הוועדה המוניטרית החליטה ב-03/01/2022 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%


  • הפעילות הכלכלית ממשיכה לתפקד באופן נאות ונתוני שוק העבודה לחודש נובמבר ולמחצית הראשונה של חודש דצמבר מצביעים על שיפור במדדי התעסוקה.
  • עם זאת, העלייה בשיעורי התחלואה ובמקדמי ההדבקה נוכח זן ה"אומיקרון" מגדילים את הסיכון לפעילות, ובהתאם להיקפם אף עלולים להיות בעלי משמעות מקרו-כלכלית. התפתחויות אלו מביאות לעלייה באי-הוודאות בטווח הקצר והבינוני לגבי עוצמת הפעילות הכלכלית במשק.
  • האינפלציה בישראל התייצבה בסביבת מרכז היעד; מדד חודש נובמבר ירד ב-0.1%. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 2.4%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ולטווחים הבינוניים והארוכים מצויות בתוך תחום היעד.
  • מאז החלטת הריבית האחרונה נרשמה תנודתיות מסויימת בשער החליפין, ובסיום התקופה השקל נחלש מול הדולר ב-0.7%, במונחי השער האפקטיבי ב-0.2%, וב-1% מול האירו.
  • חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה והיא מעריכה שהתוצר יצמח ב-5.5% בשנת 2022 וב-5% בשנת 2023.
  • מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-10.3%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב שנרשם בשנים האחרונות.
  • הכלכלה הגלובלית ממשיכה במגמת ההתאוששות אם כי חלה עלייה באי-הוודאות על רקע התפשטות זן "האומיקרון", שעלול להקשות על שרשראות הייצור והאספקה. במרבית המדינות מדדי האינפלציה עולים לרמה הגבוהה מיעדי הבנקים המרכזיים וההידוק המוניטרי בעולם נמשך.

 

תהליך התאוששות המשק הישראלי מהמשבר נמשך. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים לפעילות הכלכלית. לכן, הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן, בהתאם לקצב הצמיחה והתעסוקה ותוואי האינפלציה. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות ובהתאוששות הכלכלית מהמשבר, ולהבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים.

 

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן​

נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 03.01.2022.xlsxנתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 03.01.2022.xlsx

המשק הישראלי ממשיך בפעילות כלכלית רציפה ואף מתרחבת לצד נגיף הקורונה ועל רקע מחזוריות גלי התחלואה. הפעילות מתאפשרת, בין היתר, לאור הסתגלות מרבית ענפי המשק לפעילות לצד המגיפה. עם זאת, העלייה בשיעורי התחלואה ובמקדמי ההדבקה נוכח זן ה"אומיקרון" של הנגיף מגדילים את הסיכון לפעילות, ובהתאם להיקפם אף עלולים להיות בעלי משמעות מקרו-כלכלית. התפתחויות אלו מביאות לעלייה באי-הוודאות בטווח הקצר והבינוני לגבי עוצמת הפעילות הכלכלית במשק.

מאז החלטת הריבית הקודמת, חלה התייצבות של האינפלציה בישראל בסביבת מרכז היעד (איור 1); מדד חודש נובמבר ירד ב- 0.1%. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 2.4% (2.1% בניכוי אנרגיה ופו"י; איור 2). קצב העלייה השנתי הן של הרכיבים הבלתי סחירים והן של הרכיבים הסחירים התייצב (איור 3). הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות ירדו קלות והן מצויות בתוך תחום היעד; עם זאת, עדיין נותר פער בין הציפיות הנגזרות משוק ההון, לבין אלו הגלומות בריביות הפנימיות של הבנקים ולתחזיות החזאים שהן נמוכות יותר, אך הפער הצטמצם בתקופה הנסקרת (איור 4). הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים מצויות כולן בתוך תחום היעד (איור 5). הוועדה המוניטרית ממשיכה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, ומעריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית. מאז החלטת הריבית האחרונה נרשמה תנודתיות מסויימת בשער החליפין, ובסיום התקופה השקל נחלש מול הדולר ב-0.7%, במונחי השער האפקטיבי ב-0.2%, וב-1% מול האירו (איור 6).

באשר לפעילות הכלכלית זו ממשיכה לתפקד באופן נאות. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הוסיף לעלות בנובמבר (איור 15), רמתו דומה לזו שהייתה ב-2019 טרם משבר הקורונה. על רקע הימשכות הקשיים בשרשראות האספקה בעולם נרשמה עלייה בעוצמת המגבלה של ציוד וחומרי גלם עליה מדווחות החברות (איור 26). הרכישות בכרטיסי אשראי התייצבו ברמה גבוהה מאז סוף אוקטובר. אולם, עם התפשטות זן האומיקרון בדצמבר חלה ירידה ברכישות, בעיקר בענפי תיירות הפנים (איור 17). יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) נותר ללא שינוי ורמתו ממשיכה להיות גבוהה מזו ששררה ערב המשבר. יצוא השירותים ממשיך במגמת העלייה ומצוי ברמה גבוהה מאוד (איור 18). יבוא הסחורות ממשיך לעלות וכל רכיביו נמצאים ברמות גבוהות (איור 20).

