בנק ישראל פרסם היום את תכנית העבודה ואת תקציב הבנק לשנת 2018



בנק ישראל מפרסם היום לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2018. המועצה המנהלית של הבנק
[1] דנה בתכנית העבודה השנתית שלו, אישרה את התקציב השנתי לפעילותו המנהלית, והניחה את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב מחוק בנק ישראל, התש"ע-2010.

במסגרת התכנון הרב-שנתי שגובש בסוף 2016, הוגדרו מחדש היעדים האסטרטגיים ארוכי-הטווח של הבנק לשנים 2017-2019, והוכנה תכנית אופרטיבית תלת-שנתית, אשר לוקחת בחשבון את התמורות והאתגרים הצפויים במשק הישראלי ובכלכלה העולמית בתקופה זו. לתכנון הרב-ממדי יש חשיבות רבה בקביעת סדרי העדיפויות, בתעדוף הפרויקטים והמשימות ובהקצאת משאבי כ"א ותקציב הנדרשים ליישום תכנית העבודה.

 

 

להלן היעדים האסטרטגיים ארוכי-הטווח שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק לטובת הציבור והמשק בשנים הקרובות:

 

1.       שמירה על יציבות המחירים

האתגר הכרוך בניהול המדיניות המוניטרית בסביבת ריבית נמוכה מחייב את בנק ישראל להשתמש באופן מושכל בכלי מדיניות שמותאמים לסביבת ריבית זו. הצורך לתמוך בהשגת יעד האינפלציה בסביבה של אינפלציה נמוכה מאוד מחייבים את קובעי המדיניות המוניטרית להשתמש באופן מושכל בכלי מדיניות שמותאמים לסביבת ריבית זו, תוך שהם לוקחים בחשבון את הסיכונים הכרוכים במדיניות של ריבית נמוכה לאורך זמן.

יחד עם זאת, הציפיות להתאוששות במשקים המרכזיים בעולם דורשות מהבנק להיערך לתהליך אפשרי של העלאות ריבית בחלק מהבנקים המרכזיים בנוסף להעלאת הריבית שכבר החלה בארה"ב, ולרה-נורמליזציה של המדיניות המוניטרית. בטווח מעט ארוך יותר יידרש הבנק לבחון את ההשלכות הפיננסיות והריאליות של שינויים אלו.  


2.       חיזוק יציבות המערכת הפיננסית ועמידתה בפני משברים

חוסנו הכלכלי והפיננסי של משק מתבטא בין היתר ביכולתו להתמודד עם משברים ולצלוח אותם באופן מיטבי, כפי שהתמודד המשק הישראלי למול המשבר הפיננסי העולמי. כדי להגביר את מוכנותה של המערכת הפיננסית להתמודדות עם אירועי משבר שונים יפעל בנק ישראל בכמה מישורים: קידום פיקוח יציבותי מותאם סיכון במערכת הבנקאית, קידום פיקוח ואסדרה על מערכות התשלומים והסליקה ועל שירותי התשלום, והקמת ועדה ליציבות פיננסית לשם תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות. 

3.       קידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים

בנק ישראל אחראי, בין שאר תפקידיו, לאספקה סדירה של מזומנים למשק ולהבטחת קיומן של מערכות תשלומים כגון מערכת זה"ב, מערכות שב"א ומס"ב, ושל אמצעי תשלום חלופיים למזומן, כגון צ'קים, כרטיסי חיוב שונים, ואמצעי תשלום מתקדמים אחרים. בנק ישראל פועל להבטחת האפקטיביות והאמינות של אמצעי התשלום השונים במשק. בשנים הקרובות יעסוק הבנק בהגברת השימוש במערכות ואמצעי תשלום מתקדמים, ובקידום תשתית לסליקה מהירה ומאובטחת של תשלומים קמעונאים מתקדמים. בנוסף, הבנק החל בבדיקה ראשונית של ההשלכות האפשריות של הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי, סוגיה שבנקים מרכזיים אחדים בעולם החלו לבחון אותה.

בנק ישראל פועל להשלמת החלפתה של סדרת השטרות: לאחר שהוכנסו למחזור השטרות בעריכים 50 ₪ ו-200 ₪ בשנים 2014–2015, והשטרות בעריכים 20 ₪ ו-100 ₪ בנובמבר 2017, הבנק ממשיך בתהליך ההדרגתי של הוצאת השטרות מהסדרה הקודמת והחלפתם בשטרות החדשים. הבנק ימשיך לפעול להגברת ההיכרות של הציבור עם סימני הביטחון ולמניעת זיופים, על מנת להגביר את אמון הציבור במטבע.


4.       הגברת התחרות והיעילות במערכת הפיננסית

התחרות במערכת הבנקאית נושאת ערך רב לציבור ולמשק, משום שהיא פועלת להפחתת מחירי השירותים הבנקאיים, לשיפור איכותם ולהרחבת נגישותם לציבור הרחב. החידושים הטכנולוגיים מאפשרים לקדם עוד יותר את התחרות במערכת הבנקאית, בין השאר משום שהם מקלים על גופים חוץ-בנקאיים להיכנס לתחומים שונים של שוק האשראי – מתן אשראי ישיר, הקמת מערכות שמקשרות בין לווים למלווים, והקמת מערכות שמאפשרות להשוות מחירים, לנתח את צורכי הלקוח, ועוד. בהתאם לכך יפעל בנק ישראל בשנים הבאות להגברת התחרות בתחומי האשראי הקמעונאי, האשראי לעסקים קטנים ומערכות התשלומים והסליקה, וזאת באמצעות תמיכה בשינויים מבניים וטכנולוגיים ובצעדים צרכניים לטובת הציבור הרחב: בשנה הקרובה ישלים בנק ישראל את הקמת מאגר לאומי לשיתוף בנתוני אשראי. המאגר יסייע להגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, ירחיב את הנגישות לאשראי, יאפשר הרחבת המידע העומד לרשות נותני האשראי בבואם להעריך את רמת סיכון האשראי של הלקוח, וכן יהווה בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו, לרבות לצורכי מחקר מאקרו כלכלי ופיתוח כלי מדיניות אפקטיביים. בנוסף, יפעל בנק ישראל להרחבת הגישה למערכות התשלומים והסליקה לגופים שאינם תאגידים בנקאיים, גיבוש רגולציה מותאמת סיכון לסולקים, גופים חוץ-בנקאיים ובנקים חדשים, פתיחת תשתית כרטיסי החיוב לתחרות ושיפור יעילותה וקידום הטכנולוגיה והחדשנות בתחומי הבנקאות והפיננסים.


5.       הגנה על לקוחות המערכת הבנקאית

בנק ישראל אחראי להגנה על זכויותיהם של לקוחות המערכת הבנקאית והגברת המודעות לזכויות אלו, ופועל להבטחת ההוגנות במערכת היחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם. פעולותיו בתחום זה תורמות לחיזוק אמון הציבור במערכת הבנקאית ובבנק ישראל \  הגוף המפקח על פעילותה. בשנים הקרובות ימשיך הבנק לפעול לחיזוק מערך שירות פניות הציבור שלו מול לקוחות המערכת הבנקאית. בנק ישראל מייחס חשיבות רבה להגברת המודעות הפיננסית-בנקאית בקרב הציבור, במטרה לסייע לו לנהל באופן עצמאי ומושכל את פעילותו הבנקאית ולקבל החלטות שיובילו להוזלת עלויות וישפרו את רווחתו הפיננסית, וימשיך לקדם יוזמות אופרטיביות שיתמקדו בקהלי יעד שונים לרבות משקי בית, עסקים קטנים, בני נוער, אזרחים וותיקים ואוכלוסיות מיוחדות.


