בנק ישראל פרסם היום את תכנית העבודה ואת תקציב הבנק לשנת 2016

 

תוכנית העבודה ואת תקציב הבנק לשנת 2016

 

לחוברת עיקרי העבודה נא ליחצו כאן


בנק ישראל מפרסם היום לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2016. המועצה המנהלית של הבנק
[1] דנה בתכנית העבודה השנתית שלו, אישרה את התקציב השנתי לפעילותו המנהלית, והניחה את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב מחוק בנק ישראל, התש"ע-2010. התקציב נבנה מתוך מטרה לאפשר לבנק לבצע את תפקידיו ולהשיג את יעדיו המרכזיים לשנה זו.

בנק ישראל ביסס את תכנית העבודה והתקציב לשנת 2016 על יעדי הבנק האסטרטגים שגובשו בשנה שעברה לשנים 2015–2017, בהתחשב בתמורות ובאתגרים הצפויים במשק הישראלי ובכלכלה העולמית בתקופה זו.
להלן היעדים המרכזיים שהציבה הנהלת הבנק לשנים הקרובות:
1) הפעלת המדיניות המוניטרית וניהול יתרות המט"ח בהתאם לסביבה הכלכלית
האתגר הכרוך בניהול המדיניות המוניטרית בסביבת ריבית נמוכה מחייב את בנק ישראל להשתמש באופן מושכל בכלי מדיניות שמותאמים לסביבת ריבית זו. יחד עם זאת, הציפיות להתאוששות של המשק העולמי מחייבות את הבנק להתכונן לרה-נורמליזציה של המדיניות המוניטרית בטווח זמן מעט יותר ארוך. לשם כך ימשיך בנק ישראל להתאים את יכולות החיזוי המקרו-כלכליות לתנאים שנוצרו אחרי המשבר וכן להביא בחשבון שיקולים הנוגעים ליציבות הפיננסית בעת גיבוש המדיניות המוניטרית.
בשנת 2016 ימשיך בנק ישראל לבחון את אפשרויות ההשקעה של יתרות המט"ח במדינות ובכלים חדשים, בהתאם לפרופיל הסיכון שהגדירה הוועדה המוניטרית ובהתאם לסביבה המקרו-כלכלית הגלובלית והמקומית.
 
2) חיזוק יכולות העמידה של המשק בפני משברים
חוסנו הכלכלי והפיננסי של משק מתבטא בין היתר ביכולתו להתמודד עם משברים ולצלוח אותם באופן מיטבי. כדי להגביר את מוכנותה של המערכת הפיננסית להתמודדות עם אירועי משבר שונים יפעל בנק ישראל בכמה מישורים: גיבוש צעדים להפחתת הסיכון המערכתי במשק (Macro-prudential), פיתוח ויישום כלים להתמודדות עם בנק בקשיים, בחינת מנגנון לביטוח פיקדונות המותאם למערכת הבנקאית הישראלית, וקידום יכולות ההמשכיות העסקית של המערכת הבנקאית ושל מערכות התשלומים והסליקה, לרבות בתחום הקיברנטי.
 
3) קידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים
בנק ישראל אחראי בין השאר לאספקה סדירה של מזומנים למשק ולהבטחת קיומן של מערכות תשלומים ושל אמצעי תשלום חלופיים למזומן, כגון צ'קים, מערכת זה"ב, מערכות שב"א ומס"ב, כרטיסי חיוב שונים, ואמצעי תשלום מתקדמים אחרים. בנק ישראל פועל להבטחת האפקטיביות והאמינות של אמצעי התשלום השונים במשק ויעסוק בחיזוק התשתית לפיקוח על מערכות התשלומים והסליקה ובהגברת השימוש במערכות ואמצעי תשלום אלקטרוניים.
בשנים הקרובות יקדם בנק ישראל את הנפקת העריכים הבאים של הסדרה החדשה של שטרות הכסף. עד כה נכנסו למחזור שטר חדש של  50 ₪ בשנת 2014 ושטר חדש של 200 ₪ בסוף שנת 2015. החלפת השטר הישן בשטר ה-200 ₪ החדש תימשך בהדרגה במהלך שנת 2016.
 
4) תמיכה בצמיחה בת-קיימא ומכלילה
ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות, ועמן מיצוי התהליכים שהאיצו את הצמיחה בעשורים הקודמים, מצביעים על כך שהגידול בתוצר לנפש עשוי לרדת באופן משמעותי כבר בהמשך העשור הנוכחי. כדי לסייע לעצב תוואי מדיניות ותהליכים שיתרמו להגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ולצד זאת יצמצמו את העוני, בנק ישראל ימקד בשנים הבאות את המחקר בתחומים בעלי פוטנציאל לתרום להגדלת הצמיחה ולחלוקת פירותיה לשכבות השונות של האוכלוסייה.
 
