בנק ישראל מפרסם את דוחותיו הכספיים לשנת 2018


בנק ישראל ממלא את התפקידים המוטלים עליו כבנק מרכזי ופועל להשגת המטרות שנקבעו לו על פי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010: שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בצמיחה, בתעסוקה, בצמצום פערים חברתיים וביציבותה של המערכת הפיננסית. לחלק מפעילותו של הבנק יש השלכות משמעותיות על הדוחות הכספיים, אולם לצד אלו, יש להשגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו יתרונות כלכליים כלל-משקיים שאינם מתבטאים בדוחות אלו.

  • בנק ישראל רשם השנה רווח של כ-5.3 מיליארדי ש"ח, לעומת הפסד של כ-0.8 מיליארד בשנת 2017. המרכיבים העיקריים של הרווח הם הכנסות הבנק מריבית על השקעת יתרות מטבע החוץ, שהסתכמו השנה בכ-5.6 מיליארדי ש"ח, והכנסות שאינן ריבית מניירות ערך וממכשירים פיננסיים נגזרים נטו שעמדו השנה על כ-0.9 מיליארד ש"ח. סעיפי ההוצאה העיקריים שהשפיעו לקיטון ברווח הם ההוצאות על הדפסת כסף ומעות, והוצאות הנהלה וכלליות, שביחד הסתכמו לכ-0.9 מיליארד ש"ח.
  • בשל חוסר האיזון המטבעי[1] המאפיין את מאזן הבנק, ובשל העובדה שהדוחות הכספיים מוצגים במטבע מקומי, קיימת השפעה של השינויים בשערי החליפין של השקל מול המטבעות שבהן נקובות יתרות מטבע החוץ במאזן, הבאה לידי ביטוי בתנודות בשווין השקלי. הבנק אינו פועל לגדר את ההשפעה של שינויים אלה ואינו פועל להשאת התשואה במונחי שקלים אלא במונחי הנומרר[2], בכפוף לקווים המנחים למדיניות ההשקעה של יתרות המט"ח שמתווה הוועדה המוניטרית.
  • על פי כללי החשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים, רווחים לא ממומשים כתוצאה משיערוך של ניירות ערך סחירים לשוויים ההוגן ומהפרשי שער על יתרות במטבע חוץ, וכן רווחים והפסדים מהפרשים אקטואריים, נזקפים לחשבונות השיערוך ואינם נרשמים בדוח הרווח וההפסד, אלא רק עם מימושם. לעומת זאת, שיערוכים שליליים, למעט שיערוכים שליליים מהפרשים אקטואריים, נזקפים לדוח הרווח וההפסד. 
  • השנה פוחת השקל מול מטבעות עיקריים בתיק היתרות, ובעיקר מול הדולר בשיעור של כ-8.1%. עיקר ההשפעה של הפיחות על השווי השקלי אינה ממומשת, ולפיכך אינה באה לידי ביטוי בדוח רווח והפסד, אלא בגידול  בחשבון השערוך. השפעה זו הסתכמה השנה בכ-24 מיליארד ש"ח.
  • בשנים האחרונות הגדיל הבנק בהדרגה את שיעור יתרות מטבע החוץ המושקע במניות, דבר שהשפיע משמעותית על תשואת תיק היתרות. מאז החלה ההשקעה במניות הרווחים מעליית שווין  אינם נכללים בדוח הרווח וההפסד של הבנק כל עוד הם אינם ממומשים, והם נזקפים לחשבון השיערוך במאזן. השנה, קוזזו הפסדים בסך של כ-5 מיליארדי ש"ח שנרשמו כתוצאה מירידת מחיריהן של המניות (בעיקר בסוף השנה), מרווחים לא ממומשים שנצברו בשנים הקודמות בחשבון השיערוך כתוצאה מעליית שווי תיק המניות, והם לא נכללו בדוח רווח והפסד.
  • מאזן הבנק גדל השנה בכ-38 מיליארדי ש"ח (9%) והסתכם בסופה בכ-440 מיליארדי ש"ח. הגידול בצד הנכסים נזקף ברובו לעלייה ביתרות מטבע החוץ שנבעה בעיקרה מהפרשי שער חיוביים של היתרות, בעיקר כתוצאה מפיחות השקל מול הדולר, ומרכישות מטבע חוץ שהבנק ביצע השנה. ההתחייבויות במאזן גדלו בכ-13.6 מיליארדי ש"ח, כתוצאה ממספר גורמים עיקריים: (1) עליית היתרה של כלי הספיגה המוניטריים נטו– מק"ם ופז"ק – בסך של כ-9.9 מיליארדי ש"ח, לרמה של כ-296 מיליארדים. חלק מהספיגה נגזר מהצורך לעקר את רכישות מטבע החוץ האמורות. (2) גידול של כ- 4.9 מיליארדי ש"ח בבסיס הכסף, על רקע צמיחת התוצר.



[1] בעוד שהרוב המוחלט של הנכסים במאזן נקוב במטבע חוץ, ההתחייבויות עיקרן שקליות.

[2] ראו פירוט בדין וחשבון על השקעת יתרות מטבע החוץ לשנת 2018. בדוח זה תשואת ההחזקה של תיק היתרות נמדדת במונחים של סל מטבעות – הנומרר. הנומרר הוא הרכב הכולל  שלושה מטבעות – דולר, אירו ושטרלינג – המשקף את השימושים האפשריים ביתרות.