התייחסות בנק ישראל להחלטת הממשלה בדבר עדכון כלל ההוצאה

29/12/2013
לכל ההודעות בנושא:
מדיניות פיסקלית

להודעה זו כמסמך Word

 

 

  • התוכנית הכלכלית שאימצה הממשלה בעת אישור תקציב 2014-2013 הפחיתה משמעותית את הגירעון, שיקמה את אמון הציבור והשווקים במחויבות הממשלה ליעדי הגירעון שקבעה, ותרמה לירידת פרמיית הסיכון של המשק, ולירידת שיעורי הריבית על החוב הציבורי.

  • חשוב שהממשלה תמשיך לדבוק בתוואי הגירעון שאימצה - על פיו אמור הגירעון לרדת ל-2.5% תוצר ב-2015 ול-2% ב-2016 - כדי לאפשר ירידה מתמדת של יחס החוב לתוצר ולשמר את אמון השווקים שהושג במאמץ ניכר.

  • כחלק מהמהלך להבטיח את העמידה ביעדי הגירעון הרב-שנתיים, ועל מנת להימנע מעלייה ניכרת בנטל המס, בנק ישראל תומך בעדכון כלל ההוצאה באופן שיאט את שיעורי הצמיחה של ההוצאה. זאת נוכח ההערכה שפוטנציאל הצמיחה של המשק בשנים הקרובות, על רקע השינויים הדמוגרפיים, צפוי להיות נמוך משהיה בעשור האחרון.

  • כפי שציין בנק ישראל בעבר, עלות התכניות שהממשלה אימצה מחייבת בהתאמות בהיקף ניכר בתקציב 2015 על מנת לעמוד ביעד הגירעון. הכלל המוצע על ידי הממשלה, וקצב גידול ההוצאה המתון הנגזר ממנו, מחדדים את האתגר שבקביעת סדרי העדיפות בתקציב. מאחר והרזרבה בתקציב צומצמה החל מתקציב 2014 ואילך עם הפחתת תקרת ההוצאה שליוותה את ההחלטה לבטל את העלאת המס, ובהינתן גמישות מוגבלת להפחתת הוצאות הביטחון, יהיה צורך לבטל חלק מהתוכניות שהממשלה אימצה. במידה והצמצום יכלול תכניות העוסקות בתחומים שהם חשובים לצמיחה ארוכת הטווח – כמו שיפור רמת החינוך,  ובפרט לאוכלוסיות ששילובן בשוק העבודה מוגבל,  תשתיות תומכות צמיחה, ועידוד מנועי צמיחה כמו תמיכה במו"פ – תיקטן היכולת לתמוך בצמיחת המשק בטווח הארוך.

  • תקציב המדינה הוא גם כלי מרכזי לטיפול באי-השוויון ובעוני. חשוב לוודא שתוואי ההוצאות הנמוך יותר שקובע הכלל החדש יאפשר לממשלה, בין היתר,  לתמוך בהשתלבות מוצלחת בתעסוקה של אוכלוסיות שרמת התעסוקה וההשתכרות שלהן נמוכות, ולצמצם את העוני בקרב עובדים, גם באמצעות הרחבה של תכנית מענק  ההכנסה  (מס הכנסה שלילי).

לסיכום, רצוי שהמשך ההתאמה של מצרפי התקציב לרמת הגירעון הנדרשת יאזן בין ההתאמה בצד ההוצאה ובצד ההכנסות. כלומר, רצוי שההתאמה תבוא גם מהגדלת  ההכנסות ממיסוי, בפרט באמצעות ביטול פטורים. זאת על רקע העובדה שכבר היום סך ההוצאה הציבורית בישראל אינו גבוה, ומשקל ההוצאה האזרחית ללא ריבית בתוצר נמוך בישראל מאשר כמעט בכל מדינות ה-OECD, לצד נטל מס נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות.