הוועדה המוניטרית החליטה ב-30 לנובמבר 2020 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%

  • המשק נמצא בתהליך מתמשך של יציאה מהסגר השני, אך  ישנה אי ודאות לגבי המשך היציאה מהסגר לנוכח העלייה המסתמנת בתחלואה. החדשות מהעולם אודות ההתקדמות ביצור החיסונים הן חיוביות, אך בינתיים לא ברור מתי החיסונים יופצו בארץ ובעולם, ועד אז צפויה התחלואה להמשיך להשפיע על הפעילות הכלכלית.
  • הפגיעה בפעילות הכלכלית כתוצאה מהסגר השני הייתה מתונה יותר מהפגיעה בסגר הראשון, אך היציאה מהסגר השני איטית יותר, וניכרת שונות בפגיעה בפעילות על פני ענפי המשק השונים. חלק מהעסקים הצליחו להתאים את הפעילות שלהם למגבלות הקורונה, אך ענפים כגון התיירות, המסעדות, החינוך והפנאי לא חזרו לרמת הפעילות שהייתה ערב המשבר.
  • הסגר השני הביא לעלייה חדה בשיעור הבלתי מועסקים לפי ההגדרה הרחבה, שהגיע לכ–23% מכוח העבודה במחצית הראשונה של אוקטובר לעומת כ-11% במחצית הראשונה של ספטמבר. עם תחילת ההקלות בסגר, שיעור זה התמתן לכ-18%.
  • סביבת האינפלציה נותרה נמוכה; מדד חודש אוקטובר עלה ב-0.3%, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.8%- (0.4%- בניכוי אנרגיה ופו"י). הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד אך בציפיות משוק ההון נרשמה עליה. הציפיות לאינפלציה פורוורד בשנה השניה שבו אל תחום היעד, והציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתוך היעד.
  • בחודשים האחרונים נע שער החליפין האפקטיבי בטווח צר יחסית, אך מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק בכ-1% במונחי השער האפקטיבי ובכ-1.7% מול הדולר, על רקע היחלשות משמעותית של הדולר בעולם. המשך הייסוף עלול לפגוע ביצוא, והוא צפוי לפעול להאטה נוספת באינפלציה.
  • שוק האשראי ממשיך לתפקד כיאות עם ריביות נמוכות ויציבות, וזאת בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. מסקר המגמות עולה שחלה ירידה בקושי של חברות גדולות ובינוניות לגייס אשראי, בעוד בקרב החברות הקטנות הקושי בגיוס אשראי בנקאי נותר ברמתו.
  • הכלכלה העולמית התאוששה ברבעון השלישי ובמרבית המשקים נרשמה צמיחה גבוהה בתוצר, אולם ההתפשטות המחודשת בתחלואה צפויה להוביל להתמתנות בצמיחה הגלובלית ברבעון הרביעי. הסחר העולמי מתאושש לאחר שירד בחדות בתחילת המשבר. הבנקים המרכזיים של המשקים העיקריים הדגישו את מחוייבותם לשמר את המדיניות המרחיבה למשך זמן רב, והממשלות ממשיכות לנקוט בצעדי סיוע והרחבה פיסקלית.

 

התוצאות החיוביות בניסויים לחיסונים נגד נגיף הקורונה מגדילות את האופטימיות באשר לחזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה  בשנה הקרובה. עם זאת,  הפגיעה במשק ובפרט בשוק העבודה צפויה להיות ממושכת,  ולכן הוועדה תמשיך להפעיל מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

 

 לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה  לחץ כאן

לנתונים בקובץ אקסל​

 

המשק נמצא בתהליך מתמשך של יציאה מהסגר השני, אך  ישנה אי ודאות לגבי המשך היציאה מהסגר לנוכח העלייה המסתמנת בתחלואה. החדשות מהעולם אודות ההתקדמות ביצור החיסונים הן חיוביות, אך בינתיים לא ברור מתי החיסונים יופצו בארץ ובעולם, ועד אז צפויה התחלואה להמשיך להשפיע על הפעילות הכלכלית.

