קטע מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2018: סוגיות בחינוך: התפתחות ההוצאה לתלמיד ומדד לאיכות המורים על פני זמן

        

  • ההוצאה לתלמיד ביחס לתוצר לנפש שבה בשנים האחרונות לרמתה בראשית שנות ה-2000, לאחר שנים שבהן היא הצטמצמה. הגידול בהוצאה לתלמיד ביטא בעיקר יישום רפורמות לשיפור במעמד עובדי ההוראה, צמצום מספר התלמידים בכיתה והענקת חינוך חינם מגיל 3.
  • במהלך העשור האחרון יושמו מספר רפורמות במערכת החינוך שנועדו לשפר את איכות החינוך. חלקן נועדו למשוך מועמדים טובים יותר למערכת החינוך על ידי העלאת השכר החודשי, תוך הגדלה של היקף שעות העבודה וזאת מבלי לשנות את השכר השעתי באופן משמעותי ("אופק חדש" ו"עוז לתמורה"). רפורמות אחרות נועדו לשפר את איכות ההוראה על ידי צמצום מספר התלמידים בכיתה.
  • מסקרי מיומנות מבוגרים שנערכו בשנים האחרונות במדינות OECD עולה שרמת המורות והמורים הישראלים נמוכה יחסית לרמה בשאר מדינות ה-OECD (ישראל דורגה במקומות ה-28 וה-29 מתוך 34, בהתאמה).
  • בחינת השינוי באיכות המורים, כפי שזו נמדדת על ידי מדד המבוסס על ציוני הבגרות של המורים בסיום התיכון, מראה שלאחר התחלת יישום רפורמות השכר עלתה איכות המורות והמורים שהצטרפו למערכת, אך החל משנת 2015 החלה מגמת ירידה. סביר שהגדלת הביקוש למורים בשיעור גדול יותר מהגידול במספר השכירים במשק, והעדר שינוי ביחס השכר השעתי בין מורים צעירים לשכירים צעירים הוביל לבלימה ואף ירידה באיכות המורים שנכנסו להוראה בשנים האחרונות.
  • שיפור איכות המורים והמורות בישראל הוא מרכיב מרכזי לשיפור מערכת החינוך ולשיפור הדירוג של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים, וחשוב שימשיך להנחות את קובעי המדיניות בבחינת רפורמות למערכת. ממצאים אמפיריים מראים שקיים מתאם גבוה בין רמת עובדי ההוראה, המשתקפת במבחנים בין-לאומיים בקריאה ואוריינות מתמטית, ובין הישגי התלמידים בתחומים אלה.
 

 ההוצאה לתלמיד יחסית לתוצר לנפש פחתה משמעותית בראשית שנות ה-2000, ובשנים 2005—2009 היא הגיעה לשפל; ירידה זו היוותה חלק ממגמה כללית של צמצום ההוצאה הציבורית, והירידה בהוצאה על חינוך ניכרה בעיקר בתוכניות לצמצום הפערים בחינוך היסודי ובתקצוב החינוך העל-יסודי. החל מ-2009, עלתה ההוצאה הציבורית על חינוך בעקבות רפורמות שנועדו לשפר את תהליכי ההוראה והלמידה ואת מעמד המורות והמורים ותנאיהם ("אופק חדש" ו"עוז לתמורה"), לצמצם את הצפיפות בכיתות, ולהעניק לכלל האוכלוסייה חינוך חינם מגיל 3. בשנת 2017 חצתה ההוצאה לתלמיד במונחי תוצר לנפש את הרמה שאפיינה את תחילת האלף.


263191-.png

הגידול בתקציב החינוך ובהוצאה לתלמיד הוא חיוני לשיפור ההישגים של התלמידים הישראלים. בעשור האחרון אמנם השתפרו הישגיהם של תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים (PISA, TIMSS, PIRLS)[1], אולם בשיפור זה אין די: דירוגה של ישראל ב-OECD, הן מבחינת ההוצאה לתלמיד ביחס לתוצר לנפש והן מבחינת הישגי התלמידים במבחנים אלו נותר נמוך, וישראל אף נכללת בקבוצת המדינות שמציגות את הפערים הגדולים ביותר בין התלמידים החלשים לחזקים. הצלחה בצמצום פערי ההישגים צפויה להוביל לגידול משמעותי בפריון ובשיעור הצמיחה ולצמצום אי השוויון במשק.

