הוועדה המוניטרית החליטה ב-25 למאי 2020 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%


  • משבר הקורונה הביא להתכווצות חסרת תקדים בהיקף הפעילות הכלכלית ולזינוק חד במספר דורשי העבודה. התהליך ההדרגתי של הסרת המגבלות שהטילה הממשלה על תנועה ופעילות בא לידי ביטוי גם בפעילות הכלכלית במשק, אולם הפגיעה בכלכלה היא משמעותית וצפויה להיות מתמשכת. חטיבת המחקר מעריכה, בהנחה שלא יהיה גל תחלואה נוסף והחמרה מחודשת של המגבלות, שלאחר התכווצות משמעותית ב-2020 תהיה צמיחה מהירה בתוצר ב-2021, אך שיעור האבטלה בתום 2021 יהיה גבוה מזה שהיה ערב המשבר. 
  • לפי הערכת חטיבת המחקר, נכון לאמצע מאי היקף ההשבתה של המשק הצטמצם בקרוב לכמחצית לאור הסרת המגבלות. אינדיקטורים מהירים לפעילות הכלכלית מצביעים על התאוששות של חלק מהענפים, אולם רמת הפעילות עדיין נמוכה ובענפים בהם עיקר המגבלות טרם הוסרו היא עדיין קרובה לרמת השפל, וההתאוששות באה לידי ביטוי חלקי בלבד בשוק העבודה. 
  • מדינות רבות ברחבי העולם נמצאות בשלבים שונים של חזרה הדרגתית לפעילות כלכלית תחת מגבלות בריאותיות, אך עוצמת המשבר הכלכלי העולמי עדיין גבוהה; הגופים הבינלאומיים עדכנו כלפי מטה את התחזיות וההאטה הכלכלית צפויה להתעצם ברבעון השני. התעצמות המשבר הביאה לתגובת מדיניות נרחבת וחסרת תקדים של הבנקים המרכזיים והממשלות. 
  •  צעדי המדיניות של הבנקים מרכזיים בעולם הביאו לשינוי מגמה בשוקי ההון. הירידות החדות בשוקי המניות התקזזו חלקית, ושוקי האג"ח הממשלתיות התייצבו. פעילות בנק ישראל הפחיתה באופן משמעותי את התשואה על אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בישראל. 
  • האשראי הבנקאי גדל במהלך המשבר בעיקר לאור גידול באשראי העסקי והמשכנתאות, אך האשראי לעסקים קטנים והאשראי הצרכני הצטמצמו. פעילות הקרנות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה הביאה לירידה בריבית הממוצעת באשראי לעסקים קטנים. לאחר עצירה בגיוסים בשוק האג"ח הקונצרני במרץ, נרשמה התאוששות בהיקף הגיוסים באפריל ובמאי. 
  • השקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי מאז החלטת הריבית הקודמת בכ-2.2% ורמת שער החליפין דומה לזו של ערב המשבר. במידה ושער החליפין יתייצב ברמה זו הדבר יקשה על התאוששות היצוא, בייחוד לאור הירידה בביקוש העולמי, ועל חזרת האינפלציה לתחום היעד. 
  • נמשכת מגמת הירידה בסביבת האינפלציה, בפרט על רקע הירידה במחירי האנרגיה: באפריל נרשמה אינפלציה שנתית בשיעור שלילי של 0.6%. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מצויות מתחת ליעד, בעוד הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים מצויות בתוך היעד. בשלב זה לא מסתמנת השפעה אינפלציונית של הפגיעה​

 

לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה נוקטת במגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.


 לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה 

משבר הקורונה הביא להתכווצות חסרת תקדים בהיקף הפעילות הכלכלית ולזינוק חד במספר דורשי העבודה. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית  התוצר התכווץ ב-7.1% במונחים שנתיים ברבעון הראשון, כתוצאה מהשבתת חלק ניכר מהפעילות הכלכלית באמצע חודש מרץ (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף). התהליך ההדרגתי שהחל לאחר פסח, של הסרת המגבלות שהטילה הממשלה על תנועה ופעילות על מנת לבלום את התפשטות הנגיף, בא לידי ביטוי גם בפעילות הכלכלית במשק, אולם ההתאוששות צפויה לארוך זמן רב והפגיעה בכלכלה צפויה להיות משמעותית.

לפי הערכת חטיבת המחקר, היקף ההשבתה של המשק, שעמד על כ-36% מהפעילות בשיא המשבר, הצטמצם לכ-19% באמצע מאי לאור הסרת המגבלות (איור 4). אינדיקטורים לצריכה הפרטית מצביעים על התאוששות; נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על עלייה בהיקף הרכישות ברוב הענפים שבהם הוסרו המגבלות החמורות  אל הסביבה של הרמה ששררה ערב המשבר. בענפים שבהם עיקר המגבלות טרם הוסרו (כגון: תיירות, מסעדות, חינוך ופנאי) רמת הרכישות עדיין קרובה לרמת השפל (איור 3). אינדיקטורים להיקף הניידות של הציבור מצביעים על עלייה בהיקף הניידות למקומות העבודה, המסחר והפנאי החל מאמצע אפריל (איור 7). ביצוא הסחורות חלה ירידה חדה במרץ ואפריל. יבוא הסחורות התכווץ גם הוא, אך יבוא חומרי הגלם נותר יציב לאור העובדה שהפגיעה בפעילות התעשייתית הייתה מתונה יחסית (איורים 8-9). נתוני יצוא השירותים עדיין אינם זמינים לתקופת המשבר אך צפויה ירידה חדה ביצוא שירותי התיירות והתחבורה. סקר המגמות בעסקים מצביע על הרעה במצב הכלכלי בחודשים מרץ ואפריל, כמו גם על עלייה בקושי של חברות להשיג אשראי (איור 2).

התאוששות החלקית של הפעילות הכלכלית באה לידי ביטוי חלקי בלבד בשוק העבודה. בסוף אפריל מספר דורשי דמי האבטלה עמד על 1.15 מיליון עובדים  - 28% מכוח העבודה במשק. מנתוני שירות התעסוקה עולה שבמהלך מאי חזרו לעבודה 141 אלף איש ונרשמו 41 אלף דורשי עבודה חדשים, אולם ככל הנראה החזרה לעבודה מדווחת באיחור כך שמדובר בהערכת חסר. סקרי בזק בקרב עסקים שעורכת הלמ"ס הראו שבאמצע אפריל שיעור העובדים הפעילים עמד על כ-61%, והוא עלה לכ-71% בתחילת מאי, תוך שונות גדולה בין הענפים (איור 5).

לאור המשבר חטיבת המחקר פרסמה עדכון מיוחד של התחזית המקרו כלכלית שפורסמה באפריל, והיא צופה כעת התכווצות של 4.5% בתוצר בשנת 2020 (לעומת 5.3% בתחזית מאפריל), וקצב הצמיחה בשנת 2021 צפוי לעמוד על 6.8% (לעומת 8.7% בתחזית מאפריל), בהנחה שלא יהיה גל תחלואה נוסף והחמרה מחודשת של המגבלות. שיעור האבטלה במחצית השנייה של 2020 צפוי לעלות ל-8.5% (לעומת 8%) ולרדת ל-5.5% בסוף 2021 (לעומת 4%). הגירעון בתקציב הממשלה צפוי לעמוד ב-2020 על 11.5% אחוזי תוצר ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות לכ-75%. חטיבת המחקר מעריכה שבתרחיש של התפרצות גל שני  של תחלואה ברבעון האחרון של השנה, התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ בשיעור חד יותר, של כ-8%, והאבטלה צפויה לעלות ברבעון הרביעי ל-11%.

 נמשכת מגמת הירידה בסביבת האינפלציה, ובשלב זה לא מסתמנת השפעה אינפלציונית של הפגיעה בהיצע. מדדי מרץ ואפריל היו מעט גבוהים מהצפוי - מדד מרץ עלה ב-0.4% ומדד לחודש אפריל ירד ב-0.3%, אך קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד בחדות לשיעור שלילי של 0.6%, בעיקר לאור תרומה שלילית משמעותית של סעיף האנרגיה (איור 12). גם באינפלציה השנתית לפי המדד ללא אנרגיה ופירות וירקות נמשכת מגמת ירידה, ובחודש אפריל היא עמדה על 0.2%. ישנו קושי מתודולוגי בחישוב מדד המחירים לצרכן ובניתוח המשמעות של שינויי המחירים הנמדדים כל עוד המגבלות החמורות על הפעילות הכלכלית מביאות לכך שמוצרים ושירותים רבים אינם נצרכים ולא ניתן למדוד את מחיריהם, וחל שינוי חד בהרכב סל הצריכה של משקי הבית. בציפיות לאינפלציה לשנה ממרבית המקורות נמשכה מגמת ירידה עד אמצע חודש מאי. בימים האחרונים חלה עלייה קלה, אך כולן נמוכות מהיעד. בציפיות משוק ההון לשנה השנייה חלה עלייה מסויימת ובציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים לא חל שינוי משמעותי והן מעוגנות בתוך טווח היעד. השקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי מאז החלטת הריבית הקודמת בכ-2.2% ושער החליפין דומה לרמתו ערב המשבר (איור 15). במידה ושער החליפין יתייצב ברמה זו הדבר יקשה על התאוששות היצוא, בייחוד לאור הפגיעה בביקוש העולמי, ועל חזרת האינפלציה לתחום היעד.

פעילות בנק ישראל בשווקים הפיננסיים מינה את התנודתיות העזה שאפיינה אותם בפרוץ המשבר, ובפרט, הפחיתה באופן משמעותי את התשואה על אג"ח ממשלתיות (איור 16) וקונצרניות (איורים 18-19), על אף הגידול בגירעון הממשלה ובסיכון באשראי עסקי.  לאחר הטלטלה העזה בשווקים בחודש מרץ, צעדי מדיניות חסרי תקדים שננקטו על ידי בנקים מרכזיים בעולם הביאו לשינוי מגמה בשוקי ההון. הירידות החדות בשוקי המניות התקזזו חלקית (איור 28). שוקי האג"ח הממשלתיות בעולם התייצבו.

האשראי הבנקאי גדל במהלך המשבר בעיקר על רקע גידול באשראי העסקי, ביתרת המשכנתאות, ובפעילות הקרנות למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, שגם הביאה לירידה בריבית הממוצעת באשראי לעסקים קטנים. עם זאת, ככלל היקף האשראי לעסקים קטנים והאשראי הצרכני הצטמצם, בחלקו לאור הירידה בפעילות ובביקוש לאשראי וחלקו על רקע הגידול בסיכון של עסקים קטנים בענפים שנפגעו מהמשבר. מנגד, הבנקים דחו עבור קרוב לחצי מיליון עסקים ומשקי בית את החזרי ההלוואות למספר חודשים, בהיקף כולל של 6.2 מיליארד ש"ח (איור 21). בחודש מרץ נרשם גידול חד בביצועי המשכנתאות תוך שלווים רבים ממצים את שיעורי הריבית שהוסכמו טרם המשבר, ובאפריל חלה ירידה בביצועים תוך עלייה מסויימת בריבית. לאחר עצירה בהיקף הגיוסים בשוק האג"ח הקונצרני במרץ, נרשמה התאוששות בהיקף הגיוסים באפריל ובמאי.

מדינות רבות ברחבי העולם נמצאות בשלבים שונים של חזרה הדרגתית לפעילות כלכלית תחת מגבלות בריאותיות, אך עוצמת המשבר הכלכלי העולמי עדיין גבוהה, בפרט בענפי השירותים. הגופים הבינלאומיים עדכנו כלפי מטה את התחזיות וההאטה הכלכלית צפויה להתעצם ברבעון השני (איור 23). הסיכונים לפעילות הם עדיין משמעותיים, ובפרט הסיכון להתפרצות גל שני של המגיפה. גם המתח בין ארה"ב לסין וסיכונים פוליטיים באירופה מעיבים על פוטנציאל ההתאוששות. מנגד, התעצמות המשבר הביאה לתגובת מדיניות נרחבת של בנקים המרכזיים וממשלות; בנקים מרכזיים רבים הפחיתו את הריביות ונקטו בצעדים מוניטריים מרחיבים נוספים, חלקם חסרי תקדים. ממשלות הוציאו אל הפועל תכניות רחבות היקף להרחבת ההוצאה הציבורית, פיצוי הנפגעים מהמשבר והעמדת אשראי למגזר העסקי. המשבר הביא לירידה באינפלציה בעולם ולירידה חדה במחירי הסחורות (איורים 25-26);  מחיר הנפט צנח בחדות והתאושש חלקית בימים האחרונים, תוך תנודתיות חריגה.

 

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-8/6/2020. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-6/7/2020, בשעה 16:00, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.

 ​​​​​​