5) שמירה על אמון הציבור במערכת הבנקאית וקידום התחרות בה
על מנת להבטיח את התנהלותה ההוגנת של המערכת הבנקאית כלפי לקוחותיה, ובמטרה לחזק את כוחם של צרכני הבנקים, יפעל בנק ישראל נמרצות לטובת הציבור עפ"י התפיסה שהגינות, תחרות ויציבות הן מישורי פעולה משלימים המקדמים מערכת בנקאית חזקה והוגנת הזוכה לאמון הציבור. לנוכח המבנה הריכוזי של המערכת הבנקאית בישראל, ולנוכח פערי המידע והכוחות בין הבנקים ללקוחותיהם, עולה החשיבות של הסדרת כללים ונקיטת פעולות שיבטיחו את התנהלותה ההוגנת של המערכת הבנקאית.
בהתאם לכך, ימשיך בנק ישראל לפעול להגברת התחרות בתחומי האשראי הקמעונאי, האשראי לעסקים קטנים ומערכות הסליקה והתשלומים, זאת באמצעות תמיכה בשינויים מבניים וטכנולוגיים, בצעדים צרכניים לטובת הציבור הרחב, בהקמת מסגרת פיקוחית מקלה יחסית לגופים פיננסיים שאינם מגייסים פיקדונות, בהקמת מאגר לשיתוף בנתוני אשראי לאחר השלמת הליך החקיקה, בקידום ההגינות של הבנקים כלפי לקוחותיהם, וקידום החינוך הפיננסי לציבור.
 
6) קידום מידע ומחקר תומכי החלטות מדיניוּת
בנק ישראל ימשיך לשדרג את הסטטיסטיקה בתחום הכלכלי-פיננסי ולקדם מידע שתומך בהחלטות המדיניוּת באמצעות פיתוח כלים לניתוח ולחיזוי סטטיסטייםּ וקידום מחקר וכלי ניתוח אמפירי המשלבים כמה תחומים.

7) שמירה על יציבות המערכת הבנקאית ומערך התשלומים והסליקה
על פי חוק, אחת משלוש מטרותיו של בנק ישראל היא לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. בשנים הקרובות צפויים שינויים משמעותיים במערכות הבנקאות והפיננסיים בישראל ובעולם, בעיקר כתוצאה משינויים טכנולוגיים. בהתאם למגמה זו, בנק ישראל יתמוך ויפקח על המעבר של הבנקים לסביבה הטכנולוגית החדשה. כמו-כן ימשיך הבנק להניע הסדרה יציבותית המותאמת למשק הישראלי ולסטנדרטים הבין-לאומיים  ויקדם הליכי פיקוח ואכיפה אפקטיביים לשם הבטחת הציות להוראות החוק וההסדרה, וכן יפעל בנק ישראל להגברת שיתוף הפעולה והתיאום עם רגולטורים בארץ ובחו"ל.
 
8) פיתוח ההון האנושי
על מנת לשמור על רמת המקצועיות הגבוהה המאפיינת את בנק ישראל לאורך השנים ישים הבנק דגש על תהליכים המבטיחים גיוס ושימור של כוח אדם איכותי בעל מגוון כישורים, ועל גיבושם ויישומם של כלים חדשים לטיפוח ההון האנושי.
 
9) חיזוק ההיערכות הארגונית להשגת יעדי הבנק
בנק ישראל פועל לחיזוק היערכותו התפעולית והארגונית במטרה לייעל את ביצועיו ולהביא להקצאת משאבים מיטבית לאורך זמן. ההיערכות הארגונית כוללת הטמעה של מערכות טכנולוגיות מתקדמות בכל תחומי הפעילות של הבנק, קידום של מערך ניהול הסיכונים ושיפור הבקרות בבנק, שדרוג התשתיות הפיזיות של הבנק, שיפור של ניהול המידע והידע, וקידום של מוכנות הבנק להמשכיות עסקית (לרבות בתחום הקיברנטי).
תקציב הבנק
תקציב בנק ישראל מתייחס לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו.
בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק למס' תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים במתן שירותים, תמיכה וניהול הבנק); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של החטיבות המקצועיות בבנק); 3) נציגות הבנק בחו"ל; 4) גמלאות; 5) השקעות; 6) הכנסות; 7) עתודה; 8) הדפסת כסף; 9) תפעול קרן אזרחי ישראל  לרווחי הגז[2] (תקציבי ההוצאה הקשורים להוצאות התפעול של הקרן שתוקם לניהול הכנסות המדינה מרווחי גז, נפט ומשאבי טבע); 10) מאגר נתוני אשראי.
בתקציב לשנת 2016 מוצג לראשונה תחום הפעולה החדש "מאגר נתוני אשראי", בהתאם להצעת חוק נתוני אשראי, התשע"ב – 2015, הנמצאת בשלבי חקיקה מתקדמים. עפ"י הצעת החוק יקבל בנק ישראל את הסמכויות הרגולטוריות בתחום והבנק החל בהיערכותו להקמת המאגר בשלב ראשון ולתפעולו בעתיד.
תקציב השוטף של הבנק, הכולל את העלויות העבודה, הגמלאות, ההשקעות וההוצאות השוטפות, עומד על 737 מיליון ₪ בשנת 2016 לעומת 749 מיליון ₪ בשנת 2015 ומשקף ירידה של 1.6% לעומת שנת 2015 ו-6.2% לעומת שנת 2014. ירידה זו משקפת צמצום בתקציב השוטף של הבנק ומשמעת תקציבית איתנה, בייחוד לאור ההתרחבות בתפקידי הבנק בשנים האחרונות.
בנוסף, תוקצבו בתקציב שנת 2016 מספר פרויקטים רב שנתיים: (א) המשך פרויקט הסדרה החדשה ובעיקר החלפת השטר החדש של ה-200 ₪ במהלך שנת 2016 (ב) המשכו המתוכנן של פרויקט שיפוץ מבנה הבנק בירושלים ובינוי מרכז הטכנולוגיה והחירום, (ג) קידום התחרות במערכת הבנקאית באמצעות הקמת מאגר לשיתוף מידע על נתוני אשראי. 
כתוצאה מפרויקטים אלו, התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2016 מסתכם ב-1,101 מיליון ₪, והוא גבוה נומינלית ב-23% יחסית לתקציב לשנת 2015 (894 מיליון ₪).

