דברי נגיד בנק ישראל בישיבת הממשלה בנושא הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי – 21.9.2020

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השתתף אמש בישיבת הממשלה בנושא הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי. להלן הדברים שהעלה בדיון:

גל התחלואה הנוסף, שאנו מצויים בעיצומו, פוגע בפעילות הכלכלית ובתעסוקה. הרעת התמונה הבריאותית הביאה את הממשלה להחליט על החמרת המגבלות על הפעילות הכלכלית, ובכלל זאת סגירה של עסקים רבים. לצד זאת, החשש מהתחלואה, הפגיעה בהכנסות של רבות מהמשפחות במשק, והחששות מהחמרת המצב הבריאותי והכלכלי בעתיד גורמים אף הם למשקי בית להקטין את תצרוכתם ולעסקים להקטין את השקעותיהם.

 

תכנית הסיוע שמובאת היום לאישור הממשלה מהווה מהלך חשוב ומועיל, שיסייע לעסקים לצלוח את הסגר ולהיות ערוכים להגביר את פעילותם ואת התעסוקה לאחר שהתחלואה תשכך. התכנית גובשה בעבודה משותפת של משרד האוצר, בנק ישראל, והמועצה הלאומית לכלכלה, והיא מהווה נדבך נוסף ברשת הביטחון שהממשלה פרסה כבר לפני מספר שבועות וכללה סיוע לאותם עסקים שנפגעים בצורה חמורה בזמן המשבר ולעובדים שאיבדו את תעסוקתם.

 

התכנית המוצגת היום כוללת רכיב חדש וחשוב: מענק "שימור עובדים" שמטרתו לתמרץ מעסיקים לשמר רמת תעסוקה גבוהה, גם כאשר הכנסות העסק מצטמצמות באופן זמני. כך תקטן הפגיעה בשכר העובדים, בפעילות הכלכלית – ובמקביל גם יפחתו תשלומי דמי האבטלה. המענק הוא חלק מראיה אסטרטגית רחבה יותר שמטרתה לשמור על יכולתם של העסקים להאיץ את פעילותם במהירות כאשר התחלואה תרוסן. אמנם המענק מובטח כעת רק לתקופה של חודש וחצי, אך הכרזת שר האוצר על הנכונות להאריכו בהתאם להתפתחות מצב התחלואה והמשק, כפי שגם נכתב בדברי ההסבר להחלטה, תגדיל את השפעת המענק על החלטות המעסיקים כבר היום. גם הגמשת הקריטריונים לסיוע ישיר לעסקים במסגרת התכניות הקיימות, והרחבת מקורות האשראי והנזילות לעסקים, תומכים במטרה זו. בפרט חשובה הפחתת סף הפגיעה בפעילות המזכה עסקים במענקי תמיכה מ-40 אחוזים ל-25 אחוזים.

 

לצעדי המדיניות החשובים שמוצגים היום יש עלות תקציבית, והממשלה מתבקשת לאשר בגינה הרחבה נוספת של מסגרת התקציב המיוחדת להתמודדות עם הקורונה בשנים 2020 ו-2021. בתקופה של זעזועים כה משמעותיים למשק והחלת סגר נוסף קיים קושי מובנה להעריך בצורה מדויקת את עלות הצעדים, אך הניסיון מתחילת המשבר מלמד שהעלויות בפועל של חלק מהתוכניות שאושרו עד כה – בפרט לאלו בתחום הסיוע לעסקים – היו נמוכות מאלו שתוקצבו. האחריות לקביעת העלויות הצפויות של התכניות השונות היא של משרד האוצר, אך חשוב שבמידה ויסתבר בדיעבד כי העלויות של התכניות הקיימות, ואלו שמוצגות היום, נמוכות מהצפוי, הסכומים העודפים לא יוקצו ליעדים אחרים ללא דיון מעמיק. מטבעה רשת ביטחון מקצה מקורות לסיכונים שלא בהכרח יתממשו, וככל שכך יקרה יש לנהוג בזהירות עם המקורות שלא ינוצלו.

 

גם בעיצומו של המשבר, ובפרט בתחילתה של שנה חדשה, חשוב להסתכל מעבר לאופק. לצורך זה חשוב מתמיד ללוות את תוכניות הסיוע בהקדם האפשרי בתקציב שיכלול צעדים תומכי צמיחה ארוכת טווח שתתבסס על הגדלת הפריון במשק. מספר הולך וגדל של מדינות מפותחות כבר הציגו תכניות כאלה, ואחרות מגבשות אותן בימים אלה. תכנית כזאת תעניק תקווה ואופק תכנוני לעסקים, ותסייע להניע את גלגלי המשק ואת התעסוקה כבר בעתיד הקרוב.