הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש יוני 2014 ברמה של 0.75%

להודעה זו כמסמך Word

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב-0.1%, נמוך משמעותית מתחזיות החזאים, שצפו עלייה של 0.6% בממוצע, וממדדי אפריל בשנים הקודמות. מרבית רכיבי המדד היו נמוכים יחסית, וההפתעה נבעה בעיקר מעלייה מתונה מהצפוי של סעיפי הדיור וההלבשה וההנעלה, ומירידה בלתי צפויה של סעיף המזון, סעיף שקצב עלייתו מאט בחודשים האחרונים. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-1.0%, הגבול התחתון של יעד האינפלציה, לעומת 1.3% ב-12 החודשים שהסתיימו במארס.

תחזיות האינפלציה והריבית:
לאחר פרסום מדד אפריל ירדו הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות. תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים עומדות על 1.3%, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה משוק ההון נמצאות ברמה של 1.5%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים עומדות על 1.4%. הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעט מעל מרכזו של יעד האינפלציה, תוך שבטווחים הבינוניים נרשמה ירידה של כ-10 נ.ב. לאחר פרסום המדד חלה עלייה בהערכת השווקים ביחס להסתברות להפחתת ריבית אחת בשלושת החודשים הקרובים, כפי שהיא באה לידי ביטוי הן בתחזיות החזאים והן בעקומי התלבור והמק"מ.

הפעילות הריאלית:
מכלול הנתונים שהתווספו בחודש האחרון מוביל לחוסר בהירות בנוגע לתמונת המצב של הפעילות הריאלית. על פי האומדן הראשון של נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון (נתונים מנוכי עונתיות במונחים שנתיים), התמ"ג צמח ב-2.1% והתוצר העסקי צמח ב-0.4% בלבד. את ההאטה בצמיחה הובילו התכווצות של 2% בצריכה הפרטית ושל 9.8% בהשקעה בנכסים קבועים (ללא או"מ). במקביל, האומדן לצמיחה ברביע הרביעי של 2013 עודכן כלפי מטה, מ-3.2% ל-2.9נציין שהעדכון אינו נובע משינוי בנתונים המקוריים אלא  משינוי במקדמי העונתיות,  שנתונים לתנודתיות רבה בדיעבד. נתוני סחר החוץ לאפריל ממשיכים להצביע על חולשה ניכרת ביצוא הסחורות: הוא הצטמצם באפריל ב-11% לעומת מארס (חודשי, מנוכה עונתיות ללא או"מ ויהלומים), ומגמת הירידה בהיקפו מתחזקת. מנגד, יצוא השירותים נותר ברמה גבוהה וברביע הראשון הוא היה גבוה ב-6.8% מאשר ברביע הרביעי (מנוכה עונתיות ללא חברות הזנק). בנתוני המגמה של יבוא הסחורות נמשכת הירידה, תוך יציבות ביבוא מוצרי הצריכה וירידה ביבוא חומרי הגלם ומוצרי ההשקעה. המדד המשולב נותר באפריל ללא שינוי, תוך ירידה במרבית רכיביו; בולטת הירידה ביצוא הסחורות, ביבוא התשומות לייצור ובייצור התעשייתי. מדדי החודשים הקודמים עודכנו כלפי מטה. מנגד, מדדי האמון והציפיות לפעילות, מצביעים באפריל על תמונה חיובית: מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים שמר על יציבות, ובמדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נרשם שיפור. מדד מנהלי הרכש עלה לרמה של 51.4 נקודות, והוא מצביע על צפי להתרחבות בפעילות התעשייה, בעיקר כתוצאה מהביקושים המקומיים. מדד האקלים, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, רשם שיפור והוא מבטא קצב צמיחה חודשי של 0.29%.

שוק העבודה
: הנתונים על שוק העבודה מצביעים על שיפור במהלך הרביע הראשון, באופן שאינו תואם את האומדן הראשון לחשבונאות הלאומית המצביע על האטה בפעילות. לפי סקר כוח האדם ירד שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים (25-64) ברביע הראשון לרמה של 5.1%, תוך עלייה בשיעור ההשתתפות (79.7%) ובשיעור התעסוקה (75.7%). שיעור האבטלה הכללי נותר יציב ברמה של 5.8%. מספר המועסקים גדל בכ-38 אלף (1.3%, מנוכה עונתיות) לעומת הרביע הרביעי. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי בינואר-פברואר נרשם גידול של 28 אלף במספר משרות השכיר. שני המקורות מציירים אפוא תמונה עקבית לגבי שוק העבודה. מהסתכלות על 12 החודשים שהסתיימו בפברואר עולה כי נרשם גידול של 2.8% במספר משרות השכיר בשירותים הציבוריים ושל 1% במספר משרות השכיר במגזר העסקי, והפער בין שני המגזרים ממשיך להצטמצם. השכר הנומינלי עלה בדצמבר-פברואר ב-0.2% יחסית לשלושת החודשים הקודמים (ספטמבר-נובמבר, נתונים מנוכי עונתיות), והשכר הריאלי נותר ללא שינוי. תקבולי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו גבוהים (נומינלית) במארס-אפריל ב-5.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נתוני תקציב הממשלה
: הגירעון המקומי של הממשלה (ללא אשראי נטו) מתחילת השנה הסתכם ב-0.4 מיליארד ש"ח, והוא נמוך בכ-1.1 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, בעיקר בשל ההכנסות החד-פעמיות שהתקבלו בינואר. ההכנסות ממסים עלו באפריל; גביית המסים הישירים בינואר-אפריל הייתה גבוהה ריאלית בכ-10% מהגבייה בתקופה המקבילה אשתקד, וגביית המסים העקיפים דומה לרמת הגבייה אשתקד (בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות). תקבולי המע"מ ברוטו על ייצור מקומי, המהווים אינדיקציה לרמת הפעילות במשק, היו נמוכים באפריל ב-0.8% לעומת הרמה החודשית הממוצעת ברביע הראשון, וקשה עדיין לקבוע באיזו מידה זו תוצאה של ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה חדשה עקב צעדי המדיניות הצפויים של הממשלה. על פי נתוני המגמה, ההוצאות המקומית (ללא אשראי) גדלו בין ינואר לאפריל ב-0.8% לעומת ספטמבר-דצמבר 2013, וזהו קצב גידול נמוך יחסית לקצב ששרר מאז אמצע השנה שעברה.

שוק המט"ח:
  מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-27/4/14, ועד ל-23/5/14, השקל נחלש מול הדולר ב-0.6% והתחזק מול האירו ב-1%. במונחי שער החליפין הנומינלי-האפקטיבי השקל נחלש החודש בכ-0.4%. מתחילת השנה השער האפקטיבי כמעט לא השתנה, ובשנים עשר החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 4.4%. 

שוקי ההון והכספים:
מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-27/4/14, ועד ל-23/5/14, עלה מדד ת"א 25 ב-0.4%, בדומה למגמה במרבית השווקים בעולם. התשואות על האג"ח הממשלתיות ירדו לאורך העקומים בחדות. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה בכ-40 נ.ב, לרמה של 2.94%. מרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם לרמה של כ-47 נ.ב. לאורך עקום המק"מ נרשמה ירידת תשואות של כ-15 נ.ב, והתשואה לשנה עומדת על 0.54%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט והיא נסחרת סביב רמה של 82 נ.ב.

כמות הכסף:
ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-20.5%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.3%.

