הועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.25%

 

 

הועדה המוניטרית החליטה לחזור ולקיים דיוני ריבית מדי חודש. 
הודעה בנושא מתפרסמת בנפרד.

 

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה:
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-0.3%, בדומה לתחזיות. לעליית המדד תרמו בעיקר סעיפי הפירות והירקות, הדיור, והחינוך, התרבות והבידור, בעוד שבסעיף ההלבשה וההנעלה נרשמה ירידה עונתית. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 2.2%.

תחזיות האינפלציה והריבית
: ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הבאים עלה מעט החודש והוא עומד על 1.9%. הציפיות הנגזרות ל-12 החודשים הבאים מהריביות הפנימיות של הבנקים ירדו מעט – לרמה של 1.5% והציפיות משוק ההון נותרו ברמה ממוצעת של 1.4%. הציפיות פורוורד לטווחים של שנתיים ומעלה (ממוצעים חודשיים) שמרו על יציבות והן נעות בין 2.3% ל-2.6%. מדד אוגוסט צפוי, על פי ממוצע תחזיות החזאים, לעלות ב-0.4%. בריבית בנק ישראל הצפויה לעוד שנה על פי שוק התלבור נרשמה עלייה, והיא עומדת על 1.3%.

הפעילות הריאלית:
ההערכות לגבי הפעילות הכלכלית, הן שהפעילות בניכוי השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי ממשיכה להתרחב בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, כאשר הגידול בביקוש המקומי, ובפרט בצריכה הפרטית, מקזז את הירידה ביצוא. האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית של הרביע השני (נתונים מנוכי עונתיות במונחים שנתיים) הושפע מתחילת הפקת הגז: התוצר צמח ב-5.1% והתוצר העסקי צמח ב-5.9%. הצריכה הפרטית צמחה ב-6.7%, יותר משניתן היה לצפות בעקבות  הקדמת רכישות לקראת עליית המע"מ. גידול ניכר נרשם גם בהוצאה הציבורית (8.8%, ללא יבוא בטחוני), זאת לעומת ירידות של היצוא (8.2%-, ללא יהלומים וחברות הזנק) וההשקעות (2.6%-). המדד המשולב למצב המשק עלה ביולי ב-0.2%, ונתונים קודמים עודכנו כלפי מעלה. יצוא הסחורות ללא יהלומים ירד ביולי ב-7.6%, אולם היצוא התעשייתי נתון לתנודות בשל ההשפעה של מספר חברות גדולות על הנתון המצרפי; לאורך זמן תמונת יצוא הסחורות מצביעה על קיפאון ברמה ששררה ב-2011, בדומה להתפתחויות בסחר העולמי. יבוא מוצרי הצריכה התרחב בחודשים האחרונים ונרשם תיקון חלקי של הירידה ביבוא מוצרי השקעה וחומרי הגלם. הציפיות לגבי הפעילות העתידית במשק עקביות עם המשך צמיחה מתונה בקצב דומה לזה של התקופה האחרונה: מדד האקלים, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, התמתן באוגוסט, תוך התמתנות גם ברכיב הציפיות לשלושת החודשים הקרובים. מדדי אמון הצרכנים השונים עלו החודש, אך הם ממשיכים להצביע על אמון צרכנים נמוך יחסית.

שוק העבודה
: שיעור האבטלה עלה ברביע השני מ-6.6% ל-6.9%. הנתונים החודשיים מלמדים על יציבות בשיעור האבטלה בין אפריל ליוני, ושיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים ירד במהלך הרביע השני מ-6.1% ל-5.9%. סקר כוח האדם ונתוני משרות השכיר מצביעים על קיפאון במספר המועסקים, אך זאת תוך גידול במספר שעות העבודה למועסק. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו במארס-מאי – לעומת דצמבר-פברואר – ב-0.3% ו-0.15%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. תקבולי מס בריאות בביטוח הלאומי, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו ביוני-יולי גבוהים נומינלית ב-4.2% יחסית לרמתם בחודשיים המקבילים אשתקד, לעומת גידול של 5.7% שנמדד בחודשיים הקודמים.

