המדד המשולב לחודש יולי עלה ב-0.11%

 המדד המשולב לחודש יולי עלה בשיעור מתון של 0.11 אחוז. עלייה זו היא בהמשך לעליית המדד ברביע השני המעידה על המשך הצמיחה במשק, בין השאר על רקע שוק עבודה הדוק.

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (יוני), יבוא מוצרי הצריכה (יולי) ומשרות השכיר במגזר הפרטי (מאי). שיעור המשרות הפנויות ביולי ירד במקצת אך נותר ברמה גבוהה המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות. לעומת זאת, מדד הפדיון בשירותים (יוני), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (יוני), יבוא התשומות לייצור (יולי), יצוא הסחורות (יולי), יצוא השירותים (מאי), ייצור החשמל (יולי) והרכישות בכרטיסי אשראי (יולי) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

העדכון מעלה של נתוני אפריל-יוני נבע, במידה רבה, מצמיחת התוצר ברביע השני של 2022 שהייתה גבוהה מההערכות המוקדמות, מעדכונים בצמיחת התוצר ברביעים הקודמים ומתיקון נתון מדד הפדיון במסחר הקמעונאי לחודש מאי. לוח 1 מציג את העדכונים לאחור במדד. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

יולי

 

0.11

יוני

0.05

0.16

מאי

0.10-

0.01

אפריל

0.25

0.35

מרץ

0.03

0.03

פברואר

0.13

0.13

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

יולי

יוני

מאי

אפריל

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

1.1

3.4

0.6

מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי)

 

-2.4

2.3

0.4

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי

 

-0.7

-0.2

0.7

יבוא מוצרי הצריכה1

0.2

-0.4

-6.5

14.6

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)1

-3.8

4.7

1.6

-2.4

יצוא הסחורות (ללא חקלאות)[1]

-5.1

-1.8

-7.1

12.3

יצוא השירותים (ללא תחבורה)[2]

 

 

-2.7

3.5

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

0.9

0.0

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי[3]

4.9

4.9

4.9

5.1

התחלות הבנייה[4]

 

 

 

 

ייצור החשמל[5]

-0.9

3.3

0.5

-7.1

הרכישות בכרטיסי אשראי[6]

-2.0

3.5

1.8

0.7


[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

[4] מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).

[5] ייצור החשמל מחושב כשיעור השינוי ביחס לחודש קודם, בניכוי השפעת מזג אוויר ועונתיות.

[6] נתון הרכישות בכרטיסי אשראי הוא השינוי החודשי, מנוכה עונתיות, על פי פרסומי הלמ"ס. כאשר הנתון של הלמ"ס לחודש הקצה אינו זמן, נתון זה מהווה אומדן מבוסס על שיעור השינוי החודשי על פי נתונים יומיים של שב"א, בניכוי עונתיות.​​​