הוועדה המוניטרית החליטה ב-24 לפברואר 2020 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%

  •  סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה. מדד ינואר היה  נמוך מהצפוי, האינפלציה השנתית נותרה ברמה של 0.3%, וגם קצב האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות נותר נמוך. התמתנות האינפלציה מושפעת במידה רבה מייסוף השקל. ייתכן שבחודשים הקרובים האינפלציה תהיה שלילית, אך היא צפויה לשוב ולעלות לקרבת הגבול התחתון של היעד במחצית השנייה של השנה.
  •  מאז החלטת הריבית התחזק השקל בכ-3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, התפתחות הממשיכה להקשות על  חזרת האינפלציה ליעד.
  •  המשק המשיך לצמוח סביב קצב הצמיחה ארוך הטווח: על פי הערכת חטיבת המחקר קצב הצמיחה ברבעון הרביעי בניכוי התנודתיות ביבוא כלי רכב עמד על כ-3.5%, והצמיחה הקיפה את כל השימושים. האינדיקטורים לפעילות בינואר מצביעים על המשך הצמיחה. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק. לתקציב ההמשכי צפויה להיות השפעה מצמצמת משמעותית במחצית הראשונה של 2020, ונמשכת אי-הוודאות אודות המדיניות התקציבית לאחר הבחירות.
  •  הנתונים האחרונים שהתפרסמו אודות הפעילות הכלכלית העולמית מצביעים על צמיחה נמוכה באירופה ושלילית ביפן, בעוד ארה"ב בולטת לטובה. בתחזיות הצמיחה העולמית לשנת 2020 נרשם עידכון קל כלפי מטה, וההאטה בסחר העולמי נמשכת.
  •  התפרצות​ נגיף הקורונה בסין משרה אי ודאות באשר לפעילות הכלכלית העתידית בעולם ובישראל, ולהשפעות על האינפלציה ועל השווקים הפיננסיים. תרחיש הבסיס המנחה את ההערכות של מרבית המוסדות הכלכליים הבינלאומיים הוא שהתפשטות הנגיף תיעצר בחודשים הקרובים, וההשפעה הכוללת על הכלכלה העולמית צפויה להיות מוגבלת. להערכת בנק ישראל בתרחיש זה לא צפויה השפעה מקרו כלכלית משמעותית בישראל. במידה והמשבר יתארך ויזלוג אל מדינות נוספות, ובפרט אם ידרשו צעדי מניעה חריפים בישראל, צפויה השפעה משמעותית יותר. בתרחיש כזה, עומד לרשות הוועדה מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית.

הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסיכונים למשק המקומי, וההתפתחויות בשער החליפין, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו-כן, הוועדה נוקטת באמצעים נוספים על מנת להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

 לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן​

לנתונים בקובץ אקסל​

 

סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה. מדד ינואר ירד ב-0.4%, נמוך מהצפוי, והאינפלציה השנתית נותרה מתחת ליעד: בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.3% (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף). גם האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות מתייצבת ברמה נמוכה, מה שמעיד על כך שקצב האינפלציה הבסיסי נמוך (איור 2). התמתנות האינפלציה אינה משקפת חולשה בביקושים והיא מושפעת במידה רבה מייסוף השקל; קצב האינפלציה במחירי המוצרים הבלתי סחירים נותר מתון, ואינפלציית המוצרים הסחירים ממשיכה להיות שלילית. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להישאר נמוכה וייתכן שאף תהיה שלילית, אך היא צפויה לשוב ולעלות במחצית השנייה של השנה. מרבית הציפיות והתחזיות לשנה נותרו בקרבת הגבול התחתון של היעד או מעט מתחת לו (איור 4). הציפיות (פורוורד) משוק ההון לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו ככלל יציבות מאז החלטת הריבית האחרונה (איור 5). מניתוח פרמיית הסיכון בציפיות לטווח של 5-10 שנים עולה שבניכוי הפרמיה צפויה אינפלציה סביב 2% לטווח זה. מאז החלטת הריבית הקודמת התחזק השקל בכ-3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי (איור 6), התפתחות הממשיכה להקשות על  חזרת האינפלציה ליעד.

המשק המשיך לצמוח באופן יציב סביב קצב הצמיחה ארוך הטווח: על פי האומדן הראשון לרבעון הרביעי של נתוני החשבונאות הלאומית התוצר צמח ב-4.8% (איור 11), ועל פי הערכת חטיבת המחקר קצב הצמיחה בניכוי התנודתיות ביבוא כלי רכב עמד על כ-3.5%. הצמיחה הקיפה את כל השימושים; היצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק) צמח ב-5% בהובלת יצוא השירותים, אך החולשה לאורך זמן ביצוא הסחורות נמשכת. ההשקעה צמחה ב-5.9%,  אך ההשקעה בבניה למגורים שבה להתכווץ (איור 12). סקר המגמות בעסקים (איור 13) והמדד המשולב לינואר מעידים על המשך הצמיחה בקצב נאה בתחילת 2020 (איור 14). שוק העבודה ממשיך להיות הדוק: שיעור האבטלה נותר נמוך תוך עלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה (איור 17). נמשכת עליית השכר, אך חלה האטה מסויימת בקצב העליה (איור 19). לתקציב ההמשכי צפויה להיות השפעה מצמצמת משמעותית במחצית הראשונה של 2020, ונמשכת אי-הוודאות אודות המדיניות התקציבית לאחר הבחירות, והשלכותיה על הפעילות והאינפלציה.

