הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לחודש ינואר 2015 ללא שינוי ברמה של 0.25%

לתחזית המקרו-כלכלית

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בנובמבר ב-0.2%, בדומה לתחזיות החזאים. סעיף ההלבשה וההנעלה עלה משמעותית, וסעיפי הפירות והירקות והתחבורה והתקשורת ירדו משמעותית. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.1%, לעומת 0.3% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו החודש ב-0.4%, וקצב ירידתם ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי יחסית לחודש הקודם – 1.8%. הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים במדד ירדו החודש ב-0.1%, וקצב עלייתם ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-0.9%, לעומת 0.6% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. ב-12 החודשים האחרונים ניכרה ירידה משמעותית בסעיפי המזון, הפירות והירקות והריהוט, ורק סעיף הדיור עלה משמעותית.

תחזיות האינפלציה והריבית:
הירידה במחירי המים והחשמל, המתוכננת לתחילת ינואר, צפויה להפחית באופן חד-פעמי כ-0.4% מהאינפלציה. על רקע זה הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים ממשיכות להיות נמוכות: אומדן הציפיות לאינפלציה משוק ההון היה תנודתי במהלך החודש, עקב תנודות בתשואות של איגרות החוב הממשלתיות; בסוף התקופה הציפיות (מנוכות עונתיות) לשנה הקרובה עומדות על 0.45%, והציפיות לשנתיים – על 0.8%. ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים ירד מ-0.7% ל-0.6%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו מ-0.4% ל-0.3%. גם בציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ניכרה תנודתיות במהלך החודש, ובסיכומו הן עלו קלות. לפי תחזיות החזאים ועקומי המק"מ והתלבור, לא צפוי שינוי בריבית בנק ישראל בשלושת החודשים הקרובים.

הפעילות הריאלית
: האינדיקטורים שנוספו החודש ממשיכים להצביע על התאוששות בפעילות לאחר מבצע "צוק איתן", אך עדיין לא נרשם פיצוי מלא על הפגיעה של המבצע בכלכלה ובצמיחה.. בנתוני סחר החוץ נרשמה החודש ירידה (במונחים דולריים. בשל התחזקות הדולר בעולם ניתן להניח שהירידה הכמותית נמוכה יותר). יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ירד בנובמבר ב-3.0% ביחס לאוקטובר, לאחר שבחודשיים הקודמים הוא עלה, ויבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד ב-1.5%, בהמשך לירידה ניכרת באוקטובר. יצוא השירותים האחרים (ללא חברות הזנק) נותר ברמות השיא שאליהן הגיע בתחילת השנה. הנתונים על כניסות ולינות התיירים מלמדים על התאוששות מסוימת בענף התיירות, וזו מתרחשת בקצב מהיר יחסית לזה שתועד לאחר אירועים ביטחוניים קודמים. אולם, היצוא של שירותי תיירות לרוסיה, ועמו היצוא החקלאי לשם, מהווים חלק משמעותי מיצוא שירותי התיירות ומהיצוא החקלאי – אף כי היצוא לרוסיה מהווה רק חלק קטן מסך היצוא הישראלי – ולכן ענפים אלו עלולים להיפגע מהמשבר שם. המדד המשולב למצב המשק עלה בנובמבר ב-0.1%, בדומה לקצב עלייתו מתחילת השנה. נתונים ראשוניים מסקר החברות לרבעון הרביעי מצביעים על שיפור במצב החברות ועל חזרה של הפעילות לרמה שנראתה בתחילת 2014. מדד האקלים של המגזר העסקי, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לנובמבר, ממשיך להצביע על קצב צמיחה חודשי נמוך יחסית – 0.17%. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים הוסיף לרדת החודש ושב לרמתו בתחילת 2014. המדד של הלמ"ס נותר כמעט ללא שינוי מאז יולי. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים עלה מעט בנובמבר, לרמה של 48.7 נק', והוא ממשיך להימצא מתחת לרמה המבחינה בין התרחבות של הפעילות להתכווצותה.