 

שיפור איכות המורים והמורות בישראל הוא מרכיב מרכזי לשיפור מערכת החינוך ולשיפור הדירוג של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים שכן ממצאים אמפיריים מראים שקיים מתאם גבוה בין רמת עובדי ההוראה, המשתקפת במבחנים בין-לאומיים בקריאה ואוריינות מתמטית, ובין הישגי התלמידים בתחומים אלה. מסקרי מיומנות מבוגרים שנערכו בשנים האחרונות במדינות OECD עולה שרמת המורות והמורים הישראלים נמוכה יחסית לרמה בשאר מדינות ה-OECD (ישראל דורגה במקומות ה-28 וה-29 מתוך 34, בהתאמה). גם רמתם ביחס לשאר האוכלוסייה בישראל נמוכה בהשוואה ליחס המקביל במדינות OECD האחרות.

בעזרת מדד לאיכות המורים המבוסס על ציוני הבגרות שלהם בתיכון במתמטיקה ובשפה, בחנו כיצד השתנתה איכות עובדי ההוראה בשנים האחרונות. בפרט בתקופה שלפני ואחרי יישום הסכמי השכר ("אופק חדש", ו-"עוז לתמורה") אשר הובילו לשינוי בשכר החודשי של עובדי ההוראה מבלי להגדיל את שכרם השעתי. מהבדיקה עולה כי החל משנת 2007, ובסמוך להתחלת יישום רפורמות השכר חלה עלייה באיכות עובדי ההוראה שנכסנו למערכת אך בשנים האחרונות האיכות ירדה בחדות. התפתחויות אלה התרחשו בקרב מורות ומורים בכל שלבי החינוך (בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים).

263192-.JPG 
 
  

השילוב של הרפורמות השונות שהתרחשו במערכת החינוך עשוי להסביר את הבלימה בשיפור איכות המורים והמורות שנרשמה בשנים האחרונות, כפי שזו נמדדת בציוני הבגרות שלהם: רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" שינו את מבנה ההעסקה של המורים, אך השפעתם על השכר השעתי של המורים והמורות הייתה מזערית. לצד רפורמות אלו, הגידול במספר התלמידים במערכת (ביחס לאוכלוסייה) והרפורמות שהביאו לצמצום מספר התלמידים בכיתה הגדילו את הביקוש למורים - מספרם הכולל במערכת החינוך גדל בקצב גבוה מקצב הגידול של מספר העובדים הצעירים במשק. הצורך לקלוט מורים ומורות במערכת בהיקף נרחב מבלי לשפר את יחס השכר השעתי בינם לבין שכירים צעירים אחרים המועסקים במשק בא ככל הנראה על חשבון איכות המורות והמורים שנכנסו למערכת.

 

בהתאם לממצאים אלו מומלץ ליישם כמה צעדי מדיניות נקודתיים: למשוך מורות ומורים איכותיים לבתי ספר חלשים באמצעות מענקים; לצמצם את פערי התקצוב בין אוכלוסיות שונות באמצעות השוואת מספר השעות שניתנות באופן דיפרנציאלי לחמישוני הטיפוח השונים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים; לנוכח פערי המיומנויות המזוהים בקרב מבוגרים בין ישראל למדינות ה-OECD וההוצאה הנמוכה על המסלול העיוני בחינוך העל-יסודי, מומלץ למשרד החינוך להפנות למסלול זה יותר משאבים שכן רוב התלמידים פונים אליו ולאורך זמן הוא משפיע במידה הרבה ביותר על מיומנויות העובדים.

 



[1] עיקר השינוי הושג במבחנים שנערכו בשנים 2015-2016 ביחס לשנים 2006-2007.