הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר 2015 ללא שינוי ברמה של 0.1%

לתחזית המקרו-רבעונית
לדברי הנגידה
לתדריך העיתונאים בוידאו
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד באוגוסט ב-0.2%, למטה מתחזיות החזאים; אלה חזו בממוצע שהמדד יוותר ללא שינוי. ירידה עונתית נרשמה בסעיף הפירות והירקות (1.5%) ובסעיף ההלבשה וההנעלה (3.7%). כמו כן ניכרה ירידה בולטת בסעיף התחבורה והתקשורת (1.3%). סעיף הדיור עלה ב-0.7% ונרשמה עלייה עונתית במחירי החינוך, התרבות והבידור (1%). ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית בשיעור של 0.4%, לעומת אינפלציה שלילית בשיעור של 0.3% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.6%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-0.4%. המדד ללא אנרגיה, מזון ופירות וירקות עלה ב-0.8%. קצב עליית המדד בחודשים האחרונים עקבי עם הגבול התחתון של יעד האינפלציה, אולם צפוי כי בחודשים הקרובים יפעלו כמה גורמים חד-פעמיים לירידת המדד: הוזלת מחירי החשמל, ביטול אגרת הטלוויזיה והפחתת המע"מ צפויים להפחית את המדד ב-0.7% בשלושת החודשים הבאים.
תחזיות האינפלציה והריבית: הפחתות המחירים המתוכננות שתוארו לעיל הביאו החודש לירידה נוספת בציפיות האינפלציוניות לטווחים הקצרים מהמקורות השונים. תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים ירדו מ-0.7% ל-0.4%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים – מ-0.35% ל-0.2%. הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים ירדו אף הן, מ-0.6% ל-0.4%, בשעה שהציפיות לשנתיים ירדו מ-0.9% בחודש הקודם ל-0.8%. ציפיות הפורוורד לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) נותרו החודש בסביבות 1.4%, וציפיות הפורוורד לטווחים הארוכים (5 עד 10 שנים) המשיכו לנוע סביב מרכז יעד האינפלציה; הדבר משקף את האופי קצר הטווח של הגורמים לירידה בציפיות לטווחים הקצרים. בימים האחרונים גדלה ההסתברות הנגזרת מעקום התלבור לכך שריבית בנק ישראל תופחת במהלך שלושת החודשים הקרובים. עם זאת, על פי תחזיות החזאים ריבית בנק ישראל תישאר ברמתה הנוכחית בחודשים הקרובים, וממוצע תחזיות החזאים לריבית בעוד שנה נותר 0.29%, כבחודשיים הקודמים.
הפעילות הריאלית: האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה כי המשק צומח בקצב מתון, וכי הירידה החדה בקצב הצמיחה ברבעון השני הייתה זמנית, למרות התיקון הקל כלפי מטה באומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון הראשון. לאחר שברבעון השני חלה ירידה חדה ביצוא, נתוני סחר החוץ מראים כי הממוצע החודשי של יצוא הסחורות ביולי-אוגוסט (בדולרים שוטפים) גבוה ב-2.8% מהממוצע ברבעון השני, ויבוא הסחורות גדל בתקופה זו ב-6%. יצוא השירותים העסקיים עלה ביולי ב-3% לאחר שירד ביוני (נתונים דולריים מנוכי עונתיות), והוא ממשיך לפגר אחר קצב הגידול של הסחר העולמי בשירותים. החשבון השוטף הסתכם ברבעון השני בעודף של 2.6 מיליארדי דולר, בדומה לרמתו בשנה האחרונה. החשבון השוטף הושפע לטובה מהירידה במחירי הדלק ומהעלייה במחירי היצוא, והושפע לרעה מהירידה ביצוא. המדד המשולב עלה באוגוסט ב-0.3%, בהובלת יבוא מוצרי הצריכה, יבוא התשומות לייצור והתחלות הבנייה. קצב הגידול של מדד האקלים עלה באוגוסט ל-0.27% (לעומת 0.24% ביולי) וניכרו שיפור בענפים הפועלים בשוק המקומי, לעומת ירידה בתעשייה. מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס עלה ביחס לחודש הקודם, והוא מצוי ברמה גבוהה יחסית לתחילת השנה. מדד מנהלי הרכש עלה לרמה של 48.1 נק' – עדיין בתחום המצביע על התכווצות של הפעילות.