נתוני שוק העבודה לחודש נובמבר מצביעים על שיפור ניכר במדדי התעסוקה. שיעור האבטלה הרחבה ירד בחודש נובמבר ל-6.5% (איור 21). שיעור התעסוקה המותאם עלה ועומד על 60.2%, הרמה הגבוהה ביותר של שיעור זה מאז פרוץ מגפת הקורונה, המבטאת פער של כ-60 אלף מועסקים (0.9 נ.א) משיעור התעסוקה הממוצע ב-2019. נתוני שוק העבודה שפורסמו למחצית הראשונה של חודש דצמבר מציגים תמונה דומה. מספר המשרות הפנויות ממשיך לעמוד על רמה גבוהה בחודש נובמבר, והוא גבוה ביחס לחודשים טרם המשבר (איור 23). הרמה הגבוהה במשרות הפנויות לצד ירידה באבטלה מבטאים התהדקות של שוק העבודה. יש לציין כי לפחות עד חודש ספטמבר, רמות השכר (לאחר נטרול של השפעות הרכב מועסקים שאפיינו את תקופת משבר הקורונה) במרבית ענפי המשק לא חרגו מהמגמה שאפיינה אותם טרום המשבר, אך יתכן שבקצה ישנה האצה מסוימת בקצב העלייה בחלק מהענפים.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה והיא מעריכה שהתוצר יצמח ב-5.5% בשנת 2022 וב-5% בשנת 2023 (איור 14). שיעור התעסוקה המותאם צפוי עוד להמשיך ולעלות מעט עד לכדי 60.7% בסוף שנת 2023. בהתאם, שיעור האבטלה הרחבה צפוי להמשיך לרדת ולעמוד בסוף 2023 על 4.4%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-1.6% ובשנת 2023 הוא צפוי לעמוד על 2%. בנוסף יחס החוב לתוצר בשנים 2022 ו-2023 צפוי לעמוד על 69%.

מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-10.3% (איור 10), קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. היקף המשכנתאות בנובמבר הוסיף להיות גבוה, בהתאם למגמה שנרשמה מתחילת שנת 2021 (איור 11). לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות נותר מתון יחסית, אם כי נרשמה עלייה מסויימת בנתוני הקצה.

בשוק ההון המקומי, מחירי המניות ממשיכים לעלות ותשואות איגרות החוב הממשלתיות ירדו מעט ברוב הטווחים. מרווחי האג"ח התאגידיות עלו במעט, אך אלו נותרו ברמות נמוכות (איור 9). שוק האשראי ממשיך לתפקד היטב עם ריביות יציבות ונמוכות. בחינת קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים לפי סקר המגמות של הלמ"ס ממשיכה להצביע על רמות הדומות לאלו שלפני המשבר (איור 13).

בכלכלה הגלובלית נמשכה בתקופה הנסקרת מגמת ההתאוששות בפעילות הכלכלית, אם כי בסופה חלה עלייה באי הוודאות על רקע התפשטות זן האומיקרון. עליית התחלואה עלולה להוביל להאטה בקצב הפעילות בטווח הקצר ולהמשיך להקשות על שרשראות הייצור והאספקה. תחזיות הצמיחה העדכניות של בתי ההשקעות השונים נותרו ללא שינוי משמעותי. מדד מנהלי הרכש הגלובלי עלה במעט וממשיך להצביע על רמה גבוהה יחסית של התרחבות כלכלית, בפרט בסקטור השירותים (איור 30). היקף הסחר העולמי עלה גם הוא במעט וממשיך להיות מצוי ברמות גבוהות (איור 29). הסנטימנט החיובי במדדי המניות במרבית השווקים המפותחים נמשך. האג"ח הממשלתיות התאפיינו במגמה מעורבת כאשר באירופה נרשמה עליית תשואות ואילו בארה"ב השתטחות קלה. מחירי הנפט והסחורות האחרות נותרו ללא שינוי משמעותי. במחיר הגז באירופה נרשמה תנודתיות גבוהה, על רקע משבר האנרגיה באירופה. סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה לעלות; במרבית המדינות מדדי האינפלציה עלו לרמה הגבוהה מיעדי הבנקים המרכזיים ובחלק מהם גם אינפלציית הליבה נמצאת מעל היעד. לפיכך, חלק מהבנקים המרכזיים והחזאים הפחיתו את הערכתם לגבי מידת הזמניות של האינפלציה וההידוק המוניטרי בעולם נמשך; בארה"ב, הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי אך הכפיל את קצב צמצום תכניות הרכישות של אג"ח ממשלתיות ואג"ח מגובות משכנתאות, כך שהתכניות צפויות להסתיים בחודש מרץ 2022. בנוסף, עדכן הפד כלפי מעלה את התחזית לקצב העלאות הריבית הצפויות, זאת על רקע עלייה נוספת בקצב האינפלציה לרמה שנתית של 6.8% והמשך ההתאוששות בשוק העבודה. באירופה נמשכת עלייה חדה באינפלציה השנתית והיא עומדת על 4.9%. ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי והודיע על צמצום ברכישותיו בשווקים. באנגליה, האינפלציה עלתה בחדות, והגיעה ל-5.1% והבנק המרכזי העלה את הריבית ב-15 נ.ב. לרמה של 0.25%. במספר מדינות נוספות בהן חרגה האינפלציה באופן ניכר מיעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות ריבית (איור 34).

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-17/1/2022. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-21/2/2022.​​​​​