הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש מארס 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.5%, שיעור מתון במעט מהממוצע של תחזיות החזאים – 0.6%-. בסעיף ההלבשה וההנעלה ובסעיף הדיור ניכרו ירידות מחירים עונתיות (5.7%- ו-0.5%-, בהתאמה), וכן ניכרה ירידה בולטת (0.7%-) בסעיף התחבורה והתקשורת, על רקע הירידה במחירי הדלק. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית בשיעור של 0.6%, לעומת אינפלציה שלילית של 1% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר. בניכוי מחירי האנרגיה והפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות נרשמה ב-12 החודשים האחרונים אינפלציה של 0.7%. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-2.8%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.7%.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עומדות על 0.2%- (בדומה לחודש שעבר), והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים עומדות על 0.4%- (לעומת 0.3%- בחודש שעבר). החזאים צופים עלייה של 0.4% ב-12 המדדים הקרובים (לעומת 0.3% בחודש שעבר). הציפיות פורוורד לשנה השלישית ירדו מ-1% ל-0.9%, והן מושפעות מרמת האינפלציה הנמוכה ומצעדים להפחתת מחירים במשק. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בתוך הטווח של יעד האינפלציה: הציפיות לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) עלו מ-1.3% ל-1.4%, בשעה שהציפיות לטווחים הארוכים (5 עד 10 שנים) ירדו מ-2.2% ל-1.9%. תוואי עקום התלבור, שבחודשים האחרונים שיקף הסתברות מסוימת להעלאת ריבית בטווח של שנה, מצוי כעת ברובו מתחת לרמת ריבית בנק ישראל. על פי ממוצע תחזיות החזאים צפויה הפחתה מסוימת בריבית בנק ישראל בשלושת החודשים הקרובים, אולם הריבית צפויה לעלות בטווח של שנה.
הפעילות הריאלית: האינדיקטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מצביעים על קצב צמיחה דומה לזה של השנים האחרונות ועל האצה מסוימת בצמיחה ברבעון הרביעי של 2015. האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי (נתונים מנוכי עונתיות, במונחים שנתיים) מראה שהתוצר והתוצר העסקי צמחו ב-3.3%, שיעור גבוה מאשר ברבעונים הקודמים של השנה. היבוא המוגבר של כלי רכב ברבעון הרביעי של 2015 בא לידי ביטוי בנתוני הצריכה, ההשקעה והיבוא: הצריכה הפרטית גדלה ב-5.8% בשעה שהצריכה השוטפת ירדה ב-0.3%; ההשקעה בנכסים קבועים (ללא או"מ) צמחה ב-5.5%; והיבוא האזרחי (ללא או"מ ויהלומים) גדל ב-28.4%. גם ביצוא (ללא יהלומים והזנק) נרשמה צמיחה נאה, של 5.5%, והצריכה הציבורית (למעט יבוא ביטחוני) צמחה ב-10% לאחר שיצאה ממגבלת התקציב ההמשכי. נתוני סחר החוץ לינואר (נתונים דולריים שוטפים) מצביעים על ירידה של 1.3% ביצוא ועל ירידה של 5.9% ביבוא (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה). המדד המשולב עלה בינואר ב-0.2%, ומדדי חודשים קודמים עודכנו כלפי מעלה. במדד אמון הצרכנים של הלמ"ס נרשם שיפור בינואר, ואילו במדד של בנק הפועלים נרשמה הרעה. מדד מנהלי הרכש שב וירד ל-48.1 נק', רמה שמצביעה על התכווצות הפעילות. השפעת המצב הבטחוני על הפעילות מוסיפה להיות מתונה: מספר התיירים בינואר ירד ב-0.9% (מנוכה עונתיות) לעומת דצמבר, ובנתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון הרביעי ניכרת ירידה בצריכה הפרטית של שירותים.
שוק העבודה: סקר כוח האדם לרבעון הרביעי הצביע על כך שהתעסוקה מתבססת ברמה גבוהה. בגילי העבודה העיקריים (25—64) נרשמו עלייה קלה בשיעור האבטלה (4.6% לעומת 4.5%) וירידה קלה בשיעור התעסוקה (76.3% לעומת 76.4%) ובשיעור ההשתתפות (79.9% לעומת 80%). נתוני הסקר לינואר הראו תמונה דומה. כפי שאופייני למשק שמצוי ברמת תעסוקה גבוהה, מראשית 2015 ניכרת עלייה מסוימת במשקל המועסקים במשרה חלקית. שיעור המשרות הפנויות ירד בינואר (מנוכה עונתיות), אך רמתו, 3.3%, עדיין גבוהה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בספטמבר-נובמבר ב-1.2% וב-1.8%, בהתאמה, יחסית ליוני-אוגוסט (נתונים מנוכי עונתיות). בשנה האחרונה (ספטמבר-נובמבר 2015 לעומת ספטמבר-נובמבר 2014) עלה השכר הנומינלי ב-2.4%, לעומת 2.1% בשנה הקודמת, ואילו מספר משרות השכיר עלה ב-2%, לעומת 3% בשנה הקודמת. תקבולי מס הבריאות בנובמבר-ינואר היו גבוהים (נומינלית) ב-5.4% מהיקפם בתקופה המקבילה אשתקד.
נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר 2016 ב-4.2 מיליארדי ש"ח. העודף היה נמוך מהתוואי העונתי בכ-1.0 מיליארד ש"ח, כתוצאה מכך שההוצאות (בכל משרדי הממשלה) היו גבוהות מהתוואי בכ-2 מיליארד ש"ח וההכנסות היו גבוהות מהתוואי בכמיליארד ש"ח. גביית המסים בינואר עמדה על 27.4 מיליארדי ש"ח, גבוה ב-1.4 מיליארד מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים. גביית המסים הייתה גבוהה ריאלית בכ-12% לעומת ינואר אשתקד (בניכוי פעולות חריגות ושינויי חקיקה).
 
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/1/16, ועד ל-19/2/16, התחזק השקל מול הדולר ב-1.5%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי הוא התחזק ב-0.3%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 2.8% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/1/16, ועד ל-19/2/16, ירד מדד ת"א 25  בכ-3.1%, בהתאם למגמה  בעולם. באפיק הנומינלי ירדו התשואות לכל אורך העקום בשיעור חד שמגיע עד 14 נקודות בסיס, ובאפיק הצמוד ירדו התשואות בטווח הבינוני בשיעור מתון מעט יותר. עקום המק"ם נסחר בתשואה שנעה מעט מתחת לריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה והיא עומדת על כ-84 נקודות בסיס.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-38.9%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-12.6%.
שוק האשראי: בינואר הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 0.6 מיליארד ש"ח בלבד – נמוך מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (כ-2.5 מיליארדים). מרווחי אג"ח החברות עלו מעט בתחילת פברואר, והפדיונות בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח נמשכו; בינואר נרשמו פדיונות נטו של כ-4.8 מיליארדי ש"ח מקרנות אג"ח מדינה, אג"ח חברות ואג"ח כללי. בחודש ינואר  - המתאפיין בדרך כלל ברמה נמוכה יחסית של ביצועי משכנתאות - עמד היקף נטילתן של המשכנתאות החדשות על 4.75 מיליארדי ש"ח. משקלן הממוצע של המשכנתאות שניטלו לצורך רכישת דירה להשקעה מצוי במגמת ירידה: בשנת 2015 הוא עמד על כ-15.7%, בשעה שב-2014 הוא עמד על 17.0%. הריבית על המשכנתאות החדשות שניתנו בינואר עלתה בכל מסלולי ההצמדה בשיעור שנע בין 7 ל-21 נקודות בסיס, בהמשך למגמה המסתמנת החל מחודש מאי.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.5%, לאחר שבדצמבר הוא עלה ב-0.4%. בנובמבר-דצמבר הוסיפו מחירי הדירות לעלות (0.7%), וקצב עלייתם בשנה האחרונה עמד על 8%. מספר העסקאות בדצמבר הגיע לשיא, כ-9,300, והממוצע החודשי ב-2015 הגיע ל-8,250 עסקאות. מלאי הדירות החדשות למכירה נותר יציב בדצמבר, כ-28,100 דירות, ומספר זה דומה לממוצע בחצי השנה האחרונה. היקף התחלות הבנייה בשנתיים האחרונות מלמד כי גמר הבנייה צפוי להישאר ברמה גבוהה גם ברבעונים הבאים.
