הוועדה המוניטרית החליטה ב-25 בנובמבר 2019 להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%

  • סביבת האינפלציה נותרה נמוכה. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.4%, ובחודשיים האחרונים חלה ירידה גם באינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, על רקע הייסוף וההאטה בקצב העלייה של מחירי הדיור והמזון. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה נותרו יציבות בקרבת הגבול התחתון של היעד. בציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים חלה ירידה קלה.
  • לאחר החלטת הריבית הקודמת השקל נחלש קלות ובהמשך שב והתחזק, כך שבמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא נותר יציב. עם זאת, מתחילת השנה השקל התחזק ב-8.9%, והייסוף ממשיך להקשות על  חזרת האינפלציה ליעד.
  • הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי על אף הסנטימנט העולמי השלילי. יצוא השירותים צומח בקצב נאה אך נמשך הקיפאון ביצוא הסחורות. שוק העבודה נותר הדוק. עם זאת,  נמשכת אי הוודאות לגבי המצב הפוליטי, ובמידה והממשלה תיאלץ לפעול על פי תקציב המשכי למשך זמן ממושך, תהיה לכך השפעה מצמצמת.
  • הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להאט וההתדרדרות בסחר העולמי נמשכת. מסתמן שהתהליך של העמקת ההרחבה המוניטרית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים הגיע למיצוי בשלב זה: מהמסרים שהעביר ה-Fed עולה שהריבית תיוותר ברמתה אלא אם יחול שינוי מהותי במצב הכלכלי, ועל פי הערכות בשווקים ה-ECB אינו צפוי לשנות את הריבית בשנתיים הקרובות.

 

הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך הייסוף, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך בצעדים נוספים כדי להרחיב את המדיניות המוניטרית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

 

לקובץ הנת​ונים המל​ווה את ההודעה לחץ כאן​

לנתונים בקובץ אקסל​

 

סביבת האינפלציה נותרה נמוכה: מדד ספטמבר ירד ב-0.2% ומדד אוקטובר עלה ב-0.4%, כצפוי, כך שהאינפלציה השנתית נותרה מתחת ליעד: בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.4% (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף). בחודשיים האחרונים חלה ירידה גם באינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, לשיעור של 0.5%, לאחר שהייתה יציבה בתחום שבין 0.9%-1.1% מאז תחילת השנה (איור 2). ירידה זו היא בעיקר תוצאה של האטה בקצב העלייה של סעיף הדיור וסעיף המזון במדד. קצב האינפלציה במחירי המוצרים הבלתי סחירים מוסיף להתמתן, ואינפלציית המוצרים הסחירים נותרה שלילית. על אף הירידה באינפלציה בפועל, הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה נותרו יציבות בקרבת הגבול התחתון של היעד (איור 4). בציפיות (פורוורד) משוק ההון לטווחים הבינוניים והארוכים חלה ירידה קלה, ולאורך מספר חודשים חלה ירידה מתונה אך מתמשכת בציפיות הארוכות (איור 5). לאחר החלטת הריבית הקודמת השקל נחלש קלות ובהמשך שב והתחזק, כך שבמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא נותר יציב. מתחילת השנה השקל התחזק ב-8.9% (איור 6). הייסוף ממשיך להקשות על  חזרת האינפלציה ליעד.

הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי על אף הסנטימנט העולמי השלילי. עם זאת, הימשכות אי הוודאות לגבי המצב הפוליטי בישראל עלולה לתת את אותותיה בפעילות הכלכלית. כמו כן, המדיניות הפיסקלית עד כה הייתה מרחיבה, ובמידה והממשלה תיאלץ לפעול על פי תקציב המשכי למשך זמן ממושך תהיה לכך השפעה מצמצמת. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית, התוצר צמח ברבעון השלישי בשיעור של 4.1% (איור 11). התנודתיות ביבוא כלי הרכב מוסיפה לבוא לידי ביטוי בנתונים, וחטיבת המחקר מעריכה שבניכוי השפעה זו קצב הצמיחה היה מעט למטה מ-3%. הפער בין הצמיחה הגבוהה בתוצר לבין השימושים (הצריכה הפרטית והציבורית צמחו במתינות, ההשקעה והיצוא התכווצו) בא לידי ביטוי בגידול במלאים (איור 12), אולם סביר להניח שכשיעודכנו הנתונים לרבעון פער זה יצטמצם. לאורך זמן, יצוא השירותים צומח בקצב נאה ונמשך הקיפאון ביצוא הסחורות; הראשון נהנה מהגאות שבינתיים נמשכת במניות חברות הטכנולוגיה בעולם (איור 15), בעוד האחרון רגיש יותר לפגיעה בסחר העולמי ולייסוף. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק: בנתוני הקצה נרשמה ירידה באבטלה תוך ירידה  בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה. עליית השכר  עדיין נמשכת בהובלת המגזר העסקי, אך בקצב מעט נמוך מזה ששרר בתחילת השנה. שיעור המשרות הפנויות יורד במתינות מזה מספר חודשים, אך הוא עדיין גבוה ובשלב זה לא ברור שהוא מהווה אינדיקציה להאטה בפעילות.

מדדי המניות בישראל הוסיפו לעלות על רקע עליות השערים בעולם. תשואות האג"ח הממשלתיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות מאז החלטת הריבית הקודמת, על אף עליית תשואות באירופה ובארה"ב (איור 7). המרווחים בין התשואות על האג"ח התאגידיות של המגזר העסקי הלא פיננסי לתשואות המקבילות על האג"ח המשיכו במגמת הירידה שהחלה בתחילת השנה.

מחירי הדירות ממשיכים לעלות במתינות, ובשנה האחרונה הם עלו ב-1.9%, בעוד קצב העלייה השנתי של שכר הדירה מתמתן. מספר עסקאות הרכישה גדל, אך מסתמנת התמתנות ברכישות על ידי משקיעים. נמשכת ההתרחבות בהיקף המשכנתאות, וריבית המשכנתאות הוסיפה לרדת.

הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להאט (איור 20); למעט בארה"ב, מרבית נתוני הצמיחה ברבעון השלישי הפתיעו לרעה, ועיקר החולשה ממוקדת בתעשייה. מאזן הסיכונים עדיין נוטה כלפי מטה וההתדרדרות בסחר העולמי נמשכת (איור 21), אך הסיכון להחרפה משמעותית על רקע "מלחמת הסחר" והברקזיט פחת. האינפלציה עדיין נמוכה מהיעדים המנחים את הבנקים המרכזיים (איור 23), אך מסתמן שהתהליך של העמקת ההרחבה המוניטרית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים הגיע למיצוי בשלב זה. בשווקים הפיננסיים נמשכו עליות שערים במדדי המניות (איור 26). בארה"ב, ה-FED הוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, אך מהמסרים שהעביר עולה שהריבית תיוותר ברמתה אלא אם יחול שינוי מהותי במצב הכלכלי. הצמיחה הפתיעה לטובה ברבעון השלישי, אך היא צפויה לרדת ברבעון הרביעי. באירופה הצמיחה ממשיכה להיות מתונה והייצור התעשייתי מוסיף להתכווץ, בעיקר בגרמניה. ה-ECB  הותיר את הריבית ללא שינוי, ועל פי הערכות בשווקים היא אינה צפויה להשתנות בשנתיים הקרובות. ביפן הצמיחה האטה וצפויה להמשיך להאט ברבעון הרביעי, על רקע העלאת המע"מ. הצמיחה בסין הוסיפה להתמתן. מחיר הנפט עלה על רקע צפי לעליה בביקושים וצמצום בהיצע (איור 24).

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-9/12/2019. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום חמישי, ה-9/1/2020, בשעה 16:00, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.

 

​​​