ריבית בנק ישראל לחודש מרץ תישאר ללא שינוי ברמה של 1.75%

 

להודעה זו בקובץ Word

  

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה:
מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב-0.2%. שיעור זה נמוך מהתחזיות, שצפו בממוצע כי המדד יוותר ללא שינוי. קצב עלייתו של המדד ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי משמעותי לעומת החודשים האחרונים – 1.5 אחוזים. 
 
תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות החזאים לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים – וכן הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – שמרו על יציבות החודש, והן עומדות בממוצע על 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שהן נמדדות משוק ההון (breakeven inflation), עומדות על 2.5% (בשל עונתיות נתון זה מוטה כלפי מעלה); בציפיות לטווחים של שנתיים–שלוש נרשמה ירידה קלה, מ-2.5% ל-2.4%; בציפיות לטווחים הבינוניים נרשמה יציבות, ובציפיות לטווחים הארוכים חלה ירידה משמעותית, מ-2.8% ל–2.4%.  לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה הוא כ-1.6% ו-1.7%, בהתאמה. 

הפעילות הריאלית: האינדיקטורים המעודכנים מצביעים על המשך צמיחה של הביקושים בקצב מתון, תוך המשך ההאטה ביצוא. מדדים לציפיות מצביעים על שיפור בציפיות לפעילות במגזר העסקי. האינדיקטורים החודשיים האחרונים מצביעים על כך שהפעילות במשק ממשיכה לצמוח בקצב מתון, אם כי ייתכן שבינואר נרשם שיפור מסוים בקצב זה. המדד המשולב למצב המשק במתכונתו החדשה עלה בינואר ב-0.2%. כאשר מנתחים את נתוני סחר החוץ, את סקר המגמות ואת סקרי אמון הצרכנים לחודשים האחרונים, רואים כי במכירות ליצוא מסתמנת ירידה בכלל, ובמיוחד בענפי הטכנולוגיה העילית. מנגד, במכירות לשוק המקומי מסתמן שיפור בתקופה האחרונה. נתוני היבוא מציגים תמונה מעורבת: מחד גיסא נמשכת הירידה ביבוא נכסי השקעה, ומאידך גיסא בינואר נרשם גידול חד ביבוא חומרי גלם ומוצרי צריכה (בני קיימא וצריכה שוטפת). על פי נתוני החשבונאות הלאומית, שיעור הצמיחה ברביע הרביעי של 2012 עמד על 2.5%, קצב נמוך מזה שהיה ברביעים הקודמים שכנראה הושפע ממבצע עמוד ענן. ירידה זאת משקפת ירידה ביצוא וביבוא הסחורות, כמו גם האטה בגידול של השימושים המרכזיים – הצריכה הפרטית וההשקעות (ענפי משק ומגורים); מנגד בולטת העלייה בצריכה הציבורית.

שוק העבודה: מרבית הנתונים האחרונים משוק עבודה מלמדים על יציבות. על פי נתוני סקר כוח האדם, שיעור האבטלה במשק עלה במקצת ברביע האחרון של 2012, ל-6.9%, וזאת תוך ירידה בשיעור ההשתתפות (של 0.4 נקודת אחוז). עם זאת, כאשר בוחנים את הנתונים לגילאי העבודה המרכזיים  25-64 רואים כי שיעור האבטלה ירד במקצת ברביע האחרון של השנה שעברה, ובמקביל לכך נרשמו ירידה בשיעורי השתתפות וירידה מתונה יותר בשיעור התעסוקה. כאשר מנתחים את היקף המועסקים ברביע הרביעי על פי ענפים, מוצאים כי בהשוואה לרביע הקודם חלו עלייה בתעסוקה במגזר העסקי, במיוחד בענפי המסחר והבינוי, וירידה במספר המועסקים בכלל השירותים הציבוריים (למעט חינוך). ניתוח של משרות השכיר במגזרים הממשלתי והפרטי (הפיננסי ושאינו פיננסי) מראה כי לעומת הרביע השלישי, הגידול במספר המשרות בחודשים אוקטובר ונובמבר הקיף לא רק את המגזר הממשלתי (בהמשך למגמתו ברביעים קודמים), אלא גם את המגזר הפרטי לאחר שברביעים קודמים נרשמו בו ירידות. היציבות בשוק העבודה עולה גם ממאזן האיושים של משרות בניכוי סיומי עבודה בסקר המעסיקים. בהשוואה לרביע השלישי, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוקטובר-נובמבר ב-0.5% ו-0.2%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. סך תשלומי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לתשלומי השכר הנומינלי, היו גבוהים בחודשים דצמבר-ינואר ב-4.7% יחסית לחודשים המקבילים אשתקד. זאת בהשוואה ל- 5.7% בנתון זה באוקטובר-נובמבר.

