דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון בכנס השנתי של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר

23/11/2022
לכל ההודעות בנושא:
הרצאות הנגיד

למצגת אותה הציג הנגיד לחץ כאן​​​

  • עם הקמת הממשלה החדשה, צפויים להתחדש מרבית הסכמי השכר במגזר הציבורי. ההסכמים הללו מגיעים - לאחר שבשנים האחרונות נוצר פער גדול בין עליית השכר במגזר העסקי, גם ללא ההייטק שעלה בחדות, לבין עליה מתונה יותר במגזר הציבורי.
  • הסכמי השכר יכסו הן את השנים מ-2020 ל-2022 בהן חידוש ההסכמים נדחה, וסביר להניח כי יכסו גם מספר שנים קדימה. בהקשר זה חשוב לשים לב שהאינפלציה הממוצעת לאורך 2020 עד 2022 הייתה בסביבות 2%, למרות נתון הקצה הגבוה.
  • חשוב לי לציין - אנחנו לא מתעלמים מהצורך לייצר פיצוי עבור עובדי המגזר הציבורי ששכרם נשחק. אנו מבקשים לעשות זאת בשום שכל, בצורה שלא תאיץ את האינפלציה בהמשך.
  •  חשוב שהסכמי השכר שייחתמו על ידי הממשלה הקרובה לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים.
  •  ניתן לייצר מנגנוני פיצוי, מבלי לייצר מנגנוני הצמדה קשיחים שעלולים להשפיע לרעה על האינפלציה:

o דרך אחת היא לקבוע מראש הסכם לטווח קצר, שיכלול התייחסות לתקופה האחרונה ופיצוי מתון על התקופה שחלפה מפקיעת ההסכם הקודם - תוך הסכמה לדון בהסכם לטווח ארוך יותר בתחילת 2024 - כשתמונת האינפלציה תתברר.

o דרך נוספת היא לחתום על הסכם לטווח ארוך יותר, אבל תוך הפנמת תמונת האינפלציה הצפויה וההיסטורית וחשוב לא פחות - פריסת התשלומים, לרבות הרכיב הרטרואקטיבי, באופן הדרגתי.

  • אני מכיר ומוקיר את המקצועיות והניסיון של הצדדים למשא ומתן העתידי על הסכמי השכר ובטוח שהם יגיעו להסכמות המיטיבות עם המשק כולו.

 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נשא הבוקר דברים בכנס השנתי של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. להלן דברי הנגיד במלואם:

 

שלום לכולם, אני שמח להיות פה בכנס השנתי של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

 

זו הזדמנות טובה להביע את הערכתי לממונה על השכר, ידידי קובי בר נתן, שיסיים את תפקידו בקרוב. קובי מילא את תפקידו באחת התקופות המאתגרות שידע המשק הישראלי, וביצע את עבודתו במקצועיות ובמסירות רבה. שיתוף הפעולה ההדוק בין בנק ישראל ואגף השכר במשרד האוצר, תרם – ויתרום – למשק הישראלי כולו.

 

אתייחס לארבעה נושאים עיקריים:

1.      אפתח בתיאור תמונת המצב הריאלית בהיבטי צמיחה, תעסוקה והתחזית להמשך.

2.      לאחר מכן אעסוק באחד הנושאים הבוערים בשיח הציבורי, אשר באופן טבעי מעסיק אותנו רבות בבנק ישראל – האינפלציה.

3.      אגע גם בהסכמי השכר הצפויים להיחתם במגזר הציבורי בקרוב.

4.      ואסיים בתיאור קצר של המדיניות הפיסקלית הרצויה למשק.

 

תיאור תמונת המצב הריאלית (שקף 4).

·       המשק הישראלי נכנס למשבר בצורה טובה:

o      התוצר צמח בכ-3%.

o      יחס החוב לתוצר פחת לאורך השנים, ובערב המשבר אף ירד מ-60%, נקודה אשר ציינתי בעבר כנכס אסטרטגי עבור הכלכלה הישראלית.

o      הגירעון היה יחסית נמוך.

o      שיעור התעסוקה הלך וגדל לאורך זמן.