6.       תמיכה בצמיחה בת-קיימא ומכלילה

ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות, לצד מיצוי התהליכים שהאיצו את הצמיחה בעשורים הקודמים,  עשויים להביא לכך שהגידול בתוצר לנפש יתמתן באופן משמעותי בעשורים הבאים. כדי לסייע לעצב תוואי מדיניות ותהליכים שיתרמו להגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ובמקביל יצמצמו את אי השוויון והעוני, ימקד בנק ישראל את המחקר בתחומים שלהערכתו תורמים להנעת תהליכים אלו. בהתאם לזאת, יפעל הבנק לפיתוח המלצות למדיניות כלכלית שתתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית באמצעות הגדלת הפריון, פיתוח התשתיות הפיזיות וההון האנושי וייעול השימוש בהם. כמו-כן, הבנק יקדם מחקרים בתחומי הרווחה והתעסוקה, במטרה ליצור תשתית להמלצות על צעדי מדיניות שיגדילו את ההכנסות והתעסוקה בכל שכבות האוכלוסייה.

7.       קידום המחקר הכלכלי והמידע הסטטיסטי

בנק מרכזי נשען בפעילותו ובקבלת ההחלטות על מחקרים ונתונים סטטיסטיים ענפים. לכן הוא פועל לצמצום הפערים במידע הסטטיסטי והמחקרי ומפתח גישות חדשות לאיסוף נתונים ולעיבודם. הבנק פועל לשלב תחומי מחקר, ידע וכלים שמרחיבים את טווח ההמלצות האפשריות בנוגע למדיניות; לפיתוח ידע ומומחיות בשיטות ובכלים סטטיסטיים מתקדמים; וליישומן של יכולות אלה במטרה לחלץ ידע, לגבש תובנות חדשות, ולחזות התפתחויות במערכת הפיננסית ובכלכלה הישראלית. בנוסף, הבנק פועל להרחבת ההנגשה של המידע הסטטיסטי לציבור ברחב ולחוקרי הכלכלה, להרחבת המידע הסטטיסטי בתחומים חדשים בהתאם להתפתחויות הכלכלה ולקידום מחקר כלכלי בסטנדרטים בין-לאומיים בתחומי כלכלת ישראל.


8.       ניהול יתרות המט"ח

בנק ישראל מופקד על החזקת יתרות המט"ח של מדינת ישראל ועל ניהולן. ניהול היתרות מתבסס על הקווים המנחים למדיניות ההשקעה שמתווה הוועדה המוניטרית. המדיניות מוכוונת על ידי כמה עקרונות– שמירה על כוח הקנייה של היתרות, ניהול היתרות ברמת נזילות גבוהה והשגת תשואה נאותה על תיק היתרות.

הקצאת הנכסים של תיק היתרות נקבעת כך שהוא מתאפיין בתוחלת תשואה נאותה בהתחשב בהערכות לגבי התנאים הצפויים בשווקים הפיננסיים, ובהתחשב במגבלות ובפרופיל הסיכון הכלולים בקווים המנחים. בשנים הבאות ימשיך בנק ישראל לבחון את הרחבת טווח השווקים והנכסים שיתרות המט"ח מושקעות בהם.


9.       היערכות להקמת הקרן לאזרחי ישראל

בהתאם לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, תוקם קרן לניהול ההכנסות שתקבל המדינה מההיטל על רווחים מגז ונפט וממשאבים לאומיים נוספים. הקרן לאזרחי ישראל נועדה לנהל את ההכנסות מתוך ראייה של השאה ארוכת-טווח של נכסי הקרן. את הקרן תנהל מחלקה שתוקם לשם כך בבנק ישראל, ומוסדותיה (המועצה וועדת ההשקעות) צפויים לקום ב-2018. בשנתיים הקרובות יתחיל הבנק להקים את התשתיות הנדרשות - עסקיות, משפטיות תאגידיות וטכנולוגיות -  להשקעת התזרים הראשון הצפוי להתקבל מהקרן במהלך שנת  2020. היערכותו כרוכה בבניית התשתיות העסקית, התאגידית, החשבונאית והטכנולוגית לניהול נכסי הקרן.