שוק העבודה: נתוני סקר כוח האדם לאוגוסט הצביעו על שיפור קל בשיעורי התעסוקה, ההשתתפות והאבטלה. מספר משרות השכיר של ישראלים עלה ביוני ב-0.3% לעומת מאי, וברבעון השני של 2015 הוא נשאר בממוצע ללא שינוי לעומת הרבעון הראשון. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ברבעון השני ב-0.9% וב-1.2%, בהתאמה, יחסית לרבעון הראשון (נתונים מנוכי עונתיות). תקבולי מס הבריאות ביוני-אוגוסט היו גבוהים (נומינלית) בכ-5.7% לעומת החודשים המקבילים אשתקד, והם מאותתים על כך שעליית השכר נמשכה ככל הנראה גם ברבעון השלישי. עליית השכר בשנה האחרונה הקיפה את כל ענפי המשק, למעט ענף הפיננסים והביטוח. שיעור המשרות הפנויות נותר גבוה באוגוסט – 3.2%.
נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-אוגוסט בכ-0.7 מיליארד ש"ח. סך גביית המסים מתחילת השנה גבוה בכ-5.5 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם תחזית הגבייה – וסך הגבייה באוגוסט גבוה ממנו בכ-2.4 מיליארדים – על רקע גבייה גבוהה של מסי נדל"ן ורכב ומס רווחי הון. גם בניכוי סעיפים אלה ניכרת עלייה בתקבולים, וזו עקבית עם המשך ההתרחבות בפעילות. גביית המע"מ המקומי מתחילת השנה עלתה ריאלית בכ-5.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות המקומיות של הממשלה מתחילת השנה גבוהות ריאלית בכ-4.8% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד.
 
הערכת חטיבת המחקר: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו-כלכלית. הודעת התחזית מתפרסמת במקביל להודעה זו. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי לעמוד על 0.6%, ובסוף שנת 2016 הוא צפוי לעמוד על 1.4%. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי תחזית חטיבת המחקר, להיוותר ברמה של 0.1% במהלך 2015, ולהתחיל לעלות בתוואי נמוך מזה שצפתה התחזית הקודמת, עד לרמה של 0.5% בסוף 2016; כלומר התחזית היא שהריבית תיוותר לאורך זמן ברמה נמוכה מהריבית שראשי ה-Fed צופים לארה"ב. התוצר צפוי לצמוח ב-2.6% ב-2015 (3.0% בתחזית הקודמת) וב-3.3% ב-2016 (3.7% בתחזית הקודמת).
 
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/8/15, ועד ל-21/9/15, נחלש השקל מול הדולר בכ-1.3%, ומול האירו בשיעור של 1.35%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל נחלש בכ-1.1%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/8/15, ועד ל-21/9/15, ירד מדד ת"א 25  בכ-2.9%. התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות עלו כמעט בכל הטווחים, תוך היתללות העקומים. באפיק הנומינלי התשואות עלו עד 10 נ.ב בטווחים הבינוניים-ארוכים, ואילו בעקום הצמוד התשואות ירדו מעט לטווחים של עד  3 שנים ועלו עד 12 נ.ב לטווח של 10 שנים. לאורכו של עקום המק"ם נרשמו ירידות, והוא נסחר מעט מתחת לריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט, מ-73 נ.ב ל-67 נ.ב.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-51.4%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-13.8%.
שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי נותרה באוגוסט ללא שינוי, ברמה של 812 מיליארד ש"ח. פירעונות בהיקף של 2 מיליארדי ש"ח קוזזו בידי גיוסים וגם כתוצאה מהשפעת הפיחות על יתרת החוב. באוגוסט הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 1.9 מיליארד ש"ח – נמוך מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (כ-2.2 מיליארדים). ההנפקות התחלקו בין חברות מענף התעשייה וענף הנדל"ן. על רקע התנודתיות בשווקים הפיננסיים העולמיים עלו בחודש אוגוסט המרווחים בשוק האג"ח, אך בתחילת ספטמבר ניכרת התחלה של מגמת ירידה. בדומה לכך, בקרנות המתמחות במניות ובאג"ח חברות נרשמו פדיונות ולאחר מכן צבירות, ובסיכומו של אוגוסט נותר מאזן הקרנות כמעט ללא שינוי.
יתרת החוב של משקי הבית גדלה ביולי בכ-5.4 מיליארדי ש"ח (1.2%), לרמה של 451 מיליארד. מתוך זה יתרת החוב לדיור עלתה בכ-2.9 מיליארדי ש"ח (0.9%), לרמה של 314 מיליארד. היקף נטילת המשכנתאות החדשות ממשיך להיות גבוה – באוגוסט הוא עמד על כ-6.2 מיליארדי ש"ח, והממוצע החודשי על פני 12 חודשים הגיע לרמת שיא, כ-5.2 מיליארדי ש"ח. משקלן של המשכנתאות למימון רכישת דירות להשקעה עלה ביולי ב-2 נקודות אחוז לעומת יוני ועמד על 17.1. זוהי העלייה החדה ביותר מאז נובמבר 2012, על רקע הקדמת רכישות של משקיעים לפני עליית מס הרכישה. בדומה ליוני ויולי, גם באוגוסט עלו הריביות על המשכנתאות בכל מסלולי ההצמדה: הן עלו ב-0.15 נק' האחוז במסלול הצמוד למדד בריבית קבועה ומשתנה, וב-0.12 נק' האחוז במסלול הלא-צמוד בריבית קבועה.  
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב-0.7%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.5%. במאי-יוני עלו מחירי הדירות ב-0.9%, וב-12 החודשים שהסתיימו ביוני הם עלו ב-6.0%, מזה 4.6% בחצי השנה האחרונה. נתונים ראשוניים מעידים כי מספר העסקאות ביולי היה נמוך משמעותית מהמספר בחודשיים שקדמו לו, על רקע הגידול שחל בחודשים אלה במספר העסקאות של משקיעים עקב העלאת מס הרכישה. מספר הדירות החדשות שנמכרו ביולי הוסיף להיות גבוה – כ-2,400 – ומלאי הדירות למכירה עדיין גבוה יחסית ועומד על כ-16,500, אף כי הוא מוסיף לרדת. מספר התחלות הבנייה בשנתיים האחרונות מלמד כי גמר הבנייה צפוי להישאר ברמה גבוהה בתקופה הקרובה.
המשק העולמי: הכלכלות המפותחות ממשיכות לצמוח בקצב מתון, וכלכלות המשקים המתעוררים ממשיכות להאט. בשוקי המניות העולמיים נרשמו ירידות שערים תוך תנודתיות גבוהה. בארה"ב נמשכת ההתאוששות, וזו השתקפה בכך שהנתון על צמיחת התוצר ברבעון השני עודכן כלפי מעלה, מ-2.3% ל-3.7%. היצוא נפגע מהתחזקות הדולר, והגידול בצריכה הפרטית נמוך מהחזוי על רקע עלייה מתונה בלבד בשכר. במגזר הייצור ניכרת חולשה, אולם מגזר השירותים – עיקר הכלכלה האמריקאית – ממשיך לצמוח. ה-Fed הותיר את הריבית ללא שינוי, אולם רוב חברי ועדת השוק הפתוח סבורים שהריבית תעלה עוד השנה, ומהשווקים עולה הסתברות של כ-40% לכך. גם בגוש האירו עודכן כלפי מעלה נתון הצמיחה לרבעון השני, מ-0.3% ל-0.4%. נמשכת ירידה אטית באבטלה – היא הגיעה ל-10.9% – והמכירות הקמעונאיות היו גבוהות מהצפוי. ה-ECB הנמיך את תחזיות האינפלציה והצמיחה לשלוש השנים הבאות, והגדיל מ-25% ל-33% את התקרה לרכישת אג"ח ממשלתיות בכל סדרה. הסיכון הנשקף