להלן עיקר השינויים בתקציב בנק ישראל לשנת 2016:
הדפסת כסף – גידול של 157.4 מיליון ₪ (206%+), אשר נועד לתקצוב ההחלפה ההדרגתית של שטר ה-200 ₪ בסדרת שטרות הכסף החדשה, אשר נכנס למחזור בסמוך לתום שנת 2015, ומהיערכות הבנק להנפקת השטרות הבאים בסדרה.
השקעות – גידול של  50.4 מיליון ₪ (61%+), הנובע בעיקר מהתקדמות פרויקט שיפוץ הבניין הראשי בירושלים ותהליך הקמת מרכז הטכנולוגיה והחירום, פרויקטים שאושרו בשנים קודמות ומתקדמים כמתוכנן.   
מאגר נתוני אשראי – תקצוב חדש של 20 מיליון ₪ - עפ"י הצעת חוק נתוני אשראי, התשע"ב – 2015 יקבל בנק ישראל את הסמכויות הרגולטוריות הקשורות להקמה ולתפעול של מאגר נתוני האשראי. לאור זאת, תקצב הבנק מבעוד מועד את ההיערכות הראשונית הנדרשת ליישום החוק בשנת 2016.  
עתודה – קיטון של 25.9 מיליון ₪ (71%-), הנובע מהקטנת העתודות התקציביות הנדרשות עבור הסכמים עתידיים. תקציב הבנק לשנת 2016 כולל עתודות תקציביות ששוריינו בגין הסכמים והתקשרויות שטרם אושרו ע"י המועצה המנהלית וישוחררו רק לאחר אישורה בפועל.
גמלאות – גידול של 2.8 מיליון ₪ (1%+), תקציב הגמלאות לשנת 2016 מושפע מתשלום רטרואקטיבי אחרון בגין הסכם הצמדת הגמלאות למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, אשר נחתם בינואר 2014. עלות הפעימה האחרונה שתשולם בשנת 2016 עומדת על כ-17.7 מיליון ₪.
התקציב לשנים הבאות44% מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות נובע מהתחייבויות עתידיות בתחום פעולה הדפסת כסף המיועדים בעיקר להנפקת העריכים הבאים בסדרת שטרות הכסף החדשה.  33% נוספים מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועד להתחייבויות עתידיות בהשקעות הבנק.
תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות ביתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל.
לוח א' – תקציב בנק ישראל לשנת2016
(נתונים כספיים מוצגים באלפי שקלים חדשים)
 
 
2016
 
תקציב
2015
ביצוע התקציב בשנת 2014
התקציב
ההרשאה להתחייב
שיא כוח האדם
בנק ישראל
1,100,937
782,796
797
894,309
859,059
 
סה"כ ללא הדפסת כסף
= = = = = = = = = = = =
867,045
= = = = =
435,227
= = = = =
797
= = =
817,797
= = = = =
794,211
= = = = =
01
מטה וסיוע
218,079
83,552
331
219,256
193,349
02
ביצוע תפקידי הבנק
195,125
34,383
443
     192,605
180,419
03
נציגות בחו"ל
3,894
861
2
         3,323
2,466
04
גמלאות
292,291
1,028
 
     289,502
347,004
05
השקעות
133,222
260,578
 
       82,831
71,353
06
הכנסות
(6,810)
 
 
       (6,815)
(398)
07
עתודה
10,800
54,000
6
       36,661
 
08
הדפסת כסף
233,892
347,569
 
       76,512
64,848
09
תפעול קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז
443
826
 
           434
19
10
מאגר נתוני אשראי
20,000
 
15
 
 


[1] המועצה המנהלית הינה גוף שתפקידו לפקח על הפעילות המנהלית של בנק ישראל. המועצה מורכבת ברובה מנציגי ציבור. חברי המועצה המנהלית מקרב הציבור הם: יו"ר המועצה מר אורי גלילי, רו"ח יצחק אידלמן, גב' מקסין פרסברג ופרופ' נינה זלצמן. חברי המועצה הפנימיים הם: הנגידה ד"ר קרנית פלוג והמשנה לנגידה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג.
 
[2] בהתאם לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014.