שוק האשראי:
יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה במארס בכ-5 מיליארדי ש"ח (0.7%), לרמה של 772 מיליארד ש"ח, בעיקר כתוצאה מפירעון חוב באג"ח הסחירות, שקוזז חלקית על ידי הלוואות מהבנקים וממוסדיים. לאחר שהיקף ההנפקות ירד במארס, באפריל הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של 2.6 מיליארדי ש"ח, בדומה לממוצע בשנתיים האחרונות, תוך שהמרווחים ממשיכים לרדת לרמה נמוכה מבחינה היסטורית. יתרת החוב של משקי הבית גדלה במארס בכ-2.9 מיליארדי ש"ח (0.7%) ובסוף החודש עמדה על כ-412 מיליארד ש"ח; העלייה נבעה מגיוס חוב נטו וכן מעליית המדד. בחודש אפריל הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות חדשות) בכ-4 מיליארדי ש"ח. מאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות – יחס המימון, שיעור ההחזר מההכנסה, משקלן של המשכנתאות הנחשבות למסוכנות, ומשקל המשכנתאות בריבית משתנה – ירדו באפריל בהמשך לירידתם במהלך 2013.  באפריל נמשכה הירידה בריבית על משכנתאות חדשות בכל המסלולים, תוך שנשמרים המרווחים בין הריביות הקבועות לבין תשואת האג"ח הממשלתיות.

שוק הדיור:
סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה באפריל ב-0.1% בלבד. ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל עלה סעיף זה ב-2.3%, לעומת 3.2% ב-12 החודשים שהסתיימו במארס. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה בפברואר-מארס עלייה של 0.4%, וב-12 החודשים שהסתיימו במארס עלו המחירים ב-7.1%, לעומת 6.9% ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר. בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות בהתחלות הבנייה. ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר נרשמו 42.5 אלף התחלות ו-43.0 אלף השלמות (גמר) בנייה, כך שלראשונה מאז 2007 הכמות השנתית של  גמר הבנייה גבוהה מכמות ההתחלות.

המשק העולמי
: הנתונים שהתווספו החודש מצביעים על המשך התאוששות הכלכלה העולמית אך ככל הנראה בקצב מתון מכפי שהעריכו עד כה. ה-OECD עדכן החודש כלפי מטה ב-0.2% את תחזית הצמיחה העולמית ל-2014 וב-0.4% את תחזית הצמיחה של הסחר העולמי, תוך עדכון קל כלפי מעלה של התחזיות ל-2015. כלכלת ארה"ב צמחה ברביע הראשון ב-0.1% בלבד לעומת הרביע הרביעי. הייצור התעשייתי התכווץ באפריל ב-0.6%. הצריכה הפרטית עלתה במארס ב-0.9% ואינדיקטורים משוק האשראי מצביעים על שיפור בביטחון הכלכלי של משקי הבית. בשוק התעסוקה נמשכת מגמה חיובית, עם גידול חד במספר המשרות החדשות (288 אלף) וירידה של שיעור האבטלה לרמה של 6.3%. בשוק הנדל"ן נרשמה התאוששות בהתחלות הבנייה ובמחירי הבתים, אך מנגד חלה ירידה בביקוש למשכנתאות ובמדדי הפעילות של הקבלנים. האינפלציה הפתיעה כלפי מעלה, אך את חלקה מייחסים לבצורת שאפיינה את הרביע הראשון והביאה להתייקרות של מוצרי מזון. ה-FED ממשיך בתהליך ה-tapering  כצפוי, ולא חל שינוי בהערכות על פיהן הריבית תחל לעלות במחצית השנייה של 2015, לאחר שיו"ר ה-FED ציינה כי למרות השיפור בשוק העבודה, מצבו רחוק מלהיות משביע רצון. גם באירופה צמיחת התמ"ג ברביע הראשון לעומת הרביעי הייתה מאכזבת (0.2%), והיא נבעה בעיקר מהיעדר צמיחה בצרפת וצמיחה שלילית בהולנד ובאיטליה, אשר קוזזו על ידי צמיחה של 0.8% בגרמניה. מנגד, מדד מנהלי הרכש ירד בגרמניה ועלה בשאר המדינות, כך שהמדד לכלל הגוש נותר ללא שינוי. סקר האשראי מצביע על גידול בביקוש לאשראי עסקי וצרכני, אך הנתונים בפועל, על פיהם האשראי העסקי התכווץ ב-3.1% בשנה האחרונה, מצביעים על מגבלת היצע לאשראי, ייתכן שבהשפעת מבחני הלחץ למערכת הבנקאית. האינפלציה עדיין נמוכה, וה-ECB  הודיע על נכונות לנקוט צעדים מרחיבים נוספים בחודש יוני. ביפן נרשמה ברביע הראשון צמיחה גבוהה יחסית של 1.5% (במונחים רבעוניים), על רקע הקדמת הוצאות של משקי הבית לקראת העלאת המע"מ שחלה באפריל. ברביע השני צפויה צמיחה שלילית. תחזית ה-OECD  לצמיחה בסין ב-2014 הופחתה ב-0.8%, ל-7.4%, על רקע ההרעה בתנאים הפיננסיים והאטה בשוק הנדל"ן. בשווקים המתעוררים ובסין נמשכת החולשה המהווה את הסיכון העיקרי לצמיחה העולמית. מחירי הנפט והמתכות נותרו החודש ללא שינוי, בשעה שמחירי הסחורות החקלאיות ירדו קלות. 
 