נתוני תקציב הממשלה
: בחודשים ינואר-יולי היה הגירעון המצטבר של הממשלה נמוך ב-7 מיליארדי ש"ח (כ-0.7 אחוז תוצר) מהתוואי העונתי העקבי עם תקרת הגירעון ל-2013, כתוצאה מהוצאות נמוכות יחסית לתוואי התקציב שאישרה הכנסת ב-30 ליולי. תקבולי המיסים בחודשים האחרונים גבוהים מהתוואי העונתי גם בניכוי ההשפעה של הקדמת הקניות לקראת העלאת המע"מ וההכנסות החד פעמיות של הממשלה, ודבר זה עשוי להצביע על שיפור בפעילות הכלכלית. סך ההכנסות לחודשים ינואר-יולי דומה לתוואי העונתי.

שוק המט"ח:
מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–28/7/13, ועד ל- 23/8/13, נותר השקל כמעט ללא שינוי ביחס לדולר ולשער החליפין הנומינלי אפקטיבי, וביחס לאירו הוא נחלש בכ-0.8%. מתחילת השנה התחזק השקל ב-5.7% ביחס לשער האפקטיבי.

שוקי ההון והכספים:
מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–28/7/13, ועד ל- 23/8/13, ירד מדד ת"א 25 ב-2.5%. באג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות של עד כ-50 נ.ב לאורך העקום השקלי. לאורך העקום הצמוד נרשמה עליית תשואות מתונה יותר של עד כ-30 נ.ב. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב עלה מעט אך נותר ברמות נמוכות של 118 נ.ב. תשואות המק"ם עלו לאורך כל העקום עד 8 נ.ב, והתשואה לשנה עלתה במהלך התקופה הנסקרת לרמה של 1.3%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה ב-19 נ.ב לרמה של 130 נ.ב.  מדד התל-בונד 60 רשם ירידה קלה של כ-0.3%, ובמקביל לכך המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נותרו ברמות נמוכות.

כמות הכסף:
ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-14.6% והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-5.2%.

ההתפתחויות בשוק האשראי:
יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה ביוני ב-1.6%, לרמה של 776 מיליארד ש"ח, בעיקר כתוצאה מפירעון נטו של חוב בנקאי ומייסוף השקל ביוני. המגזר הפרטי הלא פיננסי הנפיק אג"ח בהיקף של 1.8 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע של 2.5 מיליארדים מתחילת השנה. אומדן כמותי לאשראי העסקי, מנוכה השפעות שער חליפין והצמדה, מצביע על כך שלא חל שינוי ביתרת האשראי מתחילת השנה. יתרת החוב של משקי הבית עלתה ביוני ב-0.8%, לרמה של 397 מיליארד ש"ח, תוך גידול של 0.3% ביתרת החוב לדיור עד לרמה של 279.4 מיליארד ש"ח. בחודש יוני ניטלו משכנתאות בהיקף של 5 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של 4.4 מיליארדי ש"ח מתחילת השנה. הריבית על משכנתאות חדשות עלתה מעט בחודש יולי, בעיקר במסלול הצמוד למדד בריבית משתנה, ובמסלולים האחרים היא נותרה ללא שינוי. על רקע הגידול בהיקף האשראי לדיור ומאפייניו, ועל מנת להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית, פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה.

שוק הדיור:
סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה בחודש יולי ב-1%, בהמשך לעלייה של 0.3% בחודש יוני. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה סעיף זה ב-3.1%, בדומה לעלייה ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה במאי-יולי עלייה של 0.5%, והנתון עודכן כלפי מעלה לחודשים קודמים; על פי הנתונים המעודכנים נבלמה הירידה בקצב השנתי של עליית מחירי הדירות, וב-12 החודשים שהסתיימו ביוני הקצב עלה ל-9.3%, לעומת 8.7% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי. מספר העסקאות בשוק הדיור ממשיך לגדול.

