המדד המשולב לחודש אוגוסט עלה ב-0.06%

 המדד המשולב לחודש אוגוסט עלה בשיעור מתון של 0.06 אחוז. בעקבות עלייה זו המדד המשולב בחודשיים האחרונים נותר ללא שינוי במצטבר, מה שעשוי לאותת על צמיחה איטית יותר מאשר ברבעון הקודם.

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הפדיון בשירותים (יולי), משרות השכיר במגזר הפרטי (יוני), התחלות הבנייה (יוני), ייצור החשמל (אוגוסט) והרכישות בכרטיסי אשראי (אוגוסט). שיעור המשרות הפנויות באוגוסט נותר ברמה גבוהה המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות. לעומת זאת, מדד הייצור התעשייתי (יולי), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (יולי), יבוא מוצרי הצריכה (אוגוסט), יבוא התשומות לייצור (אוגוסט), ויצוא השירותים (יוני) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

אוגוסט

 

0.06

יולי

0.11

0.06-

יוני

0.16

0.19

מאי

0.01

0.07

אפריל

0.35

0.32

מרץ

0.03

0.03


לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

אוגוסט

יולי

יוני

מאי

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

-2.8

0.7

3.1

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

2.2

-2.4

2.4

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-0.7

-0.3

-0.3

יבוא מוצרי הצריכה1

-3.3

0.4

1.0

-7.1

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

-0.5

-4.5

3.2

1.4

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

0.0

-1.5

-3.1

-8.7

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

-1.9

-2.2

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

0.4

0.7

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

4.9

4.9

5.0

4.9

התחלות הבנייה[4]

 

 

2.6

 

ייצור החשמל[5]

1.0

-0.1

3.4

0.4

הרכישות בכרטיסי אשראי[6]

2.0

-0.8

-1.0

1.3

 



[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

[5] ייצור החשמל מחושב כשיעור השינוי ביחס לחודש קודם, בניכוי השפעת מזג אוויר ועונתיות.

[6] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.​​