סקירת פעילות הפיקוח על הבנקים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור


תמצית
  • בסקירה זו נציג את עיקרי פעילות הפיקוח על הבנקים (להלן – הפיקוח) בשנים האחרונות בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור, לרבות ממצאים ודרישות מביקורות וסקירות שנערכו.
  • בשנים האחרונות הגבירו מדינות מובילות בעולם את מאבקן בהון השחור ובהעלמות מס, לרבות פעילות אינטנסיבית לאיתור כספים המוחזקים במדינות מחוץ למדינת התושבות. בהתאם לכך, חלה החמרה משמעותית בחובות אשר הדין מטיל על הבנקים לבדוק פעולות שלקוחות מבצעים בחשבונותיהם, לאתר פעולות חשודות, לדווח עליהן ובמקרים מסוימים אף למנוע אותם. בנקים אשר אינם פועלים באופן הנדרש נחשפים לקנסות ולסנקציות משמעותיות אחרות. כתוצאה מכך, גבר החיכוך שבין בנקים לבין חלק מלקוחותיהם, שכן כתוצאה מהאמור לעיל, בנקים החמירו את הבדיקות שהם מבצעים להכרת הלקוחות ולקבלת הסברים לגבי העברות הכספים המתבצעות אל חשבונותיהם ומהם.

·         מניתוח שערך הפיקוח על הבנקים עולה שביחס לשנים קודמות, המערכת הבנקאית, ככלל, אימצה מדיניות מוקפדת וזהירה בנושא סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, וכן שחל בשנים האחרונות שיפור משמעותי בהטמעת בקרות ומערכי ניטור איכותיים. בנוסף, ניכר שהמערכת הבנקאית השקיעה משאבים משמעותיים במערכות מידע לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור בהלימה לרמת הסיכון. עם זאת, מבדיקות עולה כי בחלק מהבנקים מערכים מסוימים דורשים עדכון והתאמה לנוכח הסיכונים הקיימים והמתהווים, בין היתר על רקע משבר הקורונה והגידול בשימוש באמצעי תשלום מתקדמים ונדרש לשפרם.

·         בהתאם לכך, הפיקוח פועל במגוון הכלים שברשותו על מנת לעקוב אחר תיקון הליקויים ודורש מהבנקים חיזוק של אפקטיביות מערכי הבקרה. צעדים אלה נועדו להקנות למערכת הבנקאית כלים טובים יותר בהתמודדות עם הסיכון, למשל על ידי שיפור יכולת האיתור של פעילות חריגה.