הוועדה המוניטרית החליטה ב-23/05/2022 להעלות את הריבית ב-0.4 נקודות האחוז לרמה של 0.75%

  • במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ברמה גבוהה. האינדיקטורים לפעילות במשק ממשיכים להעיד על רמה קרובה לפוטנציאל והשפעת המגפה על הכלכלה פחתה באופן משמעותי. עם זאת המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין, מגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה בקצב פעילות הכלכלה הגלובלית.
  • האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4%. עם זאת היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות.
  • הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לטווחים הארוכים ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד.
  • מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-4.6%, מול האירו ב-1.4% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3%.
  • הנתונים הכלכליים ממשיכים להצביע על פעילות איתנה, אף על פי שברבעון הראשון של 2022 התוצר התכווץ ביחס לרבעון הרביעי של 2021 ב-1.6% במונחים שנתיים, זאת לאחר זינוק של 15.6% ברבעון שלפניו.
  • שוק העבודה ממשיך להיות הדוק וקרוב לתעסוקה המלאה שאפיינה את המשק טרם הקורונה. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת.
  • מגמת העלייה של מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-16.3%.

 

במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת אינפלציה. 
לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות
.

 

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן​

נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 23.05.xlsxנתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 23.05.xlsx


 

במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ברמה גבוהה ונראה כי ישנה דעיכה משמעותית בסיכון הכלכלי המקומי הנובע מהמשך מחזוריות גלי תחלואת הקורונה לפחות בטווח הקצר. עם זאת, קיים חשש להשפעה שלילית מסויימת על  הפעילות הכלכלית בשל ההתפתחויות בעולם, ובפרט המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין.

מאז החלטת הריבית הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6% במרץ וב-0.8% באפריל 2022. האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4% (איור 1). עם זאת היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות (איור 27). בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 3.4% ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 3.1% (איור 2). כל הסעיפים הראשיים במדד תרמו לעליית האינפלציה בשנה האחרונה וקצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים והבלתי סחירים הוסיף לעלות (איור 3). הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד (איור 4). מאז החלטת המדיניות הקודמת ירדו מעט הציפיות לאינפלציה משוק ההון לכל הטווחים. הציפיות לטווחים הארוכים יותר ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד (איור 5). מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-4.6%, מול האירו ב-1.4% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3% (איור 6).

האינדיקטורים לפעילות הכלכלית במשק ממשיכים להעיד על רמת פעילות קרובה לפוטנציאל והשפעת המגפה על הכלכלה פחתה באופן משמעותי. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית התוצר התכווץ ברבעון הראשון של 2022 ביחס לרבעון הרביעי של 2021 ב-1.6% במונחים שנתיים, לאחר זינוק של 15.6% ברבעון הרביעי של 2021 (איור 11). הירידה בתוצר ברבעון הראשון הושפעה בעיקר מירידה ביצוא השירותים (ללא מכירת חברות הזנק), בצריכה הציבורית ובהשקעה בענפי המשק (איור 12). עם זאת, השוואה של נתוני הרבעון הראשון של 2022 אל מול הרבעון הראשון אשתקד מצביעה על צמיחה של כ-9%. רמת התוצר ממשיכה לשהות בסביבת קו המגמה שהיה טרום המשבר.

המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אפריל עלה, וממשיך להצביע על הערכות חיוביות של עסקים למצבם (איור 13), על רקע הימשכות הקשיים בשרשראות הייצור והאספקה בעולם עוצמת המגבלה של ציוד וחומרי גלם עליה מדווחות חברות המשיכה במגמת העלייה, כשבולטת העלייה בענפי התעשייה והבינוי. הרכישות בכרטיסי אשראי נותרו ברמה גבוהה וניכרת ההתאוששות בענפי התיירות, הפנאי, התחבורה וההסעדה. תקבולי המסים הישירים והעקיפים המשיכו לגדול בקצב מהיר. רמת יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ממשיכה להיות גבוהה מזו ששררה ערב המשבר ויצוא השירותים ממשיך לשהות ברמה גבוהה (איור 15). יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו (איור 16).