על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, לאחר הצניחה בתוצר ברבעון השני, חלה התאוששות מהירה בחודשי הקיץ  עד לכניסה לסגר השני באמצע ספטמבר, והמשק צמח ברבעון השלישי בשיעור של 38% (במונחים שנתיים, מנוכה עונתיות; איור 1). את הצמיחה הובילו הגידול ביצוא, בצריכה הפרטית, ובהשקעה בבנייה למגורים, בעוד ההשקעה בענפי המשק המשיכה להתכווץ.

האינדיקטורים הזמינים לגבי הפעילות באוקטובר ונובמבר מראים שהפגיעה בפעילות הכלכלית כתוצאה מהסגר השני הייתה מתונה יותר מהפגיעה בסגר הראשון, אך כתוצאה מתהליך היציאה המדורג ההתאוששות בחלק מהענפים איטית יותר מלאחר הסגר הראשון, וניכרת שונות בפגיעה בפעילות על פני ענפי המשק השונים. על פי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מאזן הנטו הכולל של הסקטור העסקי ירד בצורה מתונה בהשוואה לסגר הקודם, אך הוא עדיין משקף התכווצות חזקה בפעילות (איור 3). נתוני צריכת החשמל ירדו גם הם בצורה מתונה בלבד. ביצוא התעשייתי (ללא או"מ ויהלומים, בדולרים) נרשמה עלייה קלה בחודש אוקטובר והוא חזר לרמתו ערב הסגר הראשון, בהובלת יצוא ענפי הטכנולוגיה העילית (איור 7). נתוני הניידות למקומות העבודה של גוגל, שירדו רק במעט במהלך הסגר, מצביעים על חזרה מהירה יותר לרמת הניידות ערב הסגר השני ביחס לסגר הראשון, כבר בעת שלבי היציאה הראשונים מהסגר. נתוני ההוצאות בכרטיסי האשראי מצביעים על מגמה דומה; מסתמן שחלק מהעסקים בענפי המסחר הקמעוני ושירותי המזון והמשקאות התאימו את הפעילות שלהם לאספקה של מוצרים באופן מקוון ובשליחויות. מנגד, לאור הפתיחה המדורגת של המשק, ענפים מסוימים כגון התיירות, המסעדות, החינוך והפנאי לא חזרו לרמת הפעילות שהייתה ערב המשבר (איור 4).

הסגר השני הביא לעלייה חדה בשיעור הבלתי מועסקים לפי ההגדרה הרחבה, שהגיע לכ–23% מכוח העבודה במחצית הראשונה של אוקטובר (938 אלף מובטלים) לעומת כ-11% במחצית הראשונה של ספטמבר. העלייה נבעה בעיקר מגידול במספר העובדים הנעדרים זמנית ממקום עבודתם. במחצית השנייה של אוקטובר, עם תחילת ההקלות בסגר, שיעור זה התמתן לכ-18% (איור 9). מסקר הבזק של הלמ"ס שנערך באוקטובר עולה כי ישנה עלייה בשיעור המפוטרים בהשוואה לסקר שנערך באוגוסט.

חטיבת המחקר עדכנה את  האומדנים  החודשיים לשיעורי הפעילות במשק לאורך המשבר (איור 2). על פי הערכות החטיבה בהתבסס על אומדנים אלו, ב-2020 צפויה צמיחה שלילית של  4.5 אחוזים בתוצר אם לא תתרחש נסיגה משמעותית בהסרת המגבלות עד סוף השנה, ובהתכווצות של 5% אם תתרחש נסיגה כזו בשל גידול בתחלואה. לגבי שנת 2021  עדיין קיימת אי וודאות גבוהה ביחס לתחזית, לנוכח עליית מקדם ההדבקה בתקופה האחרונה והסיכוי לכניסה לסגרים נוספים מחד, למול הסיכוי לחיסון במהלך 2021 מאידך. התחזית שפורסמה באוקטובר, הכוללת "תרחיש שליטה" ו"תרחיש שליטה נמוכה", עדיין מכסה את מרחב האפשרויות שהחטיבה צופה לשנת 2021.

סביבת האינפלציה נותרה נמוכה; מדד חודש אוקטובר עלה ב-0.3%, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.8%- (0.4%- בניכוי אנרגיה ופו"י)  (איור 10). סעיפי האנרגיה תרמו בשנים עשר החודשים האחרונים 0.5- נקודת אחוז לאינפלציה,  ותרומתו של סעיף הדיור התמתנה בשנה האחרונה לתרומה חיובית של 0.2 נקודת אחוז בלבד. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד; בציפיות משוק ההון נרשמה עליה משמעותית והן שבו לתחום החיובי. בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה השנתית להמשיך להיות שלילית. הציפיות פורוורד לטווחים הקצרים והבינוניים עלו מאז החלטת הריבית הקודמת והציפיות לאינפלציה בשנה השניה שבו אל תחום היעד; הציפיות לטווחים הארוכים נותרו כמעט לא שינוי ונשארו מעוגנות בתוך היעד (איור 14).