המשק העולמי:
התמונה העולמית מצביעה על שיפור איטי במשקים המפותחים, לעומת התמתנות – ובחלק מהמקרים אף החרפה – במשקים המתעוררים. מספר נתונים שהתפרסמו החודש בארה"ב הצביעו על שיפור במשק האמריקאי, וביניהם ניתן למנות את ההתכווצות בגירעון המסחרי והשיפור במדדי הרכש. רוב האינדיקטורים משוק הדיור ממשיכים להפגין עוצמה. באשר לגוש האירו, לאחר שישה רביעים רצופים של צמיחה שלילית נרשמה צמיחה חיובית, והציפיות לעתיד הן שהשיפור יימשך. מצד שני, שיעור האבטלה בגוש נמצא ברמות שיא, ובנוגע למצב הפיננסי נשמעו הערכות שיוון תזדקק לחילוץ נוסף. חלק מהמשקים המתעוררים סבלו מיציאת הון כתוצאה מהערכות שבקרוב יאטו את קצב ההרחבה הכמותית בארה"ב: בהודו נאלץ הבנק המרכזי להעלות חלק מהריביות ולהטיל מגבלות על תנועות הון, והוא הודיע על תחילת תכנית לרכישת אג"ח; בברזיל גבר חוסר האמון בהתנהלות התקציבית של הממשלה ותחזית הצמיחה הופחתה שוב; ובסין, למרות נתונים שהתפרסמו והיו חזקים מהצפוי, עלו חששות מההתפתחויות בשוקי האשראי ומהרכב צמיחה שאיננו מתבסס על צריכה מקומית. שוקי ההון העולמיים התנהלו בצל החששות מתהליך הצמצום ההדרגתי (ה-tapering) ועדיין שוררת אי ודאות לגבי מועד התחלת התהליך ועוצמתו. תשואות האג"ח עלו ברוב המשקים, גם על רקע השיפור באירופה. מחירי הנפט עלו החודש ב-3% על רקע המצב במצרים, ועלייה חדה נרשמה גם במחירי המתכות התעשייתיות. עם זאת, לא ניכר איום אינפלציוני במשקים  המפותחים. הבנקים המרכזיים בכל המשקים המפותחים לא שינו החודש את הריבית, למעט הפחתת ריבית באוסטרליה. נשיא ה-ECB חזר והדגיש שהריבית בגוש האירו תישאר נמוכה לפרק זמן ארוך מאוד.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 1.25%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

  • הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים נמצאות מתחת למרכז היעד. האינפלציה בפועל ב- 12 החודשים האחרונים נמצאת מעט מעל מרכז היעד.

  • האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני הושפע מתחילת הפקת הגז, והצביע על צמיחה של 5.1% בתוצר. ההערכות לגבי הפעילות הכלכלית, הן שבניכוי השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי, הפעילות ממשיכה להתרחב בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, כאשר הגידול בביקוש המקומי, ובפרט בצריכה הפרטית, מקזז את הירידה ביצוא; בשוק העבודה נמשכת יציבות.

  • ניכר שיפור איטי בפעילות הריאלית במשקים המפותחים, והמשך התמתנות בחלק מהמשקים המתעוררים.

  • שער החליפין האפקטיבי נותר בסיכום החודש האחרון ללא שינוי, לאחר מגמת ייסוף שאפיינה אותו בחודשים האחרונים.

  • הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים לא שינו החודש את הריבית (למעט הפחתת הריבית באוסטרליה). הבנקים המרכזיים בארה"ב, יפן וגוש האירו ממשיכים במדיניות ההרחבה הכמותית. לגבי ה-FED רווחת ההערכה שצמצום ההרחבה הכמותית (tapering) יתחיל עוד השנה. אי הוודאות לגבי העיתוי המדויק של תחילת התהליך, עוצמתו והשלכותיו צפויים להגביר את התנודתיות בשווקים הפיננסיים.

  • מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, שבו לעלות, ונתונים קודמים עודכנו כלפי מעלה. נטילת משכנתאות בהיקפים גבוהים נמשכת. על מנת להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית, פירסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה. 

 
על רקע אלה סברה הועדה המוניטרית שרמת הריבית הנוכחית תואמת את תנאי המשק, והחליטה להותיר את הריבית ללא שינוי.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
 
 
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש ספטמבר 2013 יפורסמו ב-9/9/2013.
 
 
החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2013 תתפרסם ביום שני ה-23/9/2013, בשעה 15:00.