קטע מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות לשנת 2018 שתפורסם בקרוב: המתודולוגיה הפיקוחית להערכת הסיכונים בבנקים

  • הפיקוח על הבנקים עורך בבנקים באופן שוטף שורה ארוכה של פעולות ביקורת, בקרה, מעקב, והערכת סיכונים. את הפעולות מבצעים כלל אגפי הפיקוח במשך כל השנה.
  • נוסף לכך הפיקוח מקיים תהליך הערכת סיכונים תקופתי מקיף ומובנה – ה-SREP (Supervisory Review and Evaluation Process). ה-SREP מתקיים על פי כללי ועדת באזל לפיקוח בנקאי (BCBS), והוא מקביל לתהליכים דומים שמקיימות רשויות פיקוח מובילות בעולם.
  • בתהליך ה-SREP כלכלני הפיקוח מעריכים את הסיכונים המובנים בפעילויות הבנק ואת איכות ניהולם; את הפונקציות המרכזיות בממשל התאגידי; ואת נאותות ההון העצמי ואיכותו. הדבר נעשה לפי מתודולוגיה סדורה שמבוססת על כרטיסי סיכון/ הערכה ייעודיים (Risk/ Score Cards).
  • ל-SREP כמה מטרות מרכזיות: (1) במידת הצורך לקבוע לבנק דרישת הון מעודכנת – כלומר תוספות לדרישות ההון הרגולטוריות הכלליות, שישמשו כרית לספיגת הפסדים בלתי צפויים וישפרו את יציבות הבנק; (2) לגבש לבנק דרישות לגבי צעדים שעליו לבצע כדי להפחית סיכונים ולתקן תהליכים; (3) לעדכן את תוכנית העבודה הפיקוחית מבוססת הסיכון.
  • בזכות שלל תהליכי המעקב והפיקוח, לרבות תהליך ה-SREP והפעולות האחרות המפורטות בתיבה זו, הבנקים משפרים את ניהול הסיכונים, מחזקים את הממשל התאגידי, ונערכים טוב יותר לאירועי הפסד ולתקופות משבר.  זאת, בין היתר, על רקע דרישות והתערבות מוקדמת של הפיקוח במקומות שבהם פעולות המעקב והבקרה שלו זיהו צורך בכך.​