המשק העולמי: החודש נמשכה מגמת ההתמתנות בפעילות הכלכלית העולמית, בדגש על האטה במדינות המתפתחות ובסחר העולמי – תוך הרעה נוספת בתנאים הפיננסיים על רקע חששות ליציבותם של בנקים בעולם בכלל ובאירופה בפרט. מדדי המניות נסחרו בתנודתיות רבה תוך עלייה במדדי הסיכון. ה-OECD עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2016 ל-3% (ירידה של 0.3 נק' אחוז ביחס לתחזית הקודמת מחודש נובמבר). כמו כן עודכנו כלפי מטה התחזיות לארה"ב (ב-0.5 נק' אחוז), לאירופה (0.4) וליפן (0.2). התחזית לסין נותרה ללא שינוי. בארה"ב נרשמה ברבעון הרביעי צמיחה של 0.7% בלבד (בשיעור שנתי), תוך התמתנות בקצב הצמיחה של הצריכה הפרטית והמשך חולשה במגזר הייצור. הגידול במספר המועסקים היה נמוך מהצפוי, אולם שיעור האבטלה הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז 2008, והשכר עלה בשנה האחרונה ב-2.5%. האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה. השווקים מייחסים הסתברות נמוכה ביותר לכך שה-Fed יעלה שוב את הריבית השנה, ואף כי הבנק לא פסל אפשרות זו, יו"ר ה-Fed הבהירה כי ההתפתחויות בשווקים העולמיים עשויות להשפיע על תוואי הריבית. ההתמתנות באירופה באה לידי ביטוי בצמיחה של 1.5% ברבעון הרביעי (לעומת הרבעון המקביל אשתקד), בהתכווצות של הייצור התעשייתי בינואר, וברמות שפל של מדדי מנהלי הרכש. האבטלה ממשיכה לרדת אך שיעורה עדיין גבוה – 10.4%. האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה, על אף הצעדים שנקט ה-ECB וחולשת האירו. ביפן התכווץ התוצר ברבעון הרביעי ב-1.4% והבנק המרכזי הפחית לרמה שלילית את שיעור הריבית על הפיקדונות שהוא מעניק לבנקים המסחריים, אך למרות זאת נרשם ייסוף חד של הין. הבנק המרכזי השוודי העמיק את הריבית השלילית לרמה של 0.5%-, בשל ירידה נוספת בסביבת האינפלציה. הנתונים על אודות השווקים המתעוררים ממשיכים להצביע על חולשה, במיוחד בקרב יצואניות הסחורות. הנתונים שהתפרסמו בסין ממשיכים לשקף התמתנות בקצב הצמיחה, בעיקר במגזר הייצור. במחירי חבית נפט מסוג "ברנט" נמשכה החודש התנודתיות בטווח שבין 28$ ל-35$. מדד הסחורות ללא אנרגיה עלה בכ-3%.
 
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מארס ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. לאור התפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.
v   כצפוי, נותרה סביבת האינפלציה נמוכה גם החודש, על רקע הפחתות המחירים היזומות ומחירי האנרגיה הנמוכים. הציפיות לאינפלציה עד לשנה השלישית, המצויות מעט מתחת לגבול התחתון של היעד, מושפעות מרמת האינפלציה הנמוכה ומצעדים להפחתת מחירים במשק. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד. הפחתות מחירים יזומות נוספות צפויות לבוא לידי ביטוי גם במדדים הקרובים. מנגד, עליית השכר במשק צפויה לתמוך בחזרת האינפלציה לתוך היעד.
v   האינדיקטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מצביעים על קצב צמיחה דומה לזה של השנים האחרונות ועל האצה מסוימת בצמיחה ברבעון הרביעי. על פי האומדן הראשון לחשבונאות הלאומית התוצר צמח ב-3.3% ברבעון הרביעי, תוך עליה בכל השימושים, למעט הצריכה השוטפת. אינדיקטורים ראשוניים לרביע הראשון מצביעים על תמונה מעורבת. השפעת המצב הביטחוני על הפעילות הכלכלית נותרה מתונה, ובאה לידי ביטוי בעיקר בתיירות.  התמונה העולה מנתוני שוק העבודה ממשיכה להיות חיובית -  ומשתקפת ברמה גבוהה של תעסוקה תוך עליה מתמשכת בשכר -  למרות התמתנות מסויימת בשיעור המשרות הפנויות.
v   החודש נמשכה מגמת ההתמתנות בפעילות הכלכלית העולמית, בדגש על האטה במדינות המתפתחות ובסחר העולמי, ותוך הרעה נוספת בתנאים הפיננסיים על רקע חששות ליציבותם של בנקים, בפרט באירופה. השווקים מייחסים הסתברות נמוכה להעלאת ריבית נוספת השנה בארה"ב, ומספר בנקים מרכזיים העמיקו את ההרחבה המוניטרית.
v   בחודשים האחרונים נרשמת יציבות יחסית בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי. מאז הדיון המוניטרי ב-24/1/16, ועד ל-19/2/16, התחזק השקל מול הדולר ב-1.5%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי - ב-0.3%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 2.8% בשער הנומינלי האפקטיבי, ורמתו ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
v    בחודשים האחרונים חלה האצה במחירי הדירות, וב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב-8%. היקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה, על אף עלייה שחלה בחודשים האחרונים בריבית על המשכנתאות. רמה גבוהה של פעילות בענף הבניה צפויה להמשיך ולתרום להגדלת ההיצע.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש מארס 2016 יפורסמו ב-7/03/2016.
החלטת הריבית לחודש אפריל 2016 תתפרסם ביום שני ה-28/3/2016, בשעה 16:00.