הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש פברואר 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%

תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בדצמבר ב-0.1%, בהתאם לממוצע של תחזיות החזאים. גם החודש נרשמו ירידה בולטת בסעיף הפירות והירקות (5.3%-) ועלייה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה (6.2%). בשנת 2015 נרשמה אינפלציה שלילית בשיעור של 1%. את התרומה העיקרית לעליית המדד ב-2015 תרם סעיף הדיור – 0.5%. סעיפי האנרגיה הפחיתו את המדד ב-1%, והוזלות המחירים שיזמה הממשלה הפחיתו אותו בעוד 0.7%; בניכוי מחירי האנרגיה והפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות נרשמה ב-2015 אינפלציה של 0.7%. האינפלציה הושפעה גם מהאינפלציה הנמוכה בחו"ל, מהירידה במחירי הסחורות העולמיים, ומהייסוף האפקטיבי בשקל. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-2015 ב-3.3%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.5%.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים והבינוניים ירדו החודש, על רקע המשך הירידה במחירי הנפט והסחורות והוזלות המחירים היזומות: החזאים צופים עלייה של 0.3% ב-12 המדדים הקרובים (לעומת 0.5% בחודש שעבר), והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים עומדות על 0.3%- (לעומת 0.2% בחודש שעבר). הציפיות משוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עומדות על 0.2%- (0.1%- בחודש שעבר). הציפיות פורוורד לשנה השלישית  ירדו מ-1.3% ל-1.0%. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בתוך הטווח של יעד האינפלציה: הציפיות לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) ירדו מ-1.7% ל-1.3%,  בעוד הציפיות לטווחים הארוכים (5 עד 10 שנים) עלו מ-2.1% ל-2.2%. תוואי עקום התלבור ממשיך לשקף הסתברות מסוימת להעלאת ריבית בטווח של שנה. תחזיות החזאים נותרו דומות לתחזיותיהם מהחודש הקודם, על פיהן ריבית בנק ישראל תישאר ברמתה הנוכחית בחודשים הקרובים ותעלה מעט בטווח של שנה.
הפעילות הריאלית: אינדיקטורים חלקיים מעידים כי הפעילות הכלכלית הוסיפה להציג שיפור מתון ברבעון הרביעי של 2015, והצמיחה התבססה בעיקר על הביקוש המקומי. אף שגל האלימות נמשך השפעתו על התיירות מתמתנת, ולא ניכר כי הוא משפיע על הצריכה הפרטית; המדדים לאמון הצרכנים של בנק הפועלים ושל הלמ"ס הצביעו על שיפור בדצמבר. יצוא הסחורות ירד בדצמבר בכ-2% (נתון דולרי שוטף, ללא או"מ ויהלומים), אולם ברבעון הרביעי הוא גדל ב-1.3% יחסית לרבעון השלישי. השיפור מסתמן רק ביצוא הטכנולוגיה העילית, ואילו ביצוא הטכנולוגיה המעורבת-עילית אין התאוששות. יבוא הסחורות התרחב בדצמבר בכ-5% (נתון דולרי שוטף, ללא או"מ ויהלומים), בעיקר בשל גידול ביבוא כלי רכב, וברבעון הרביעי הוא צמח ב-2.9%. המדד המשולב עלה בדצמבר ב-0.2% – בשל עלייה במרבית רכיביו, למעט יצוא הסחורות – והמדד לנובמבר עודכן כלפי מעלה. סקר החברות לרבעון הרביעי הצביע על שיפור קל לעומת הרבעון השלישי. מדד מנהלי הרכש ירד בדצמבר ב-1.8 נקודות, אך הוא מצוי זה החודש השלישי ברציפות ברמה שמצביעה על התרחבותה של הפעילות התעשייתית במשק.
שוק העבודה: מספרן של משרות השכיר עלה באוקטובר ב-0.8% לעומת ספטמבר, ובינואר-אוקטובר הוא עלה ב-2.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוגוסט-אוקטובר ב-1.8% וב-1.9%, בהתאמה, יחסית למאי-יולי (נתונים מנוכי עונתיות), והשכר במרבית הענפים במגזר העסקי עלה מתחילת השנה בקצב גבוה מזה שנראה ב-2014. תקבולי מס הבריאות באוקטובר-דצמבר היו גבוהים (נומינלית) ב-5.4% לעומת היקפם בתקופה המקבילה ב-2014. שיעור המשרות הפנויות עלה בדצמבר ל-3.75%, והוא מוסיף להיות גבוה מבחינה היסטורית גם לאחר שמנכים את הגידול החד שחל בחודשים האחרונים בביקוש למאבטחים.
נתוני תקציב הממשלה: הגירעון הכולל (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם ב-2015 ב-24.5 מיליארדי ש"ח, או 2.15% מהתוצר. הגירעון המקומי (ללא אשראי נטו) היה נמוך מהמתוכנן ב-5.9 מיליארדי ש"ח, כתוצאה מכך שבהוצאות נרשם תת-ביצוע בהיקף של 3.6 מיליארדי ש"ח ומכך שההכנסות עלו על התחזית ב-2.3 מיליארדי ש"ח. גביית המסים עלתה על התחזית ב-0.7 מיליארד ש"ח, ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות היא עלתה ריאלית ב-7.9% יחסית ל-2014. ההוצאות של משרדי הממשלה ב-2015 גבוהות נומינלית בכ-4.9% מב-2014.
 
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-27/12/15, ועד ל-22/1/16, נחלש השקל מול הדולר ב- 2%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי הוא נחלש ב-0.4%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 6.6% בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-27/12/15, ועד ל-22/1/16, ירד מדד ת"א 25  בכ-6.1%, על רקע ירידות חדות יותר בשוקי המניות בעולם. באפיק הנומינלי ירדו התשואות לכל אורך העקום בשיעור חד שמגיע עד 19 נ.ב, ובאפיק הצמוד עלו התשואות בטווח הבינוני בשיעור שמגיע עד 9 נ.ב, תוך השתטחות העקום. עקום המק"ם נסחר בתשואה שנעה סביב ריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה והיא עומדת על כ-95 נ.ב.
כמות הכסף: בשנת 2015 עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-40.5%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-13.5%.
שוק האשראי: בנובמבר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בכמיליארד ש"ח (0.1%). בדצמבר הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 1.8 מיליארד ש"ח – נמוך מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (כ-2.5 מיליארדים). מרווחי אג"ח החברות נותרו יציבים, והפדיונות בקרנות הנאמנות התרחבו. יתרת החוב של משקי הבית עלתה בנובמבר בכ-3.1 מיליארדי ש"ח (0.7%), ו-2 מיליארדים מתוכם נצברו בחוב לדיור. בחודש דצמבר עמד היקף נטילתן של המשכנתאות החדשות על 5.6 מיליארדי ש"ח, מעט למעלה מהממוצע החודשי בשנת 2015 – 5.4 מיליארדים. הריבית על משכנתאות חדשות נותרה בנובמבר כמעט ללא שינוי בכל מסלולי ההצמדה. בדצמבר נרשמה עלייה של 0.07%—0.1% בריבית על המשכנתאות במסלולי ההצמדה השונים.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה בדצמבר ב-0.4%, וב-2015 הוא עלה ב-2.2%. באוקטובר-נובמבר עלו מחירי הדירות ב-1.1%, וקצב עלייתם בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עלה בנובמבר ל-7.6%. מספר העסקאות בנובמבר עלה ועמד על כ-8,700, מעט נמוך מהממוצע במחצית הראשונה של 2015 – 9,100 עסקאות. ניתוח העסקאות לפי סוג הרוכשים מלמד כי רמת הפעילות של ציבור המשקיעים עדיין נמוכה, אולם מאז ספטמבר היא נמצאת במגמת עלייה. מלאי הדירות החדשות למכירה עלה קלות בנובמבר, לכ-27,700 דירות, לאחר שבשלושת החודשים הקודמים הוא ירד. הקצב הגבוה של התחלות הבנייה בשנה האחרונה צפוי להמשיך להתבטא בתקופה הקרובה ברמה גבוהה של גמר בנייה.