שוק העבודה
: הנתונים שנוספו החודש משוק העבודה מבססים את התמונה החיובית העולה ממנו. סקר כוח האדם לנובמבר הראה כי שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (25—64) עלו ב-0.6 נק' אחוז, ולכן שיעור האבטלה נותר נמוך – ברמה של 4.8%. שיעור האבטלה הכללי ירד ב-0.1 נק' אחוז, ל-5.6%. במקביל חלה באוגוסט-נובמבר עלייה של 4.2% במספר המועסקים במשרות מלאות, ומספר המועסקים במשרות חלקיות ירד ב-1.4%. מספר משרות השכיר עלה בספטמבר ב-0.7% לעומת אוגוסט, והעלייה חלה הן במגזר העסקי והן בשירותים הציבוריים. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ביולי-ספטמבר ב-1.0% וב-0.9%, בהתאמה, יחסית לאפריל-יוני (נתונים מנוכי עונתיות). בתקבולי מס הבריאות נמשך גידול יציב, והם היו גבוהים (נומינלית) באוקטובר-נובמבר ב-5.4% לעומת החודשיים המקבילים אשתקד.

נתוני תקציב הממשלה
: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר-נובמבר בכ-9.6 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-4.9 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, משום שההוצאות היו נמוכות מהתוואי התואם ביצוע מלא של התקציב. סך ההוצאה המקומית (ללא אשראי) בינואר-נובמבר הייתה נמוכה בכ-6.6 מיליארדי ש"ח מההוצאה התואמת את התוואי העונתי. עם זאת, בדצמבר צפויה האצה בהוצאות עד לביצוע מלא של התקציב ל-2014, בין השאר בשל התוספת לביטחון. ההכנסות המקומיות מתחילת השנה נמוכות בכ-1.7 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית התקציב. לפי נתוני המגמה, גביית המסים בנובמבר, בניכוי השפעות חד-פעמיות, נותרה ללא שינוי משמעותי ביחס לחודשים הקודמים. המעבר לתקציב של 1/12 לא יגביל את ביצוע התקציב ברוב חודשי 2015 ביחס להצעת התקציב שאושרה בממשלה, היות שפדיון החובות הצפוי ב-2015 קטן מהפדיון ב-2014. עם זאת, תהיה מגבלה על הוצאות לתכניות חדשות.


הערכת חטיבת המחקר
: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו-כלכלית. הודעת התחזית מתפרסמת במקביל להודעה זו. לפי התחזית המעודכנת, שיעור האינפלציה בשנת 2015 יעמוד על 1.1% (1.5% בניכוי השפעתה של הירידה במחירי החשמל והמים); ריבית בנק ישראל צפויה, על פי תחזית חטיבת המחקר,  להיוותר ברמה של 0.25% במהלך 2015 ולהתחיל לעלות בקצב איטי ב-2016. התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% ב-2014 (2.3% בתחזית הקודמת), ב-3.2% ב-2015 (3.0% בתחזית הקודמת) וב-2016 הוא צפוי לצמוח ב-3.0%.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/11/14, ועד ל-26/12/14, נחלש השקל מול הדולר ב-2%. מול האירו התחזק השקל ב-0.7%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי בכ-0.2%. מתחילת השנה נחלש השקל ב-3.7% במונחי השער האפקטיבי.

שוקי ההון והכספים:
מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/11/14, ועד ל-26/12/14, עלה מדד ת"א 25 בכ-1.3%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות; בעקום השקלי התשואות עלו בכ-25 נ.ב. ברוב הטווחים, ובעקום הצמוד הן עלו בממוצע בכ-15 נ.ב. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים עלתה בכ-30 נ.ב, לרמה של כ- 2.45%, ומרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב חזר להיות חיובי ועלה לכ-20 נ.ב. לאורך עקום המק"מ נרשמה עליית תשואות של כ-7 נ.ב. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט, לכ-77 נ.ב.

כמות הכסף:
ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-32.8%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.4%.