·       המשבר הוביל לפגיעה משמעותית בכלכלה – התוצר התכווץ בלמעלה מ-2%, הגירעון – ועימו יחס החוב לתוצר זינק, ושוק העבודה נפגע בצורה ניכרת.

·       יחד עם זאת, ההתאוששות הייתה מהירה: הצמיחה ב-2021 הייתה מהגבוהות בעולם, שוק העבודה התאושש והתייצב בסביבה גבוהה, ולמרות סיוע פיסקלי נרחב – יחס החוב לתוצר החל להתמתן חזרה.

·       בחודשים האחרונים הפעילות הכלכלית עברה את קו המגמה, וגם נתוני הצמיחה של הרבעון השלישי של השנה הצביעו על צמיחה, למרות ירידה ברכיב הצריכה הפרטית, שנבעה בעיקר מצריכה מוצרים בני קיימא (שקף 5).

·       שוק העבודה הדוק מאד. אמנם ישנה ירידה קלה בנתוני הקצה, אך שיעור התעסוקה והיקף המשרות הפנויות נמצאים ברמות גבוהות (שקף 6).

·       אחד הגורמים העיקריים לצמיחה המהירה ממשבר הקורונה שציינתי – הוא סקטור ההייטק שהיווה "קטר" שדחף קדימה את המשק כולו (שקף 7).  בהסתכלות קדימה – תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל שפורסמה בחודש אוקטובר מעריכה כי הצמיחה השנה תסתכם ב-6%, ובשנה הבאה ב-3%, וכי שוק העבודה יוותר הדוק (שקף 8).

 

לסיכום חלק זה - המשק הישראלי איתן ונמצא ברמת פעילות גבוהה. המשק צמח ברבעונים האחרונים בשיעורים מרשימים ושוק העבודה עדיין הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. לצד אלו ישנם גם אתגרים ואנו רואים ניצנים של התמתנות ולא מתעלמים מהם.

 

האינפלציה והמדיניות המוניטרית (שקף 9):

כעת אדבר על אחד הנושאים הבוערים בסדר היום הציבורי, ונמצאים בליבת עיסוקנו בבנק ישראל – האינפלציה, והמדיניות המוניטרית.

האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 5.1%. עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות (שקף 10). בניכוי אנרגיה ומזון, המרחק של האינפלציה בישראל מזו של המדינות המפותחות קטן (שקף 11). בפירוק רכיבי האינפלציה, ניתן לראות כי קצב העלייה של הרכיבים הלא-סחירים במדד עלה. לסעיף הדיור תרומה ניכרת לעליה זו. גם קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים עלה, גם בעקבות היחלשות השקל – כמו שאר המטבעות בעולם – בחודש אוקטובר, וגם בהשפעת תרומה חריגה יחסית של נסיעות ישראלים לחו"ל (שקף 12).

במבט קדימה, בחודשיים - שלושה הקרובים אנחנו צפויים להמשיך ולראות מדדים גבוהים, סביר שאף יותר מהנתון הנוכחי. חשוב לזכור כי האינפלציה היא תהליך, ויש להסתכל על התמונה הכללית, ולא על חודש כזה או אחר. להערכתנו, ולהערכת הפעילים בשוק ההון והחזאים – האינפלציה צפויה לרדת באזור סוף הרבעון הראשון של 2023, ולשוב  לכיוון מרכז היעד בקיץ (שקף 13).

 

האינפלציה בפועל, יעדה והשינוי בריבית הבנק המרכזי בישראל ובמדינות מפותחות (שקף 14):

· בשקף הזה, ניתן לראות את האינפלציה ואת גובה הריבית במדינות רבות.