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש יוני ברמה של 0.75%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
 
  • מדד המחירים לצרכן עלה באפריל בשיעור של 0.1% בלבד, נמוך משמעותית מהציפיות, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1% - הגבול התחתון של טווח היעד. שיעור האינפלציה בהסתכלות זו צפוי לרדת בחודשים הקרובים  אל מתחת לתחום היעד, אולם הציפיות לשנה מצויות בתוך תחום היעד.

  • האינדיקטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מעידים על צמיחה מתונה מזו שהוערכה בחודש הקודם, אולם קיימת אי ודאות לגבי מידת ההתמתנות; האומדן הראשון לרביע הראשון מצביע על האטה בצמיחה, בעקבות צמצום הצריכה הפרטית וההשקעה, בעוד שנתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על גידול בתעסוקה וצמצום האבטלה, וחל שיפור במדדי האמון והציפיות לפעילות. סימני התמתנות ניכרים גם בנתוני המדד המשולב, ובכלל זה ביצוא הסחורות.

  • בחודש האחרון נחלש השקל ב-0.4% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי, כאשר מתחילת 2014 נרשמה יציבות בשער האפקטיבי, ובשנה האחרונה נרשם ייסוף של 4.4%.

  • על רקע נתוני הצמיחה המאכזבים לרביע הראשון בארה"ב ובאירופה, הפחית החודש ארגון ה- OECD את תחזיותיו לצמיחה העולמית ולסחר העולמי ב-2014. החולשה בשווקים המתעוררים ממשיכה להעיב על הצמיחה העולמית. גדלה ההסתברות להרחבה מוניטרית נוספת באירופה, והצפי לעליית ריבית בארה"ב נותר במחצית השנייה של 2015. 

  • מחירי הדירות המשיכו לעלות בפברואר-מארס, וקצב עלייתם השנתי נותר בסביבות 6-7%. קצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה, תוך המשך ירידה של מדדי הסיכון של המשכנתאות החדשות. נמשך הגידול במספר יחידות הדיור שבנייתן הסתיימה, אך במספר ההתחלות מסתמנת האטה מסוימת. גם החודש נמשכה אי וודאות לגבי השפעת צעדי המדיניות עליהם החליטה הממשלה על רמות המחירים והיקפי הפעילות בשוק הדיור.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים, ובפרט נוכח אי הודאות הנמשכת, הן במשק העולמי והן לגבי הפעילות בישראל. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק
הדיור.
 - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש יוני 2014 יפורסמו ב-9/6/2014.
החלטת הריבית לחודש יולי 2014 תתפרסם ביום שני ה-23/6/2014, בשעה 16:00.