דברי המפקח על הבנקים בכנס FinTech2021 – אתגרי החדשנות והפינטק בראי הפיקוח על הבנקים

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, נשא היום דברים בפתיחת כנס FinTech2021  של "כלכליסט" שעסק בנושא המעבר של מדינת ישראל לתשלומים מקוונים. להלן עיקרי הדברים מנאומו:

אחד מהיעדים שבנק ישראל והפיקוח על הבנקים לקחו על עצמם בשנים האחרונות הוא קידום החדשנות ועידוד המערכת הבנקאית לאמץ טכנולוגיות מתקדמות. בעינינו זהו יעד חשוב מהמעלה הראשונה שצפוי להיטיב עם ציבור הלקוחות והמשק כולו, המתחבר היטב עם התפיסה שלנו השמה את הצרכן במרכז. תפיסה זו, מעבר להיותה מיטיבה עם הצרכנים, היא בסופו של דבר גם זו התורמת ליצירת היציבות של המערכת הבנקאית, שללא כל ספק, יציבות המערכת והאמון בה מתכתבים עם טובת האזרח. אחת מהדוגמאות הטובות להמחשת יישום יעד זה מתבטאת ביישום התפיסה של פרויקט הבנקאות הפתוחה.

כשהתחלנו בפיקוח על הבנקים את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הגדרנו לעצמנו מספר עקרונות, שבסופו של דבר יביאו לבניית אקו-סיסטם רחב בו שותפים שחקנים רבים: בנקים, פינטקים, ביג-טקים, גופים מוסדיים וגופים פיננסיים אחרים. בהיבט הזה חשוב לציין כי אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל.

התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה. עד שזו תושלם, אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים. כולי  תקווה שהחקיקה תושלם בהקדם ותאפשר את ההתפתחות המצופה והמהירה של הערכים הגלומים בעולם הבנקאות הפתוחה. במקביל, אנו ממשיכים לפעול כדי ששלבי הפרויקט הבאים יעלו בהתאם ללוחות הזמנים המתוכננים, כאשר כבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות.

תחום נוסף שמתפתח מהר מאוד בשנים האחרונות הינו עולם התשלומים, האפליקציות והארנקים הדיגיטליים שבו השחקנים יכולים לאסוף מידע רלוונטי כמותי ואיכותי על הלקוחות, ויש להם גישה נוחה ורציפה ללקוחות המאפשרת  להם להציע להם הצעות ערך, חווית לקוח ועוד.

בהיבט הטכנולוגי אציין את החסם שהיה לכניסתם של ארנקים דיגיטליים כתוצאה מכך שהשוק בישראל לא עבר לתשתית מתקדמת של EMV. למעשה, באמצעות הוראה שהוציא הפיקוח על הבנקים התקדמה מאוד הטמעת תשתית EMV, כך שהחסם הוסר והשוק נפתח.

מהלך זה תרם להתפתחותם של ארנקים דיגיטליים מקומיים, ולאחרונה ראינו גם שחקנים בינלאומיים בתחום שירותי התשלומים שנכנסו ושצפויים להיכנס לתחום. כניסתם של שחקנים אלו, וההתפתחות הטכנולוגית, צפויה אף היא להביא להגברת התחרות ולגיוון השירותים.

עולמות אלה צומחים בקצב מהיר מאוד ומעידים על הדרך בה השוק והצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות ומאפייני צריכה המספקים להם ערך. על מנת לתת אינדיקציה כמותית, במהלך שנת 2020 בהשוואה לשנת 2019, בשלושת האפליקציות (ביט, פייבוקס ופיי) חלה הכפלה, ואף למעלה מכך, הן במספר הפעולות והן בהיקפן הכספי.

למרות קצב האימוץ המהיר, ישנן עוד סוגיות כבדות משקל בתחום זה, בין היתר, הקישוריות בין רשתות המשתמשים באפליקציות והיבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח. בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים. לפני כשבועיים פרסמה הוועדה קול קורא במטרה לקבל מידע בנושא זה משחקנים שונים הפעילים בתחום.

כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד. במסגרת החקיקה הנדרשת, עדיין קיימים דיונים על מאפייני פעילויות שיותרו ו/או יאסרו על חלק מהשחקנים, פרשנות החקיקה הקיימת בנושאי עיסוקים מותרים, פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק.

אסור שנתעלם מהסיכונים החדשים המתהווים ומהסיכונים המתעצמים לנוכח השימוש הגובר בפלטפורמות טכנולוגיות והנגשת המידע. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. מסיבה זו, חשוב שכל הגופים שנוטלים חלק באקו-סיסטם הזה ינהלו את הסיכונים באופן נאות ושאנו ורגולטורים אחרים נמשיך לעקוב, לפקח ולאכוף מקרוב.

לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים "מסורתיים" יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות.

בהתייחס להיבטים חברתיים הקשורים בשינויי הטכנולוגיה והחדשנות בעולמות הפיננסים והבנקאות, וכפי שציינתי בפתח דבריי, תפיסת הפיקוח שמה את הלקוח במרכז. בעולמות בהם הכנס הזה עוסק, יש בהחלט בכדי לשפר את חוויית הצרכן וערך הלקוח בממשקים שלו עם המערכת הבנקאית פיננסית, ובשלבים מתקדמים יותר ממשקים וחוויות עם עולמות נלווים שאינם במישור הפיננסי.

עולמות אלה מתחברים בחיבור ישיר עם עולמות ואתגרי ההכלה הפיננסית, אליהם נדרשים גורמים משקיים רבים ובהם גם בנק ישראל, לשלב ולהנגיש אוכלוסיות מודרות, פגיעות ומתקשות לעולמות הפיננסיים. במסגרת הפעילויות בתחום, אני מנצל במה זו כמעין קול קורא, לשקול ולהביא בחשבון במסגרת האתגרים והמודלים העסקיים, את הדרך בה ניתן לתרום להכלת אוכלוסיות מגוונות.

 ​