קטע מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות שתפורסם מחר: ביצועי המערכת הבנקאית הישראלית בהשוואה בין-לאומית



  • השוואות בין-לאומיות הן כלי שימושי להערכת יציבות הבנקים ופעילותם ולניטור אתגרים וסיכונים במהלך התהוותם.  באמצעותן לומד הפיקוח על הבנקים כיצד בנקים ורגולטורים בעולם מתמודדים עם שורת אתגרים שרובם מאפיינים גם את מערכת הבנקאות המקומית.

  • איכות האשראי של הבנקים הישראליים גבוהה לאורך זמן מזו של הבנקים ברוב מדינות אירופה ודומה לאיכות בארצות הברית. זאת בין היתר הודות לכך שתהליכי החיתום בישראל מחמירים יותר, ועל רקע המציאות הכלכלית הנוחה במשק המקומי והצעדים האקטיביים שנקטו הבנקים והפיקוח על הבנקים בתחום האשראי, בראשם צמצום הריכוזיות באשראי והקטנת החשיפה ללווים גדולים וממונפים.

  • רווחיות הבנקים הישראליים נמוכה במקצת מרווחיות הבנקים המובילים באירופה ובארה"ב, בעיקר מפי שהם נוטלים סיכונים נמוכים יותר; מגוון פעילויותיהם מצומצם יותר (בנקים בעולם עוסקים למשל בשיווק ביטוח, בעשיית שוק ועוד); יעילותם נמוכה יותר; ושיעור המס בישראל גבוה יותר.

  • רוב הבנקים בישראל יעילים פחות מבנקים דומים במדינות ה-OECD, אולם יעילותם נמצאת במגמת שיפור נוכח הדרישות שהציב הפיקוח על הבנקים והצעדים המשמעותיים שננקטו. הפער ביעילות נובע בין היתר מכך שהוצאות השכר (המושפע ממס שכר גבוה) וההוצאות הנלוות תופסות בישראל נתח גדול בסך ההוצאות התפעוליות.

  • בישראל, כמו במרבית המדינות המפותחות, המודל העסקי של הבנקאות הקמעונאית מתאים עצמו בשנים האחרונות לעולם הטכנולוגי ולשינוי בטעמי הלקוחות. תהליך זה כולל בין השאר צמצום במספר הסניפים הבנקאיים (אם כי בקצב איטי מהקצב בעולם) ומעבר לבנקאות דיגיטלית.

  • הנגישות הפיזית של השירותים הבנקאיים בישראל – באמצעות סניפים ופקידים – דומה למקובל במדינות ה-OECD ואף עולה עליו. לשם המחשה, מספר הסניפים הבנקאיים לאלף קמ"ר בישראל גבוה משמעותית מהמספר במדינות ה-OECD.

  • הבנקים הישראליים דומים לבנקים המובילים מבחינת יישום הסטנדרטים המתקדמים והמחמירים ביותר להקצאת הון לפי כללי באזל. רמתו של יחס המינוף בבנקים הישראליים גבוהה מרמתו בבנקים גלובליים בעלי חשיבות מערכתית[1] ומעידה כי בבנקים הישראליים קיימת רמת ביטחון גבוהה יותר תודות לכריות ההון הגבוהות.


  • בתחום הנזילות הבנקים הישראליים מיישמים סטנדרטים מתקדמים ובדומה לבנקים מובילים באירופה הם מצויים מעבר לדרישת הסף המינימלית (100%) שנקבעה בעקרונות באז
  • ל III. בישראל מיושמות עקרונות אלו בהוראת ניהול בנקאי תקין 221 בנושא יחס כיסוי הנזילות (LCR, Liquidity Coverage Ratio)[1].

  • שיעור הדיווידנד המשולם (מהרווח הנקי) בקרב הבנקים הישראליים נמוך מהנתון המקביל בבנקים מובילים בעולם, אולם הוא נמצא במגמת עלייה. מאחר שהבנקים מתכנסים ליעדי ההון והנזילות הרגולטוריים, הפיקוח על הבנקים התיר לרובם להגדיל את שיעור החלוקה השנה (איור 16).



[1] המדד קרוי "יחס כיסוי הנזילות" פותח בידי ועדת באזל במטרה לקדם את העמידות קצרת הטווח של פרופיל הנזילות של תאגידים בנקאיים. היחס מראה מהי כמות הנכסים הנזילים האיכותיים שתאגידים צריכים להחזיק כדי לשרוד בתרחיש קיצון משמעותי שנמשך 30 ימים קלנדריים. יחס כיסוי הנזילות מורכב משני רכיבים: במונה – מלאי הנכסים הנזילים האיכותיים (HQLA, High Quality Liquid Assets). מלאי זה בנוי משתי רמות של נכסים. רמה 1 כוללת נכסים איכותיים שהיקף החזקתם אינו מוגבל, ורמה 2 כוללת נכסים שהיקף החזקתם מוגבל ל-40% ממלאי הנכסים הנזילים האיכותיים. (רמה זו מחולקת לשתי רמות משנה: 2א ו-2ב; היקף החזקתם של נכסים ברמה האחרונה מוגבל ל-15%). במכנה – סך תזרים המזומנים היוצא נטו, דהיינו סך תזרים המזומנים היוצא הצפוי בתרחיש הקיצון בניכוי סך תזרים המזומנים הנכנס הצפוי בתרחיש. את סך תזרים המזומנים היוצא הצפוי מחשבים על ידי הכפלת היתרות של קטגוריות או סוגים שונים של התחייבויות מאזניות וחוץ-מאזניות בשיעורי משיכתן הצפויים (run off או draw down). את סך תזרים המזומנים הנכנס הצפוי מחשבים על ידי הכפלת היתרות של חייבים חוזיים (contractual receivables) בשיעורים שבהם הן צפויות להתקבל בתרחיש; סך התזרים הנכנס לא יעלה על 75% מסך התזרים היוצא הצפוי.​



[1] המדד קרוי "יחס כיסוי הנזילות" פותח בידי ועדת באזל במטרה לקדם את העמידות קצרת הטווח של פרופיל הנזילות של תאגידים בנקאיים. היחס מראה מהי כמות הנכסים הנזילים האיכותיים שתאגידים צריכים להחזיק כדי לשרוד בתרחיש קיצון משמעותי שנמשך 30 ימים קלנדריים. יחס כיסוי הנזילות מורכב משני רכיבים: במונה – מלאי הנכסים הנזילים האיכותיים (HQLA, High Quality Liquid Assets). מלאי זה בנוי משתי רמות של נכסים. רמה 1 כוללת נכסים איכותיים שהיקף החזקתם אינו מוגבל, ורמה 2 כוללת נכסים שהיקף החזקתם מוגבל ל-40% ממלאי הנכסים הנזילים האיכותיים. (רמה זו מחולקת לשתי רמות משנה: 2א ו-2ב; היקף החזקתם של נכסים ברמה האחרונה מוגבל ל-15%). במכנה – סך תזרים המזומנים היוצא נטו, דהיינו סך תזרים המזומנים היוצא הצפוי בתרחיש הקיצון בניכוי סך תזרים המזומנים הנכנס הצפוי בתרחיש. את סך תזרים המזומנים היוצא הצפוי מחשבים על ידי הכפלת היתרות של קטגוריות או סוגים שונים של התחייבויות מאזניות וחוץ-מאזניות בשיעורי משיכתן הצפויים (run off או draw down). את סך תזרים המזומנים הנכנס הצפוי מחשבים על ידי הכפלת היתרות של חייבים חוזיים (contractual receivables) בשיעורים שבהם הן צפויות להתקבל בתרחיש; סך התזרים הנכנס לא יעלה על 75% מסך התזרים היוצא הצפוי.

  • שיעור הדיווידנד המשולם (מהרווח הנקי) בקרב הבנקים הישראליים נמוך מהנתון המקביל בבנקים מובילים בעולם, אולם הוא נמצא במגמת עלייה. מאחר שהבנקים מתכנסים ליעדי ההון והנזילות הרגולטוריים, הפיקוח על הבנקים התיר לרובם להגדיל את שיעור החלוקה השנה (איור 16).



[1] ללא ניכוי פערים חשבונאיים

[2] המדד קרוי "יחס כיסוי הנזילות" פותח בידי ועדת באזל במטרה לקדם את העמידות קצרת הטווח של פרופיל הנזילות של תאגידים בנקאיים. היחס מראה מהי כמות הנכסים הנזילים האיכותיים שתאגידים צריכים להחזיק כדי לשרוד בתרחיש קיצון משמעותי שנמשך 30 ימים קלנדריים. יחס כיסוי הנזילות מורכב משני רכיבים: במונה – מלאי הנכסים הנזילים האיכותיים (HQLA, High Quality Liquid Assets). מלאי זה בנוי משתי רמות של נכסים. רמה 1 כוללת נכסים איכותיים שהיקף החזקתם אינו מוגבל, ורמה 2 כוללת נכסים שהיקף החזקתם מוגבל ל-40% ממלאי הנכסים הנזילים האיכותיים. (רמה זו מחולקת לשתי רמות משנה: 2א ו-2ב; היקף החזקתם של נכסים ברמה האחרונה מוגבל ל-15%). במכנה – סך תזרים המזומנים היוצא נטו, דהיינו סך תזרים המזומנים היוצא הצפוי בתרחיש הקיצון בניכוי סך תזרים המזומנים הנכנס הצפוי בתרחיש. את סך תזרים המזומנים היוצא הצפוי מחשבים על ידי הכפלת היתרות של קטגוריות או סוגים שונים של התחייבויות מאזניות וחוץ-מאזניות בשיעורי משיכתן הצפויים (run off או draw down). את סך תזרים המזומנים הנכנס הצפוי מחשבים על ידי הכפלת היתרות של חייבים חוזיים (contractual receivables) בשיעורים שבהם הן צפויות להתקבל בתרחיש; סך התזרים הנכנס לא יעלה על 75% מסך התזרים היוצא הצפוי.

​​