הוועדה המוניטרית החליטה ב-25 לפברואר להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%

  • סביבת האינפלציה נותרה בקרבת הגבול התחתון של טווח היעד; לאחר שהאינפלציה השנתית ירדה בדצמבר אל מתחת לטווח היעד, היא שבה בינואר אל מעל לגבול התחתון, ובחודשים הקרובים היא צפויה לנוע בקרבתו. הציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות סביב הגבול התחתון של היעד, בעוד הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים עלו מעט לכיוון מרכז היעד.
  • ברבעון הרביעי של 2018 שב המשק לצמוח בקצב שתואם את הקצב ארוך הטווח, לאחר האטה ברבעונים השני והשלישי של 2018. הצמיחה הובלה על ידי הצריכה הפרטית, בעוד ההשקעה בבנייה למגורים ממשיכה להתכווץ מזה מספר רבעונים ביצוא הסחורות נמשך הקיפאון. בחודשים האחרונים שיעור האבטלה עלה קלות ושיעור המשרות הפנויות ירד, אך שוק העבודה נותר הדוק ותומך בהערכה שהמשק מצוי בסביבת תעסוקה מלאה. בפרט, השכר ממשיך לעלות בהובלת המגזר העסקי ובכל הענפים.
  • תמונת המקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על ירידה בקצב הצמיחה ובאינפלציה. הסיכונים העיקריים הם ההאטה באירופה, החרפה ב"מלחמת הסחר" והברקזיט. קרן המטבע עדכנה שוב כלפי מטה את תחזיות הצמיחה למרבית הגושים ובעיקר לאירופה.  בשווקי המניות נרשמה התאוששות והמדדים עלו על רקע הצפי לכך שלעת עתה ייעצר תהליך הצמצום המוניטרי הגלובלי, ואופטימיות מחודשת לגבי המו"מ בין ארה"ב וסין אודות הסכמי הסחר.
  • מאז החלטת  הריבית האחרונה השקל התחזק בכ-2% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי.  אם יימשך הייסוף הוא עלול לעכב את עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד.
 ​

הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.

 

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן

לנתונים בקובץ אקסל​

 

סביבת האינפלציה נמצאת בקרבת הגבול התחתון של טווח היעד. מדד ינואר ירד ב-0.1% בלבד – ירידה מתונה מזו שהייתה צפויה,  והאינפלציה השנתית שבה אל מעל הגבול התחתון של היעד, ל-1.2% (איור 1 בקובץ הנתונים המצורף), בדומה לרמה בחודשים האחרונים. המדד המנוכה מהשפעת מחירי האנרגיה, הפירות והירקות ושינויי המחירים שיזמה הממשלה עדיין מעט נמוך יותר (איור 2). האינפלציה במחירי הבלתי סחירים, המהווה קירוב לרכיב המקומי של האינפלציה, הוסיפה לעלות והגיעה לרמה של כ-2%, בעוד האינפלציה במחירי המוצרים הסחירים הוסיפה לרדת ובחודשיים האחרונים הפכה לשלילית. (איור 3). בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה לנוע סביב הגבול התחתון של היעד, והציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות סביבו (איור 4). מאז החלטת הריבית הקודמת הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים עלו מעט לכיוון מרכז היעד (איור 5). בשער החליפין הנומינלי-אפקטיבי חל ייסוף של כ-2% מאז החלטת הריבית הקודמת (איור 6).

מדדי המניות בישראל עלו במידה נאה מאז החלטת הריבית הקודמת, לאחר ירידות שערים משמעותיות בחודשיים שחתמו את 2018 (איור 7), במתואם עם עליות השערים במדדי מניות מרכזיים בעולם (איור 25). עם זאת,  תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בשיעור חד יותר מהתשואות המקבילות באירופה ובארה"ב (איור 8). המרווחים בין התשואות על האג"ח התאגידיות לתשואות המקבילות על האג"ח הממשלתיות ירדו קלות (איור 9).