לאורך מרבית התקופה שמאז החלטת הריבית הקודמת שווקי המניות בישראל היו יציבים יחסית, אך בימים האחרונים חלו ירידות שערים חדות. תשואות האג"ח הממשלתיות לטווחים הארוכים ירדו מאז החלטת הריבית הקודמת, בדומה לירידת התשואות באירופה ובארה"ב, והירידות התעצמו בימים האחרונים (איור 7).

מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה בכ-3%. מספר עסקאות הרכישה גדל, בהובלת רוכשי דירות ראשונות ומשפרי דיור. נמשכת ההתרחבות בהיקף המשכנתאות תוך עלייה מסוימת ברמת המינוף, וריבית המשכנתאות הוסיפה לרדת.

הנתונים האחרונים שהתפרסמו אודות הפעילות הכלכלית העולמית מצביעים על צמיחה נמוכה באירופה ושלילית ביפן,  בעוד ארה"ב בולטת לטובה. בתחזיות הצמיחה העולמית של בתי ההשקעות לשנת 2020 נרשם עידכון קל כלפי מטה בצמיחה החזויה, בעוד העידכון לתחזית הצמיחה בסין משמעותי יותר (איור 20). ההאטה בסחר העולמי נמשכת (איור 21), אך הסיכונים הפוליטיים התמתנו  על רקע החתימה על שלב ראשון בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין, והירידה באי הוודאות על רקע התקדמות תהליך הברקזיט. האינפלציה במשקים העיקריים עלתה, אך נותרה נמוכה מהיעדים המנחים את הבנקים המרכזיים (איור 23).  כלכלת ארה"ב צמחה בשיעור של 2.1% ברבעון הרביעי של 2019. ה-FED הותיר את הריבית על כנה, ומהמסרים שהעביר עולה שהריבית צפויה להיוותר ברמתה אלא אם יחול שינוי מהותי במצב הכלכלי. באירופה הצמיחה ממשיכה להיות נמוכה; התכווצות בצרפת ובאיטליה וצמיחה אפסית בגרמניה, ומגזר התעשייה ממשיך להכביד על הפעילות. ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, ואותת שהוא צפוי להותיר את המדיניות על כנה לאורך זמן. ביפן נרשמה צמיחה שלילית משמעותית ברבעון הרביעי על רקע מספר גורמים חד פעמיים, ויש סימנים לכך שתימשך האטה. נתוני הפעילות בשנת 2019 בסין היו חיוביים אך מגמת ההתמתנות ארוכת הטווח נמשכה, והתפרצות נגיף הקורונה צפויה להעיב על הצמיחה באסיה לפחות בטווח הקצר. מחירי הנפט והסחורות המשמשות לתעשייה ירדו על רקע הצפי לירידת ביקושים משמעותית מסין (איור 24).

התפרצות נגיף הקורונה בסין משרה אי ודאות על מגוון תחומים -  הפעילות הכלכלית העתידית בעולם ובישראל, ההשפעות על האינפלציה ועל השווקים הפיננסיים. תרחיש הבסיס המנחה את ההערכות של מרבית המוסדות הכלכליים הבינלאומיים הוא שהתפשטות הנגיף תיעצר בחודשים הקרובים והפגיעה בכלכלה הסינית תבוא לידי ביטוי בעיקר ברבעון הראשון של 2020. בתרחיש זה, צפוי פיצוי בקצב הצמיחה ברבעונים הבאים כך שההשפעה הכוללת על הכלכלה העולמית תהיה מוגבלת. על פי הערכת בנק ישראל, מעבר להשפעה הפרטנית על חברות שונות, בתרחיש זה לא צפויה השפעה מקרו כלכלית משמעותית בישראל, אף על פי שסין היא שותפת סחר משמעותית במגוון ענפים. במידה והמשבר יתארך ויזלוג אל מדינות נוספות, ובפרט אם  ידרשו צעדי מניעה חריפים בישראל, צפויה השפעה משמעותית יותר, שאת היקפה קשה להעריך בשלב זה. התנאים הבסיסיים  של המשק הישראלי בעת הזו מפחיתים מרמת הפגיעה הפוטנציאלית. הירידה בביקושים העולמיים לסחורות שונות צפויה לפעול להאטת האינפלציה, אך מצד ההיצע המחסור בסחורות ובחומרי גלם המיובאים מסין עשוי לפעול לעלייה מסויימת באינפלציה. עד לאחרונה התגובה בשווקים הפיננסיים הייתה מתונה, אך בימים האחרונים אי הוודאות גדלה וחלו ירידות שערים חדות בשוקי המניות.

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-9/3/2020. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-6/4/2020, בשעה 16:00 ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.

 ​

​​​​​​