בחודשים האחרונים נע שער החליפין האפקטיבי בטווח צר יחסית (איור 15), אך מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק בכ-1% במונחי השער האפקטיבי. במהלך אותה התקופה התחזק השקל מול הדולר בכ-1.7% על רקע היחלשות משמעותית של הדולר בעולם. המשך הייסוף עלול לפגוע ביצוא, והוא צפוי לפעול להאטה נוספת באינפלציה.

פרסום הידיעות על תוצאות טובות בניסויים לפיתוח החיסון לקורונה תרמו לעליות במדדי המניות בעולם וכן לעלייה בתשואות אגרות החוב. בשוק המקומי נרשמה עליית תשואות בעקום השקלי בדומה למגמה העולמית, ומרווחי האג"ח הקונצרניים המשיכו להצטמצם לצד עליות במדדי המניות (איור 18). שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, וזאת בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. מסקר המגמות עולה שחלה ירידה בקושי של חברות גדולות ובינוניות לגייס אשראי, בעוד שבקרב החברות הקטנות הקושי בגיוס אשראי בנקאי נותר ברמתו,  (איור 22). נכון לאמצע נובמבר, נדחו במסגרת המתווה לדחיית תשלומים באשראי בנקאי תשלומי הלוואות בסך של  10.8 מיליארדי ש"ח במצטבר. יתרת האשראי בגינה נדחו תשלומים מהווה %16.4 מתיק האשראי. בנק ישראל פרסם היום מתווה דחיית הלוואות נוסף שאומץ ע"י המערכת הבנקאית ומתמקד במשקי הבית. המתווה מאפשר ללקוחות שנפגעו מהמשבר לפרוס את החזרי ההלוואות הצרכניות והמשכנתאות מהבנקים לתקופות זמן ממושכות, וניתנה אפשרות דחייה נוספת בהחזרי ההלוואות מחברות כרטיסי האשראי.

 

הכלכלה העולמית התאוששה ברבעון השלישי ובמרבית המשקים נרשמה צמיחה גבוהה בתוצר, אולם ההתפשטות המחודשת בתחלואה והתרחבות הסגרים והמגבלות במדינות המפותחות צפויות להוביל להתמתנות בצמיחה הגלובלית ברבעון הרביעי. מדד מנהלי הרכש הגלובלי שוהה ברמה המעידה על התרחבות בפעילות מאז חודש יולי, ומשקף התאוששות הן בתעשייה והן בשירותים (איור 27). הסחר העולמי מתאושש לאחר שירד בחדות בתחילת השנה, והנתונים האחרונים משקפים התכווצות של כ-1.5% בלבד בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (איור 26). בארה"ב התחלואה מתפשטת בקצב גבוה אך האינדיקטורים לפעילות מצביעים על המשך התאוששות ברבעון הרביעי. התפשטות התחלואה וחידוש הסגרים באירופה צפויים להביא להתכווצות ברבעון הרביעי, אך בשיעור מתון מאשר בסגר הראשון. גם ביפן צפויה צמיחה נמוכה ברבעון הרביעי. כלכלת סין בולטת לטובה והיא היחידה מבין הגושים הגדולים שצפויה בה צמיחה חיובית ב-2020. המדיניות המוניטרית ברחבי העולם מוסיפה להיות מרחיבה מאוד. הבנקים המרכזיים של המשקים העיקריים הדגישו את מחוייבותם לשמר את המדיניות המרחיבה למשך זמן רב, והממשלות ממשיכות לנקוט בצעדי סיוע והרחבה פיסקלית. באוקטובר ירדה האינפלציה בכל הגושים והיא צפויה להישאר נמוכה גם בשנת 2021. הציפיות להתאוששות בכלכלה העולמית תרמו לעלייה במחיר הנפט .

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-14/12/2020. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-04/01/2021, בשעה 16:00, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.