שוק האשראי:
יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה באוקטובר בכ-0.7 מיליארד ש"ח (0.1%) – לרמה של 817 מיליארד – בעיקר כתוצאה מפירעון נטו של הלוואות בנקאיות, שקוזז חלקית עקב פיחות השקל. בנובמבר הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של כ-0.9 מיליארד ש"ח בלבד, לעומת ממוצע חודשי של 2.7 מיליארדים מתחילת השנה. לאחר שבחודשים האחרונים נרשמה צבירה שלילית בקרנות אג"ח חברות, בדצמבר נרשמו פדיונות בהיקף נרחב הן מקרנות אלו והן מקרנות אג"ח כללי, תוך עלייה קלה במרווחים בשוק אג"ח החברות, בעיקר בענף ההשקעות וההחזקות. יתרת החוב של משקי הבית גדלה באוקטובר בכ-3.1 מיליארדי ש"ח (0.7%), לרמה של 431 מיליארדים; מזה, יתרת החוב לדיור עלתה בכמיליארד ש"ח. בחודש נובמבר ניטלו משכנתאות חדשות בהיקף של 4 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של כ-4.2 מיליארדים מתחילת השנה. הריבית על משכנתאות חדשות ירדה בנובמבר בכל מסלולי ההצמדה, והירידה בולטת בעיקר במסלול הלא-צמוד בריבית קבועה.

שוק הדיור:
סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה בנובמבר ב-0.2%, בדומה לחודש הקודם. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה סעיף זה ב-2.7%. לאחר שבחודשיים האחרונים ירדו מחירי הדירות, בספטמבר-אוקטובר – עוד לפני ההודעה על ביטול תכנית מע"מ אפס – הם עלו בשיעור חד של 1.4%. מגמת הירידה בשיעור העלייה השנתי של מחירי הדירות נבלמה, וב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלו המחירים ב-6.5%, לעומת 4.6% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. בחודש אוקטובר נמשכה העלייה במכירת הדירות החדשות, לאחר עלייה חדה בחודש ספטמבר. במספר הדירות החדשות למכירה לא ניכר שינוי. מכרזים ראשונים במסגרת תכנית "מחיר מטרה" הושקו  החודש. ברבעון השלישי נרשמה עלייה חדה בהתחלות ובסיומי הבנייה, וב-12 החודשים האחרונים הם הסתכמו בכ-44.2 אלף ו-42.1 אלף, בהתאמה.  

המשק העולמי
: החודש נמשכה בכלכלה העולמית המגמה המנוגדת של צמיחה איתנה בארה"ב, למול חולשה באירופה ביפן, ובמשקים מתעוררים. הירידה במחירי הדלק צפויה לתמוך בכלכלה העולמית, אולם כפי שאירע ברוסיה, היא עלולה לפגוע ביציבות הכלכלית של יצואניות הנפט. בארה"ב עודכן שוב כלפי מעלה נתון הצמיחה לרבעון השלישי. בשוק התעסוקה נוספו בנובמבר כ-320 אלף משרות, והייצור התעשייתי הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז 2010. מנגד מסתמנת חולשה בענף הנדל"ן, ומדדי מנהלי הרכש היו מאכזבים ברובם. באינפלציה מסתמנת התמתנות לאור הירידה במחירי האנרגיה, והשווקים הפיננסיים מתמחרים העלאת ריבית ראשונה ברבעון השלישי של 2015. באירופה נמשכת התאוששות שברירית ובלתי אחידה; שיעור האבטלה נותר מעל ל-11%. בצרפת ובאיטליה פורסמו החודש נתונים חלשים, ואילו בגרמניה פורסמו נתונים מעט יותר טובים. החשבון השוטף של גוש האירו הפתיע לטובה, על רקע היחלשות האירו, וגובר הסיכוי לכך שה-ECB ישיק ב-2015 תכנית משמעותית של הרחבה כמותית. בשווייץ נקבעה ריבית שלילית על פיקדונות בבנק המרכזי, על רקע התחזקות הלחצים לייסוף, ובנורווגיה הופחתה הריבית בשל הפגיעה הצפויה בכלכלה עקב הירידה במחיר הנפט. ביפן, הפחתת מס החברות – ודחיית העלאת המע"מ עקב תוצאות הבחירות – צפויות לתמוך בהתאוששות, אך מנגד הן יגבירו את הסיכון הפיסקלי. בסין נרשמו החודש נתוני מקרו מאכזבים, והאינפלציה מתמתנת על רקע הירידה במחירי הנפט. בברזיל נמשך הקיפאון ולמרות זאת הריבית הועלתה בשל האינפלציה הגבוהה. בהודו נמשכות מגמות חיוביות, וההתאוששות צפויה להימשך. בימים האחרונים מסתמן כי צעדי המדיניות ברוסיה ייצבו את המצב לעת עתה. בשווקים הפיננסיים העולמיים נרשמה החודש מגמה מעורבת תוך עלייה בתנודתיות. מחירי הנפט ירדו החודש ביותר מ-20%, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע לכ-60 דולר.
 
