כנס חטיבת המחקר - "אי שוויון והתערבות ממשלה"

  • חטיבת המחקר מקיימת היום כנס בנושא "אי שוויון והתערבות ממשלה".
  • בכנס מוצגות עבודות מחקר שנערכו בחטיבת המחקר של בנק ישראל ומחוצה לו, ניתנת הרצאה על ידי פרופ' ג'ובאני ויולנטה מאוניברסיטת פרינסטון, ומתקיים פאנל של אקדמאים וקובעי מדיניות לדיון בשוויון הזדמנויות, אי השוויון בשוק העבודה והדרכים להתמודד איתו.

כנס חטיבת המחקר של בנק ישראל מתקיים היום בירושלים. הכנס עוסק בתחומי מאקרו רבים הקשורים לאי השוויון ובכללם, אי השוויון בהשכלה, אי השוויון בעולם הפיננסי, מעמד הביניים, חיסכון לכל ילד ואי השוויון הבין-דורי, והשפעת המדיניות המוניטרית על אי השוויון.

נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, פתח את הכנס ועסק בדבריו באי השוויון במשק הישראלי תוך סקירת מגוון היבטים: ההיבט הכלכלי, כלומר כושר ההשתכרות, היבט הכישורים כפי שהם מתבטאים בהישגים בלימודים ובמיומנויות שוק העבודה, והיבט שוויון ההזדמנויות.

דבריו במלואם והמצגת שהציג מפורסמים בהודעה נפרדת (קישור)

 

סיגל ריבון, ראש האגף המוניטרי בחטיבת המחקר, הציגה עבודה שבחנה האם המדיניות המוניטרית משפיעה באופן שונה על משקי בית ברמות הכנסה שונות. העבודה בוחנת את התגובה של צריכת משקי הבית לשינויים בריבית באמצעות נתונים מסקר ההוצאות של הלמ"ס ומוצאת שהעלאה של הריבית מקטינה בעיקר את הצריכה של מוצרים בני-קיימא והיא ניכרת יותר עבור חמישוני ההכנסה העליונים. עוד נמצא שמשקי בית שהם בעלי דירות ומשלמים משכנתא מצמצמים את רכישות בני-הקיימא כתוצאה מהעלאת ריבית יותר מאשר משקי בית ששוכרים דירה. למצגת המלא 

אסנת פלד מבנק ישראל הציגה מחקר הבוחן את ההתפתחות של מעמד הביניים בישראל בשני העשורים האחרונים. על אף חשיבותו המוכחת של מעמד הביניים, קיימים חילוקי דעות ביחס להגדרה המתאימה ולגבי הדרך הנכונה לזהות את האוכלוסיות המשתייכות למעמד זה. המחקר מראה כי הגדרות שונות יכולות להוביל למסקנות שונות לא רק לגבי גודלו של מעמד הביניים וחלקו בהכנסות המשק, אלא במקרים מסוימים גם לגבי כיוון ההתפתחות של משתנים אלו. על אף ההבדלים, במקרה של מעמד הביניים בישראל, תחת מרבית ההגדרות, ניתן לזהות עלייה בגודלו ובחלקו בהכנסות מאז 2011, לאחר ירידה בגודלו בעשור הקודם. למצגת המלא

נטליה פרסמן וניצן צור אילן מבנק ישראל הציגו מחקר שבוחן את מידת ההשפעה של גורמים שונים על קביעת שיעור הריבית על המשכנתאות בישראל. בין היתר, המחקר מצביע על קיומם של פערים מובהקים סטטיסטית בין שיעורי הריבית על המשכנתאות הניתנות למימון רכישת נכסים שממוקמים באזורים גיאוגרפיים שונים ובאזורים סטטיסטיים ברמות סוציואקונומיות שונות. בפרט, נמצא כי הריבית שמשלמים רוכשי דירות בשכונות מבוססות כלכלית במרכז הארץ היא הנמוכה ביותר ואילו הריבית שמשלמים רוכשי דירות בשכונות מוחלשות כלכלית באזורי פריפריה היא הגבוהה ביותר. החוקרות מצאו כי התכונות הנצפות של הלווה, של המשכנתא ושל הנכס הממומן וכן מידת התחרות בין הבנקים יכולות להסביר עד כשני שלישים מהפערים הבין-אזוריים בריביות על המשכנתאות. למצגת המלא

הרצאת האורח בכנס היא של פרופ' ג'ובאני ויולנטה מאוניברסיטת פרינסטון. פרופ' ויולנטה ידון במדיניות המוניטרית והפיסקלית הרואה לנגד עיניה פרטים שאינם זהים, ובייחוד כאלה המאופיינים בנטייה שולית לצרוך שהיא שונה, דהיינו פרטים בעלי רמות הכנסה שונות. הניתוח מתבסס על נכסים פיננסיים ברמות נזילות ותשואות שונות.

שני מחקרים של לאה אחדות מהמרכז האקדמי רופין, אלעד גוטמן, נעם זוסמן עידן ליפינר, ענבל מעיין ודרור רוזנפלד מבנק ישראל בחנו את התשואה ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות במונחי שכר, השכלה עודפת וחוסר התאמה בין משלח היד למקצוע הלימוד; זאת בהתבסס על קבצים מִנהליים, מפקדים וסקרים. נמצא כי התשואה, במונחי שכר, של בוגרי אוניברסיטאות גבוהה בכ-10% מזו של בוגרי מכללות, וזאת לאחר פיקוח על הכישורים. הסיכוי של בוגרי תואר ראשון ממכללות ציבוריות להימצא בהשכלה עודפת ובחוסר התאמה הוא הגבוה ביותר, לאחריו לבוגרי האוניברסיטאות (3—6 נקודות אחוז פחות), והנמוך ביותר לבוגרי המכללות הפרטיות (8—9 נקודות אחוז פחות מבוגרי המכללות הציבוריות). השכלה עודפת מפחיתה את השכר השנתי ברוטו בכ-17%, וחוסר התאמה גורע 5%–6% מהשכר. למצגת המלא​

את הכנס ינעל פאנל בהנחיית מנהל חטיבת המחקר, מישל סטרבצ'ינסקי, אשר ידון בשוויון הזדמנויות, אי השוויון בשוק העבודה והדרכים להתמודד איתו. בפאנל ישתתפו: נחום בלס, חוקר בכיר במכון טאוב, עדי ברנדר, ראש אגף מקרו ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל, מומי דהן מהאוניברסיטה העברית, ואבי שמחון מהאוניברסיטה העברית שמכהן כיום כראש המועצה הלאומית לכלכלה וכיועץ הכלכלי לראש הממשלה.

 ​