שוק העבודה ממשיך להיות הדוק וקרוב לתעסוקה המלאה שאפיינה את המשק טרם הקורונה. בחודש אפריל שיעור התעסוקה המותאם בגילאי 15+ירד מעט ועומד על 60.1% - מעט נמוך משיעור התעסוקה הממוצע ב-2019 (61.1%) - פער השקול לכ-70 אלף מועסקים (איור 22). שיעור האבטלה הצר אומנם ירד באפריל לשפל של 3.1% מ-3.4% בממוצע במרץ (איור 18), אך ירידה זו נבעה מירידה בהשתתפות בכח העבודה ולא מגידול בתעסוקה. מספר המשרות הפנויות הוסיף לעלות בחודש אפריל ונותר ברמתו הגבוהה. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת. עד כה, קצב עליית השכר הכולל על פי המדד מנוכה השינוי בהרכב קרוב למגמת טרום המשבר (איור 20). יחד עם זאת, השכר במגזר העסקי מצוי ברמה הגבוהה מעט מהתוואי התואם את מגמתו לפני המשבר בעוד שהשכר במגזר הציבורי עולה בשיעור מתון יותר. 

מגמת העלייה של מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-16.3% (איור 9), קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לזה של השנים האחרונות. היקף המשכנתאות שניטלו באפריל היה נמוך מזה שנרשם במרץ ועמד על 10.5 מיליארדי ש"ח. עם זאת, לאחר ניכוי העונתיות המאפיינת את חודש אפריל, לא מדובר בשינוי של ממש בקצב נטילת המשכנתאות הגבוה. (איור 10). לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (בחוזים מתחדשים) עומד על 3.2%.

בשוק ההון המקומי נרשמו ירידות במדדי המניות ותשואות איגרות החוב הממשלתיות עלו באופן משמעותי בהתאם למגמה העולמית (איור 7). במרווחי האג"ח התאגידיות נמשכה מגמת ההתרחבות, אך אלו נותרו ברמות נמוכות בפרספקטיבה היסטורית. קשיי המימון בקרב העסקים לפי סקר המגמות של הלמ"ס ממשיכים להיות נמוכים יחסית (איור 17).

בעולם, המלחמה באוקראינה והשלכותיה וההאטה בפעילות הכלכלית בסין, עקב העלייה בתחלואה בקורונה ותגובת המדיניות אליה, ולמרות ירידה מסויימת במחירי השינוע, מאריכים את השיבושים בשרשראות הייצור ואת משבר האנרגיה, מגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה בקצב הפעילות הכלכלית הגלובלית. לנוכח זאת, בתי ההשקעות עדכנו את תחזיות הצמיחה כלפי מטה (איור 23). מדד מנהלי הרכש הגלובלי ירד מעט בחודש אפריל והושפע בעיקר מהתמתנות שמקורה מסין בעוד שבשאר העולם המדדים ממשיכים להצביע על התרחבות כלכלית (איור 24). בשווקי המניות נרשמו ירידות חדות תוך תנודתיות גבוהה (איור 31). גם שווקי הסחורות התאפיינו בתנודתיות ונרשמה עלייה במחירי הנפט והסחורות החקלאיות, בעקבות המלחמה באוקראינה והמגבלות על יצוא שהוטלו מצדה של הודו. בשווקי האג"ח נמשכה העלייה בתשואות האג"ח הממשלתי תוך תנודתיות גבוהה וזאת על רקע עלייה בסביבת האינפלציה ואי-הוודאות ביחס לתוואי העתידי של האינפלציה והריבית. מרווחי האג"ח התאגידיות בעולם ממשיכים להתרחב. במרבית המדינות מדדי האינפלציה שוהים ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים. לפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך; בארה"ב, העלה ה-Fed את הריבית ב-50 נ.ב, והודיע על צמצום המאזן (QT). בגוש האירו, ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי ואישרר את כוונתו לסיים את תוכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות בחודשים הקרובים ואותת על העלאת ריבית לאחר מכן. במספר מדינות נוספות בהן האינפלציה שוהה מעל יעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות ריבית (איור 28).

 

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-06/06/2022. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-04/07/2022, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.​​​​

 

 ​