המשק העולמי: הנתונים שהתקבלו החודש מצביעים על התמתנות בקצב הפעילות של הכלכלה העולמית ועל הרעה בתנאים הפיננסיים. הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית הפחיתו את תחזיות הצמיחה: תחזית הקרן לצמיחה העולמית ב-2016 הופחתה מ-3.6% ל-3.4%, ולצמיחה ב-2017 היא הופחתה מ-3.8% ל-3.6%. התחזית לצמיחת הסחר העולמי ב-2016 וב-2017 הופחתה, בהתאמה, מ-4.1% ל-3.4% ומ-4.6% ל-4.1%. מחיר הנפט הוסיף לרדת בחדות ובימים האחרונים נסחרה חבית מסוג "ברנט" במחיר נמוך מ-30$; מחירי הסחורות האחרות נותרו נמוכים. האינפלציה נותרה נמוכה והדבר תומך בהערכות שהמשקים השונים יוסיפו לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה. בשוקי המניות נרשמו ירידות חדות. בארה"ב מצביעים המדדים המקדימים על התמתנות בקצב הצמיחה – בעיקר של התעשייה – על רקע הדולר החזק, ולפי ההערכות הצמיחה ברבעון הרביעי הייתה נמוכה. ישנם סימנים להאטה בצריכה הפרטית אשר הובילה את הצמיחה בשנים האחרונות, אם כי שוק העבודה מוסיף להפגין איתנות: מספר המשרות גדל במידה רבה מהצפוי, האבטלה נותרה נמוכה ויציבה, והשכר עלה בקצב נאה בשנה האחרונה. לפי ההערכה בשווקים, הריבית תעלה בקצב מתון מזה שעולה מתחזית בכירי ה-Fed, אף על פי שאלו ממשיכים לשדר ביטחון לגבי המשך העלאת הריבית. באירופה נמשך מומנטום חיובי אך מסתמנת האטה מסוימת, בעיקר על רקע היחלשות בצריכה הפרטית ובייצור התעשייתי. בסחר החוץ חל שיפור מסוים ומדדי מנהלי הרכש הפתיעו לטובה. האבטלה ממשיכה לרדת באִטיות אך רמתה עדיין גבוהה. ה-ECB הפגין נכונות להעמיק עוד יותר את ההרחבה המוניטרית. ביפן נתוני הפעילות אכזבו החודש, ולצד האינפלציה הנמוכה הם מגדילים את ההסתברות להעמקת ההרחבה המוניטרית גם שם. בסין מתעצמת יציאת ההון עקב אי-הוודאות לגבי מצב הכלכלה, והממשל נאלץ לממש יתרות מט"ח בהיקף נרחב במקביל לצעדים שנועדו לבלום את ירידות השערים בשוק המניות. בשווקים המתעוררים נמשכת חולשה – בעיקר אצל יצואניות הסחורות – וזו מהווה סיכון לכלכלה העולמית כולה: הצמיחה במשקים המתעוררים ב-2015 צפויה להסתכם ב-4%, השיעור הנמוך ביותר מאז המשבר העולמי.
 
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש פברואר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. לאור התפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.
v   על רקע תנודתיות מתגברת בשווקים הפיננסיים ובמחירי האנרגיה, סביבת האינפלציה בטווח הקצר המשיכה לרדת החודש, וחלה ירידה גם בציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים. הציפיות (פורוורד) לטווחים הארוכים ממשיכות להיות מעוגנות מעל אמצע תחום היעד. הפחתות מחירים יזומות נוספות (בתחבורה הציבורית, במים ובביטוח הרכב) צפויות לבוא לידי ביטוי במדדי ינואר ופברואר.
v   אינדיקטורים חלקיים מעידים כי הפעילות הכלכלית הוסיפה להציג שיפור מתון ברבעון הרביעי של 2015 והשפעת המצב הביטחוני על הפעילות הכלכלית נותרה מתונה. סקר החברות מצביע על שיפור קל לעומת הרבעון השלישי. שיעור המשרות הפנויות ממשיך לעלות, וביחד עם עליית השכר הם משקפים תמונה חיובית  בשוק העבודה.
v   בחודש האחרון נרשמו בשווקים הפיננסיים העולמיים ירידות שערים תוך תנודתיות גבוהה. באירופה תמונת הפעילות ממשיכה להיות חיובית, בארה"ב התמונה מעורבת, ובשווקים המתעוררים נמשכת חולשה. קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי הפחיתו את תחזיות הצמיחה והסחר העולמיים לשנים 2016 ו-2017. ה-ECB הביע נכונות להעמיק עוד את ההרחבה המוניטרית, והציפיות בשווקים הן שקצב העלאת ריבית  ה-Fed יהיה נמוך משנצפה בחודש הקודם.
v   מאז הדיון המוניטרי ב-27/12/15, ועד ל-22/1/16, נחלש השקל מול הדולר ב-2%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי הוא נחלש ב-0.4%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 6.6% בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, ורמתו ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
v    בחודשים האחרונים חלה האצה במחירי הדירות, וב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב-7.6%. היקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה. רמה גבוהה של פעילות בענף הבניה צפויה להמשיך ולתרום להגדלת ההיצע.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו, והסיכונים לצמיחה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש פברואר 2016 יפורסמו ב-8/02/2016.
החלטת הריבית לחודש מארס 2016 תתפרסם ביום שני ה-22/2/2016, בשעה 16:00.

​​​