מהמשבר ביוון פחת ככל הנראה. ביפן נרשמו נתונים מעורבים, והוכרז על הפחתה נוספת במס החברות. ההתפתחויות בסין משכו החודש את עיקר תשומת הלב. נתוני המקרו נתפסו כשליליים בטווח הקצר אך כמשקפים שינוי מבני ארוך טווח במשק הסיני. הירידות בבורסה הסינית החריפו, והביאו לנקיטת צעדי מדיניות רבים במטרה למתנן. הפעילות הריאלית במשקים מתעוררים נוספים המשיכה להתמתן, במיוחד בקרב יצואניות של סחורות ובקרב מדינות שמקיימות קשרי מסחר ענפים עם סין. האינפלציה מאטה במשקים רבים, ומחירי האנרגיה והסחורות מצביעים על הסתברות גבוהה לכך שהאינפלציה תוסיף לרדת בטווח הקצר. לאחר שמחירה של חבית נפט ירד בחודשיים הקודמים, החודש הוא התייצב, ובסוף התקופה הוא נסחר בכ-48$, לעומת 46$ בחודש הקודם. מחירי המתכות התעשייתיות עלו מעט ומחירי הסחורות החקלאיות ירדו מעט.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים.
v   קצב עליית המדד בחודשים האחרונים עקבי עם יעד האינפלציה, אולם צפוי כי בחודשים הקרובים יפעלו כמה גורמים חד-פעמיים לירידת המדד, ועל רקע זה נרשמה החודש  ירידה נוספת בציפיות האינפלציוניות לטווח הקצר. עד כה, אין עדות לכך שהירידה בסביבת האינפלציה היא תוצאה של התמתנות בביקושים המקומיים. הציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד.
v   האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה כי המשק צומח בקצב מתון, וכי הירידה החדה בקצב הצמיחה ברבעון השני נבעה בעיקר מגורמים בעלי אופי זמני. נתוני סחר החוץ מצביעים על התאוששות מסוימת ברבעון השלישי, אך לאורך זמן מגמת היעדר הגידול ביצוא, כמו גם בהשקעות, מדאיגה. רמת התעסוקה הגבוהה והאבטלה הנמוכה מתיישבות עם העלייה שניכרה בשכר. תחזית הצמיחה של חטיבת המחקר לשנים 2015, 2016 הופחתה ב-0.4 נק' אחוז לכל אחת מהשנים, ועומדת היום על 2.6 ו-3.3 אחוזים, בהתאמה.
v   מתרבים הסימנים להאטה בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית, בדגש על סין ומשקים מתעוררים אחרים. באירופה ובארה"ב נמשכת התאוששות מתונה. בשוקי המניות העולמיים נרשמו ירידות שערים תוך תנודתיות גבוהה. האינפלציה במדינות רבות ממשיכה להתמתן. המדיניות המוניטרית במשקים העיקריים נותרה מאוד מרחיבה, ונמשכת אי הודאות לגבי מועד תחילת העלאת הריבית בארה"ב.
v   מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/8/15, ועד ל-21/9/15, נחלש השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי בכ-1.1%, אך מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 4.8%. התפתחות שער החליפין מתחילת השנה מקשה על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, ומעכבת את חזרת האינפלציה אל תוך היעד.
v   הפעילות הערה בשוק הדיור נמשכה גם החודש, ובאה לידי ביטוי בהיקף גבוה במיוחד של מכירת דירות חדשות, ובהאצה בקצב עליית המחירים, אשר עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-6%. כמו כן, קצב נטילת המשכנתאות החדשות ממשיך להיות גבוה. הרמה הגבוהה של התחלות הבנייה בשנתיים האחרונות תורמת להגדלת היצע הדיור.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
 
 
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2015 יפורסמו ב-8/10/2015.
החלטת הריבית לחודש נובמבר 2015 תתפרסם ביום שני ה-26/10/2015, בשעה 16:00.