על פי האומדן הראשון של הלמ"ס לנתוני החשבונאות הלאומית, ברבעון הרביעי של 2018 שב המשק לצמוח בקצב שתואם את הקצב ארוך הטווח, לאחר האטה ברבעונים השני והשלישי של 2018 (איור 12). התוצר צמח ב-3.1% (במונחים שנתיים), והצמיחה הובלה על ידי הצריכה הפרטית; חלה עלייה בהשקעה במרבית ענפי המשק, למעט ההשקעה בבנייה למגורים שהמשיכה לרדת, והיצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק) צמח בזכות יצוא השירותים, בעוד ביצוא הסחורות נמשך הקיפאון (איור 14). נתוני שוק העבודה מעידים כי זה נותר הדוק: שיעור האבטלה נותר נמוך, שיעור התעסוקה התייצב ברמת שיא (איור 15), ונמשכת עליית השכר, בהובלת המגזר העסקי (איור 16) ועל פני כל הענפים (איור 17). כל אלו תומכים בהערכה שהמשק מצוי בסביבת תעסוקה מלאה. גם הגידול ביבוא תומך בהערכה שמגבלת היצע מגבילה את הצמיחה. אומנם בחודשים האחרונים עלה קלות שיעור האבטלה ושיעור המשרות הפנויות ירד במידה מסוימת, אך מוקדם לקבוע כי אלו מרמזים על תחילתו של שינוי מגמה.

מחירי הדירות ירדו ב-2018 ב-1.4% אף שבנתון החודשי האחרון נרשמה עלייה של 0.2% (איור 10).  מספר העסקאות המשיך לגדול, בפרט בקרב הרוכשים דירה לראשונה, על אף הירידה המתמשכת בהיקף הבניה למגורים. היקף המשכנתאות ממשיך להתרחב, וריבית המשכנתאות מוסיפה לעלות במתינות (איור 11) .

תמונת המקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על ירידה בקצב הצמיחה ובאינפלציה. הסיכונים העיקריים הם האטה באירופה, החרפה ב"מלחמת הסחר" והברקזיט. קרן המטבע עדכנה שוב כלפי מטה את תחזיות הצמיחה למרבית הגושים ובעיקר לאירופה (איור 18). נמשכת ההתמתנות בסחר העולמי בהובלת המשקים המפותחים (איור 19). אולם קרן המטבע הותירה בעינה את תחזית הצמיחה בסחר העולמי ב-2019 והפחיתה קלות את התחזית ל-2020. בשווקים הפיננסיים נרשמו עליות שערים במדדי המניות (איור 20) על רקע שינוי הטון של הבנקים המרכזיים וצפי לכך שלעת עתה ייעצר תהליך הצמצום המוניטרי הגלובלי, כמו גם אופטימיות לגבי המו"מ בין ארה"ב וסין אודות הסכמי הסחר. תשואות האג"ח הממשלתיות בעולם ירדו, בהובלת אירופה. בארה"ב לא פורסמו נתוני צמיחה לרבעון הרביעי של 2018 על רקע השבתת הממשל, אך על פי האינדיקטורים צפויה האטה  ברבעון זה וברבעון הראשון של 2019, גם על רקע ירידה חדה ברכישות הקמעונאיות שנבעה מדחיית תשלום שכרם של עובדי הממשל הפדרלי. באירופה הפעילות הכלכלית ממשיכה לאבד מומנטום ומדדי הסנטימנט מוסיפים להיחלש. גרמניה ואיטליה בולטות בחולשתן; איטליה גלשה למיתון. בבריטניה ירדה הצמיחה ברבעון הרביעי של 2018 מפני שההשקעות ירדו בחדות לנוכח הברקזיט. ביפן נרשמה ברבעון הרביעי צמיחה קלה, בהובלת הביקושים המקומיים, תיקון חלקי להתכווצות ברבעון השלישי. במשקים המתעוררים ניכרה יציבות יחסית, על רקע ירידה בסיכון להמשך ההידוק המוניטרי בעולם; הצמיחה בסין הוסיפה להיחלש ומדדי ה-PMI מעידים על חולשה בתעשייה. מחיר הנפט עלה בעקבות ירידה בתפוקת OPEC, לאחר ירידות מחירים חדות מאז אוקטובר 2018 על רקע הגידול בהיצע העולמי (איור 23).

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-11/03/2019. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-08/04/2019, בשעה 16:00, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.

 

 

​​​