים להיות כרוכים בהיעדרות ההורים מהעבודה או בשיבוש יום העבודה שלהם, ועל כן בפגיעה בהיצע העבודה ובפריון העבודה שלהם. לפי אומדנים קודמים של בנק ישראל מדובר בפגיעה בתוצר בהיקף שנתי של  כשני מיליארד ש"ח לכל הפחות.

בישראל מספרם של ימי חופשה במערכת החינוך, שאינם ימי חופשה בשאר המשק, גבוה בהשוואה בינלאומית. באותה עת - ושלא כמקובל בשאר מדינות העולם - מערכת החינוך בישראל פועלת שישה ימים בשבוע. על כן הועלתה ההצעה לבטל את הלימודים בימי שישי בד בבד עם קיצור חופשות במערכת החינוך במהלך שנת הלימודים וקיצור חופשת הקיץ.[1]

סקר שערכו עתה קובי ברוידא ויוסי מרגונינסקי מחטיבת המחקר בבנק ישראל בקרב הורים לתלמידים בגנים ובכיתות הנמוכות באוכלוסייה היהודית העלה כי מבנה החופשות במערכת החינוך אכן משפיע על עבודת ההורים: כמחצית מהמשיבים העידו כי החופשות משפיעות עליהם לרעה בעבודה. בנוסף לכך, למעלה מ-15% מהמשיבים או בני זוגם לקחו את ילדיהם איתם לעבודה באותם ימים; ובין 5% ל-11% מהמשיבים או בני זוגם נעדרו מעבודתם באותם ימים - מבלי שלקחו ימי חופשה.

עוד נמצא בסקר כי כמחצית מההורים תומכים בהצעה לשפר את הסינכרון בין מבנה חופשות אלה לבין ימי העבודה הנהוגים במשק, תוך ביטול הלימודים בימי שישי וקיום לימודים בימים שכעת הינם ימי חופשה במערכת החינוך; כשליש מהמשיבים מעריך כי יישום ההצעה ישפיע לטובה על תפקודם בעבודה. רק כ-15% מההורים מתנגדים לתכנית ושיעור קטן עוד יותר מעריך שהיא תשפיע עליהם לרעה בעבודתם. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ההערכות כי יישום ההצעה יגדיל את פריון העבודה של ההורים ואת התוצר במשק, וזאת ללא עלות תקציבית נוספת.

אשר להקמת מסגרות העשרה בתשלום לילדי הגנים והכיתות הנמוכות בימי שישי ("שישונים"), כפי שבנק ישראל הציע, הרי כשליש מההורים השיבו כי ישתמשו בהן וכשליש השיבו כי לא ישתמשו בהן. אם השליש הנותר של המשיבים יתפלג בסופו של דבר בדומה לשאר ההורים, אזי כמחצית מסך ההורים בגיל הרלוונטי ישלחו את ילדיהם לשישונים.

עוד העלה הסקר כי 77 אחוזים מהתומכים בתכנית הסינכרון ימשיכו לתמוך בה גם אם תתאפשר עבודה מהבית בימי החופשה במערכת החינוך, ורק כ-2% מהתומכים יתנגדו לה במקרה כזה. שני הנימוקים המרכזיים שניתנו להמשך התמיכה בתכנית היו שקשה לעבוד מהבית כשהילדים בחופשה וכי רצוי שתהיה לילדים מסגרת בימים אלה.

לסיכום, ממצאי הסקר מלמדים על תמיכה נרחבת בהצעה אשר צפויה לתרום להגדלת הפריון במשק וללא עלות תקציבית. בהסתכלות רחבה יותר, ההצעה תוכל להשתלב ברפורמות נוספות להגדלת הפריון - אחד האתגרים ארוכי הטווח המרכזיים הניצבים בפני המשק.     



[1] להצעה המפורטת שכתבו גיא סגל ויוסי מרגונינסקי ראו "מאפייני חופשות התלמידים בישראל – עלויות משקיות וחלופות-מדיניות,"  https://www.boi.org.il/he/Research/DocLib1/pp-201911h.pdf .