הערכות חטיבת המחקר: בחודש דצמבר עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו כלכלית. תחזית זו פורסמה בחודש דצמבר, ולפיה שיעור האינפלציה בשנת 2013 צפוי להסתכם ב-1.8%; הצמיחה הצפויה לשנת 2013 עומדת על 3.8%, בהנחה שהפקת הגז מקידוח "תמר" תחל במהלך הרביע השני של 2013, כמתוכנן, והיא עומדת על 2.8% בניכוי השפעת הזרמת הגז. העדכון הבא של התחזית יפורסם בסוף חודש מארס. 

נתוני תקציב הממשלה: בינואר היה עודף של 2.4 מיליארדי ש"ח בפעילות המקומית של הממשלה. זהו נתון אופייני לינואר, אך הוא נמוך בהשוואה לשנים קודמות ולתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון של הממשלה. זאת משום שסך ההוצאה המקומית (ללא אשראי) הסתכמה ב-19 מיליארד ש"ח, והייתה גבוהה מהתוואי התואם את תקרת ההוצאות בסכום העולה על 2 מיליארד ש"ח. בחודש ינואר פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת ובהתאם לחוק המאפשר להוציא בכל חודש 1/12 מתקציב שנת 2012 (כולל פירעון חובות), מותאם לעליית המחירים. עד להרכבת הממשלה ואישור התקציב שוררת אי ודאות לגבי האופן שבו תתמודד הממשלה עם הצורך להתאים את התקציב למגבלות הגירעון וההוצאה.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27/1/13, ועד 22/2/13 השקל התחזק מול הדולר בכ-0.25%, כאשר בעולם נרשמה מגמה מעורבת ביחס לשערי החליפין של מטבעות אחרים מול הדולר. פעילות הזרים תמכה בשקל, ומאז הדיון המוניטרי האחרון הפעילים הזרים רכשו שקלים בהיקף של למעלה ממיליארד דולר. מול האירו השקל התחזק ב-2.2%, וזאת בדומה למגמה בעולם. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל התחזק בכ-1.2% בתקופה זו.

 
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27/1/13, ועד 22/2/13 עלה מדד ת"א 25 ב-2.1%. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות.  המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב נותר ללא שינוי, סביב רמה של 200 נ.ב. תשואות המק"ם ירדו לאורך מרבית העקום בעד 8 נ.ב, כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה הנסקרת, לרמה של 1.62%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה בסיכום התקופה ללא שינוי, ברמה של 124 נ.ב. מדד התל-בונד 60 עלה בסיכום התקופה בכ-0.5%. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני המשיכו להצטמצם לאורך כלל הדירוגים, ובעיקר בדירוגים הנמוכים.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-10.4%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-6%.

ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש דצמבר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-1.1%, מרמה של 791 מיליארדי ש"ח לרמה של 782 מיליארדי ש"ח, אולם נראה כי יותר ממחצית הירידה נובעת מהייסוף שחל בשער החליפין. ב-12 החודשים האחרונים יתרה זו נותרה ללא שינוי. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש דצמבר ב- 0.3%, ל-384 מיליארדי ש"ח ובשנה האחרונה היא גדלה ב-5.5%. בחודש ינואר ניטלו משכנתאות ב-4 מיליארדי ש"ח, לעומת 4.7 מיליארדי ש"ח בחודש דצמבר. בחודשים האחרונים ניכרת ירידה ב-LTV  הממוצע. יתרת החוב לדיור בחודש דצמבר עמדה על 269 מיליארדי ש"ח, גידול של 6.9% ביחס לרמה בחודש דצמבר 2011. על רקע הגידול המתמשך ביתרה זו, ועל רקע היעדר גידול מתאים בהפרשה לחובות מסופקים בגין תיק האשראי לדיור, המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה המגדילה את כריות ההון הנדרשות בגין הלוואות לדיור ואת ההפרשה הקבוצתית בגינם, ובמקביל לכך היא מפחיתה את הקצאת ההון הנדרשת בגין ערבויות חוק מכר בגין דירות שכבר נמסרו למשתכנים. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש ינואר, ירדו בכל אפיקי ההצמדה, ובעיקר באפיק הלא צמוד בריבית משתנה, וזאת על רקע ההפחתה בריבית בנק ישראל לחודש ינואר. בחודש ינואר נמשכה העלייה בהיקף ההנפקות של המגזר העסקי הלא פיננסי, והוא עמד על 4.4 מיליארד ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של 2.3 מיליארד בשנת 2012. כאשר בוחנים את תמהיל החברות המנפיקות החודש, רואים בבירור כי לצד חברות נדל"ן בדירוג גבוה, גם חברות מענפי המסחר והשירותים, ובעיקר מענף התעשייה, גייסו בהיקפים ניכרים.

שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר סעיף זה עלה ב-2.9%, לעומת 3.3% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים נובמבר-דצמבר ב-1%, בהמשך לעלייה של 1.1% בחודשים אוקטובר - נובמבר. קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר מחירי הדירות עלו ב-6.7%, לעומת 5.8% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. 
הרמה המצטברת של התחלות הבנייה ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עומדת על 40,406, והיא צפויה להמשיך לתמוך ברמה גבוהה של היצע הדירות. יחד עם זאת, מספר הדירות שבנייתן החלה בחודשים ינואר–נובמבר נמוך בכ-13% ממספרן בתקופה המקבילה אשתקד. נוסף על כך ניכרת ירידה חדה גם בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל. 