הגורמים העיקריים להחלטה


ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי ברמה של 0.25%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים   ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. 
 

  • ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה בשיעור שלילי של 0.1%, לעומת שיעור שלילי של  0.3%  ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. בניכוי ההשפעה הצפויה של הפחתת מחירי החשמל והמים, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים מצויות סמוך לגבול התחתון של יעד האינפלציה. לפי הערכת חטיבת המחקר, ב-2015 צפויה אינפלציה בשיעור של 1.1%, ובניכוי השפעת מחירי החשמל והמים – 1.5%. 
  • האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על התאוששות בפעילות לאחר מבצע צוק איתן, תוך שהחזרה הצפויה לתוואי הצמיחה שאפיין את המשק לפני המבצע תבוא לידי ביטוי בקצב צמיחה גבוה יחסית ברבעונים הקרובים. נתונים חלקיים מסקר החברות לרביע הרביעי תומכים בהערכה זו, והמדד המשולב ממשיך לעלות בקצב המתון שאיפיין את התפתחותו מתחילת השנה. כל האינדיקטורים משוק העבודה מצביעים גם הם על המשך השיפור. על פי הערכת חטיבת המחקר, ב-2015 צפויה צמיחה של 3.2%.
  • בשוק המט"ח נרשמה החודש תנודתיות גבוהה. בסיכום החודש נרשם ייסוף של 0.2% בשער החליפין האפקטיבי, ומול הדולר נרשם פיחות של 2%. מתחילת אוגוסט, עת החלה מגמת הפיחות בשער החליפין האפקטיבי, נחלש השקל ב-6.9%, ומתחילת השנה נרשם פיחות של 3.7%. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות היצוא והמגזר הסחיר בכלל, וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.
  • מתרבים הסימנים להתבססות הצמיחה בארה"ב, בעוד שנמשכת החולשה באירופה, יפן ומרבית המשקים המתעוררים. המשבר ברוסיה השתקף בגידול בתנודתיות בשווקים הפיננסיים העולמיים. הירידה במחירי האנרגיה צפויה להמשיך לפעול לירידת האינפלציה העולמית ולתמוך בהתאוששות הכלכלית. השווקים הפיננסיים מתמחרים העלאת ריבית ראשונה בארה"ב ברבעון השלישי של 2015; באירופה ובמשקים נוספים נמשכים צעדי הרחבה מוניטרית.
  • מחירי הדירות עלו בספטמבר-אוקטובר בשיעור חד, עוד לפני ההודעה על ביטול תכנית מע"מ אפס, ומסתמן גידול בקצב נטילת המשכנתאות ובמכירת דירות חדשות. ברביע השלישי נרשם גידול חד במספר התחלות וסיומי הבניה.
  • החודש נרשמה עלייה קלה במרווחים בשוק אג"ח החברות וצבירה שלילית בהיקף נרחב בקרנות אג"ח.
 הועדה המוניטרית סבורה שרמת הריבית הנוכחית תומכת בהמשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית, ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד. 
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש ינואר 2015 יפורסמו ב-12/1/2015.
החלטת הריבית לחודש פברואר 2015 תתפרסם ביום שני ה-26/1/2015, בשעה 16:00.