·ניתן לראות כי האינפלציה בישראל נמוכה בצורה ניכרת בהשוואה בין לאומית, ויחד עם זאת תגובת המדיניות המוניטרית הייתה מהמהירות בעולם – אנו החלנו בצמצום המוניטרי  כבר במחצית השנייה של השנה שעברה, והעלנו את הריבית כבר בתחילת השנה, כאשר האינפלציה הייתה בסביבות 3%.

· חשוב לי להדגיש - אנו בבנק ישראל נחושים להחזיר את האינפלציה ליעדה, ולכן האצנו את תהליך העלאת הריבית בחודשים האחרונים.

· ההחלטה האחרונה של הוועדה שפורסמה שלשום מהווה העלאה נוספת ומשמעותית.

· יתרה מכך, בסבירות גבוהה זה גם אינו סוף התהליך - זה לא בלתי סביר שנגיע במחצית הראשונה של 2023 לסביבת ריבית הגבוהה מזו שצוינה בתחזית חטיבת המחקר האחרונה – 3.5%.  

· חשוב לזכור שלמדיניות מוניטרית לוקח זמן לפעול. אנחנו נמצאים כבר כעת בריבית ריאלית חיובית, ובסביבה מרסנת. עם הזמן נתחיל לראות את השפעת הריבית על הכלכלה.

 

השכר במשק (שקף 15):

עפ"י נתוני חודש אוגוסט – הנתונים הרשמיים המעודכנים ביותר - השכר הממוצע במשק עולה ומצוי מעל מגמתו טרום המשבר. עם זאת, במונחים ריאליים הוא מצוי כעת בסביבת המגמה החזויה על בסיס מגמת טרום המשבר (שקף 16).

אם נפרק את נתוני הממוצע למגזרים השונים במשק, נגלה כי  עליית השכר במשק נובעת מהמגזר הפרטי, ובפרט ממגזר ההייטק. כלומר, בעוד שעובדי סקטור ההייטק זכו לצמיחה ניכרת בשכר, השכר הנומינלי של המגזרים האחרים במשק נותר יחסית יציב, ואף נשחק בשנה האחרונה בעקבות עליית האינפלציה (שקף 17).

 

כידוע לכולכם, עם הקמת הממשלה החדשה, צפויים להתחדש מרבית הסכמי השכר במרבית המגזר הציבורי. ההסכמים הללו מגיעים – כפי שזה הרגע ציינתי - לאחר שבשנים האחרונות נוצר פער גדול בין עליית השכר במגזר העסקי – גם ללא ההייטק שעלה בחדות – לבין עליה מתונה יותר במגזר הציבורי. הסכמי השכר יכסו הן את השנים מ-2020-2022, שבהן חידוש ההסכמים נדחה, וסביר להניח כי יכסו גם מספר שנים קדימה.  בהקשר זה חשוב לשים לב שהאינפלציה הממוצעת לאורך 2020 עד 2022 הייתה בסביבות 2%, למרות נתון הקצה הגבוה. בנוסף, הציפיות קדימה הן להתמתנות לעבר מרכז היעד. חשוב שנתון הקצה לא יהווה עוגן להסכמים בראיה קדימה. הספרות הכלכלית גדושה בתיאורים – אנליטיים ואמפיריים – של הקשר בין שכר ואינפלציה. בתקופות בהן האינפלציה גבוהה, עליית שכר שאינה מווסתת עלולה להוביל ל"ספירלה" בה המחירים והשכר גדלים בקצב מהיר, ויציבות המחירים מתרחקת. המבוגרים שבינינו יזכרו כיצד מנגנוני ההצמדה הקשיחים שפכו שמן על מדורת ההיפר אינפלציה בשנות ה-80. אנו בבנק ישראל מתמקדים בהפחתת האינפלציה, בניסיון להשיג זאת עם פגיעה קטנה ככל שניתן בתעסוקה.

לכן, חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת בשנה הקרובה. זאת הן ברכיב הפיצוי הרטרואקטיבי, והן בבסיס השכר לשנים הבאות (שקף 18).