 

בנוסף ליעדים רב שנתיים אלו לטובת הציבור והמשק הישראלי, הציב בנק ישראל כמה יעדים להבטחת קיומו כבנק מרכזי מתקדם, דינמי ואפקטיבי הזוכה לאמון הציבור:

  • חיזוק ההיערכות הארגונית להשגת יעדי הבנק
    בנק ישראל פועל לחיזוק היערכותו התפעולית והאפקטיביות הארגונית במטרה לייעל את ביצועיו ולהביא להקצאת משאבים מיטבית לאורך זמן. ההיערכות הארגונית כוללת אימוץ טכנולוגיות חדשניות בבנק, חיזוק הרציפות התפקודית והגנת הממד הקיברנטי של בנק ישראל במצבי משבר, שדרוג התשתיות הפיזיות של הבנק והתאמתן לצרכים המשתנים והעמקת המערך לניהול סיכונים בבנק.

  • פיתוח ההון האנושי
    על מנת לשמור על רמת המקצועיות הגבוהה המאפיינת את בנק ישראל לאורך השנים ישים הבנק דגש על תהליכים המבטיחים גיוס ושימור של כוח אדם איכותי בעל מגוון כישורים, על גיבושם ויישומם של כלים חדשים לפיתוח ההון האנושי ועל הידוק שיתוף הפעולה והתיאום עם בנקים מרכזיים ורגולטורים בארץ ובחו"ל.

  • העמקת ניהול המידע והידע בבנק
    בנק ישראל משמר לאורך השנים רמה מקצועית גבוהה הודות למידע, לידע ולניסיון שעובדיו צברו במהלך השנים. לפיכך ימשיך הבנק להשקיע מאמצים בפיתוח כלים, שיטות, מערכות ונהלים שיאפשרו לשמר ולהשביח ביעילות את המידע והידע הנצברים בבנק. בהתאם לכך, יקדם הבנק הקמת מערך לתקשורת פנים-ארגונית ושיתוף מידע, לרבות תשתית טכנולוגית מתאימה, וכן יקדם תשתית אינטגרטיבית לניהול ולמיצוי של מאגרי המידע בבנק.

  • שימור וחיזוק אמון הציבור בבנק ישראל
    אמון הציבור הוא אחד הנכסים העיקריים של בנק מרכזי. אמון זה נסמך במידה רבה על האופן שבו התקשורת מציגה ומסבירה את הארגון ועל המוניטין שיש לו בציבור הרחב. המוניטין מצִדו נסמך על מקצועיות הארגון, ועל אמינותו ויושרו, ובתחומים אלו בנק ישראל נחשב למוביל במגזר הציבורי. שימור וחיזוק של אמון הציבור בבנק ישראל ישפרו את יכולתו לבצע את תפקידיו ולהשיג את יעדיו, לטובת המשק והציבור הרחב. בהתאם לזאת, בנק ישראל חותר להרחיב ולהגביר את האפקטיביות של ההסברה הנוגעת למדיניותו ולפעולותיו.

 

תקציב הבנק

תקציב בנק ישראל מתייחס  לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו.

בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק לכמה תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של חטיבות הליבה); 3) נציגות בחו"ל; 4) גמלאות; 5) השקעות; 6) הכנסות; 7) עתודה; 8) הדפסת כסף; 9) תפעול קרן אזרחי ישראל  לרווחי הגז; 10) שיתוף נתוני אשראי.

התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2018 מסתכם ב-1,298 מיליון ₪. התקציב גדל ביחס לשנת 2017 בעיקר כתוצאה משני פרוייקטים מרכזיים שיש להם השפעה בעלת אופי זמני על התקציב: הקמת מאגר נתוני אשראי,  ופרוייקט השיפוץ והקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום של בנק ישראל.