המשק העולמי: מגמת השיפור בכלכלה העולמית נמשכת, וההערכות הרווחות הן שירדו הסיכויים להתממשות הסיכונים שגרמו לרמת אי ודאות גבוהה מאוד בשנה שעברה (הצוק הפיסקלי בארה"ב, החרפת משבר החובות באירופה, התמתנות בצמיחה בסין). בארה"ב נתוני המקרו היו מעורבים וקיים חשש שהצמצום הצפוי בתקציב האמריקאי, שעומד להיכנס לתוקף במארס הקרוב – עלול לפגוע בצמיחה. בגוש האירו המיתון נמשך, וברביע האחרון של 2012 כל ארבע הכלכלות הגדולות שלו, וכן כלכלת הגוש כולו, רשמו התכווצות חריפה מהצפוי. חלק מהאינדיקטורים (בעיקר נתוני הסנטימנט) מצביעים על האפשרות שב-2013 תתחיל מגמת שיפור, אולם תהליך ההתאוששות בכלכלה האירופית צפוי להיות איטי מאוד, כפי שציין נגיד ה-ECB בהחלטת הריבית האחרונה. בסין הנתונים המשיכו להצביע על המשך התאוששות בפעילות.

מדדי המניות בעולם רשמו החודש מגמה מעורבת, הכוללת עליות שערים בארה"ב לעומת ירידות באירופה, וזאת לאחר העליות החדות שנרשמו בשווקים בחודש ינואר. במחירי האנרגיה והמתכות נרשמה לאחרונה עלייה שעשויה להשפיע על האינפלציה. חל גם היחלשות חדה של הין, על רקע עלייה ביעד האינפלציה של יפן.  נגיד ה- ECB ציין בהודעתו כי תתכן הורדת ריבית במידה שהתחזקות האירו תימשך ותפגע בהתאוששות הכלכלית של הגוש, ודבר זה בלם ככל הנראה את התחזקות האירו שנרשמה בחודשים האחרונים. במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית הבנקים המרכזיים, ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. מדיניות ההרחבה הכמותית בארה"ב ובריטניה נמשכת, וביפן הכריזו על תוכנית הרחבה נוספת. על פי הודעותיהם, המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך.

הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מארס ללא שינוי ברמה של 1.75%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
  • האינדיקטורים לפעילות הריאלית מצביעים על תמונה מעורבת. הסקרים מצביעים על שיפור בציפיות לפעילות בסקטור העסקי, והאינדיקאטורים החודשיים האחרונים מצביעים על כך שייתכן שבינואר נרשם שיפור מסויים בקצב הפעילות. מנגד, ברביע הרביעי של 2012 צמח התוצר בשיעור של 2.5%, קצב הנמוך מזה שהיה ברביעים קודמים, והושפע כנראה בין היתר ממבצע עמוד ענן. לכן, מוקדם להעריך אם מדובר בתפנית בפעילות.
  • התפתחות המחירים בפועל והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה ממשיכות להצביע על סביבת אינפלציה הנמוכה ממרכז היעד. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.5% והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה המבוססות על מקורות שונים נמצאות מעט מתחת למרכז היעד.
  • ההערכות הרווחות הן שפחת הסיכון להחרפת המשבר הכלכלי העולמי. בתוך כך, נתונים מקרו כלכליים ממשקים מובילים בעולם מצביעים על תמונה מעורבת. לפיכך, בשלב הזה, מוקדם לקבוע האם מדובר בתפנית חיובית.
  • בשער החליפין האפקטיבי נירשם יסוף בחודשים האחרונים לאחר פיחות שנרשם בו בחודשי הקיץ.
  • קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עלו מחירי הדירות ב-6.7% לעומת 5.8% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. כמו כן, נמשך ההיקף הגבוה של ביצועי המשכנתאות בחודשים האחרונים. בשבוע שעבר פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הוראה הדורשת מהבנקים להגדיל את כריות ההון וההפרשות כנגד הסיכונים הגלומים בתיק ההלוואות לדיור. צעד זה הוא צעד יציבותי, אבל עשוי גם למתן במידה מסוימת את הלחץ בשוק הדיור.
  • במהלך החודש האחרון נמשכה המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים המובילים ושיעורי הריבית במשקים הללו נותרו קרובים לאפס. נגיד ה- ECB ציין בהודעתו כי תתכן הורדת ריבית במידה והתחזקות האירו תימשך ותפגע בהתאוששות הכלכלית של הגוש. על פי הודעותיהם, המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש מארס 2013 יפורסמו ב-11/3/2013.
החלטת הריבית לחודש אפריל 2013 תתפרסם ביום ראשון ה-24/3/2013 , בשעה 17.30.   

 

תזכורת: בהתאם להחלטת הועדה המוניטרית (להודעת הועדה לחץ כאן), הריבית שתתפרסם בסוף חודש מארס תהיה בתוקף לחודשים אפריל – מאי.