חשוב לי לציין - אנחנו לא מתעלמים מהצורך לייצר פיצוי עבור עובדי המגזר הציבורי ששכרם נשחק. אנו מבקשים לעשות זאת בשום שכל, בצורה שלא תאיץ את האינפלציה בהמשך.

 

כך למשל ניתן לייצר מנגנוני פיצוי, מבלי לייצר מנגנוני הצמדה קשיחים שעלולים להשפיע לרעה על האינפלציה:

  •      דרך אחת היא לקבוע מראש הסכם לטווח קצר, שיכלול התייחסות לתקופה האחרונה ופיצוי מתון על התקופה שחלפה מפקיעת ההסכם הקודם -  תוך הסכמה לדון בהסכם לטווח ארוך יותר בתחילת 2024 – כשתמונת האינפלציה תתברר.
  •      אפשרות נוספת היא לחתום על הסכם לטווח ארוך יותר, אבל תוך הפנמת תמונת האינפלציה הצפויה (וההיסטורית) וחשוב לא פחות - פריסת התשלומים, לרבות הרכיב הרטרואקטיבי, באופן הדרגתי.

       

לסיכום, חשוב שהסכמי השכר שייחתמו על ידי הממשלה הקרובה לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים.

אני מכיר ומוקיר את המקצועיות והניסיון של הצדדים למשא ומתן העתידי על הסכמי השכר ובטוח שהם יגיעו להסכמות המיטיבות עם המשק כולו. האחריות שגילה ארנון בתקופת הקורונה הייתה מרכיב חיוני ביכולת של המשק להתמודד בהצלחה עם תוצאות המשבר. ארנון, אני מכיר אותך, אתה פועל נחרצות לטובת שמירה והגנה על זכויות העובדים ובד בבד אתה גם יודע לשלב בפעילותך שיקולים רחבים.

 

לפני סיום, אבקש לומר מספר מילים בנוגע למדיניות הפיסקלית בישראל (שקף 19):

כפי שאמרתי פעמים רבות, וציינו זאת במספר דוחות אשר הגשנו לממשלה ופרסמנו לציבור – ישראל נמצאת בפער פריון מהמדינות המפותחות הנגזר בעיקר מהון אנושי נמוך, ומהשקעה שאינה מספקת בתשתיות. ניתוח רחב היקף שנעשה בבנק בשנת 2019, אשר עודכן והוגש לממשלה בעת השבעתה, מחדד את הצורך להגדיל את היקף ההשקעה בתשתיות במשק בכשני אחוזי תוצר לשנה.

מדובר בסכום לא מבוטל, אך אנו סבורים שהתשואה החברתית מההשקעה תהיה גבוהה בהרבה מעלות מימונה, זאת בפרט בהינתן רמת ההשקעה הנמוכה יחסית כיום וקצב גידול האוכלוסיה המהיר. ציינתי בעבר מספר פעמים כי בכדי להגדיל את ההשקעה הממשלתית הנחוצה בתשתיות, כנראה יהיה צורך לבצע התאמות בכללים הפיסקליים הקיימים. עסקתי בכך בעבר ביתר פירוט, ולכן לא אעמיק בכך כעת, רק אציין כי ישנה חשיבות רבה ליצירת מסגרת תקציב רב-שנתית להשקעות בתשתיות התחבורה. אלו יתמכו בהגדלת הפריון והאצת קצב הצמיחה (שקף 20).

 

אדגיש, כי מעבר להגדלת ההוצאה בצורה "אד-הוקית", ישנה חשיבות להעניק לדרגי תכנון התשתיות "ודאות תקציבית ותכנונית", אשר אינה תלויה במחזורי העסקים. דרך אחת לייצר ודאות שכזו הינה באמצעות קרן חוץ תקציבית לתשתיות תחבורה, אליה יופרש סכום מהתקציב בכל שנה, והיא תהווה מקור מימון להשקעות אלו כאשר יבשילו.

 

אני מאחל לכולם כנס פורה ומלמד,

תודה רבה



קרדיט : דוברות האוצר