להלן הסעיפים בהם נרשמו השינויים העיקריים בתקציב בנק ישראל לשנת 2018:

שיתוף נתוני אשראי –חוק נתוני אשראי התשע"ו 2016, מסמיך את בנק ישראל להקים ולנהל מאגר לשיתוף בנתוני אשראי. בשנת 2018 הוקצה תקציב של 135 מיליוני ₪ לפרויקט הקמת המאגר, אשר עתיד להתחיל לפעול בתחילת 2019. התקציב כולל את מכלול הפעולות ליישום החוק.

השקעות – תקציב ההשקעות יעמוד על 174 מיליוני שקלים, והוא גדל בעיקר לאור ההתקדמות  בפרויקטים שאושרו בשנים הקודמות: שיפוץ הבניין הראשי בירושלים, שיגיע לסיומו במהלך השנה, והקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום. בנוסף מתוכננות מספר השקעות מרכזיות בעיקר בתחום המיחשוב.

בניכוי תקציבי הבינוי והשיפוץ, שיתוף נתוני אשראי, והדפסת הכסף, תקציב בנק ישראל גדל מ-763 מיליון ₪ ב-2017 ל-829 מיליון ₪ ב-2018. 

התקציב לשנים הבאות – 32.4% מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועד להתחייבויות עתידיות בהשקעות הבנק, ובעיקר להמשך הקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום ושדרוגי מערכות הבנק. 28.7% מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועד להקמת מאגר נתוני אשראי. 19.3%  נוספים מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועדים להדפסת כסף.

תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות ביתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל ובדוח ניהול היתרות.



 לוח א' – תקציב בנק ישראל לשנת  2018

 

(נתונים כספיים מוצגים באלפי שקלים חדשים)

 

2018

תקציב

2017

ביצוע התקציב בשנת 2016

התקציב

הרשאה להתחייב

שיא כוח האדם

בנק ישראל

= = = = = =

1,298,325

= = = = =

610,198

= = = = =

833

= = =

1,073,754

= = = = =

959,549

= = = = =

01

מטה וסיוע

240,521

52,524

348

225,580

206,483

02

ביצוע תפקידי הבנק

216,847

28,932

446

210,637

189,142

03

נציגות בחו"ל

4,316

394

2

4,282

3,071

04

גמלאות

289,570

123

 

278,611

292,476

05

השקעות

173,596

197,987

 

101,293

62,268

06

הכנסות

(6,810)

 

 

(6,760)

6,525) 

07

עתודה

35,260

35,500

10

12,534

 

08

הדפסת כסף

209,132

117,962

 

216,361

204,214

09

תפעול קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז

1,134

1,517

4

63

 

10

שיתוף  נתוני אשראי

134,758

175,259

23

31,152

8,421

 


[1] המועצה המנהלית הינה גוף שתפקידו לפקח על הפעילות המנהלית של בנק ישראל. המועצה מורכבת ברובה מנציגי ציבור. חברים חדשים מקרב הציבור למועצה המנהלית מונו בתאריך 28/12/2017 והם: היו"ר פרופ' יהושע שמר, גב' סגי איתן ופרופ' אפרים צדקה. חברי המועצה הפנימיים הם: הנגידה ד"ר קרנית פלוג והמשנה לנגידה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג.

לאור העובדה שהחל מחודש אוקטובר 2017 לא היה מניין חוקי לכינוס המועצה המנהלית עד שמונו שלושה חברים חדשים מקרב הציבור ב-28/12/2017, חל עיכוב באישור התקציב. מתחילת השנה ועד למועד קבלת אישור התקציב לשנת 2018, הבנק התנהל לפי תקציב 1/12 של התקציב המאושר האחרון, מדי חודש.