הוועדה המוניטרית החליטה ב-31 למאי 2021 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%

  • ההתאוששות המהירה בפעילות הכלכלית נמשכת עם דעיכת מגפת הקורונה בישראל. ההסלמה במצב הביטחוני שנמשכה כעשרה ימים פגעה ככל הנראה באופן מוגבל בלבד. נמשכה עלייה משמעותית בצריכה גם בענפים אשר נפגעו באופן משמעותי מהמגבלות במהלך המשבר.
  • חלה ירידה בשיעור האבטלה הרחבה לרמה של 9.6% ומאז היציאה מהסגר השלישי בפברואר נרשמה עלייה בשיעור התעסוקה המותאם. לצד זאת, חלק מהנתונים מעידים על קשיים בתהליך ההתאוששות של שוק העבודה: מספר המשרות הפנויות ממשיך להאמיר לצד עלייה בקושי של המעסיקים לגיוס עובדים בחלק מהענפים.
  • על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון, התוצר התכווץ בשיעור שנתי של כ-6.5%, אך נתוני הרבעון הראשון מבטאים תמונה מורכבת; במחצית הראשונה של הרבעון היה המשק נתון בסגר לנוכח שיאי תחלואה מהמגפה, ולעומת זאת שלהי פברואר וחודש מרץ התאפיינו ביציאה מהירה מהמשבר ובהתאוששות של המשק. נתוני התוצר הושפעו באופן ניכר מהקדמת יבוא כלי רכב לסוף 2020 כתוצאה משינויים שחלו בשיעורי המס, ובהסטה של עיתוי הוצאות הממשלה על צריכה ציבורית. בסך הכול, בחינה של הרכב השימושים מעלה תמונה חיובית על מצב המשק.
  • מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים ב-4.5%, קצב מהיר יחסית. חלקם של המשקיעים מתוך סך העסקאות לרכישת דירות גדל. עם זאת, קצב עליית מחירי השכירות נותר ברמה ממותנת.
  • סביבת האינפלציה עודנה נמוכה אך במגמת עלייה; מדד חודש אפריל עלה ב-0.3% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.8%. על פי ההערכות היא צפויה להיכנס אל תחום היעד לאחר פרסום מדד מאי. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות הוסיפו לעלות ונמצאות בתוך תחום היעד; גם הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים עלו והן מעוגנות במרכז התחום.
  • מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק ב-0.4% מול הדולר, ונחלש ב-0.5% במונחי השער האפקטיבי וב-1% מול האירו ההסלמה הביטחונית הגדילה את התנודתיות באופן מתון ולזמן קצר בלבד.
  • בעולם, מבצע החיסונים צובר תאוצה ותומך בפעילות הכלכלית, אך במקביל חלה החמרה בתחלואה במספר מדינות מתעוררות. תחזיות הצמיחה של בתי ההשקעות למרבית המשקים העיקריים עודכנו כלפי מעלה. מחירי הסחורות החקלאיות, המתכות והנפט עלו, ותרמו להמשך עליית האינפלציה. המדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה.


תהליך החזרה לשגרה בישראל תומך בצמיחה מהירה בשנה הקרובה. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים לפעילות,  נוכח הסיכונים הבריאותיים בארץ ובחו"ל והפגיעה במשק ובפרט בשוק העבודה. לכן, הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה לאורך זמן, תוך שימוש במגוון כלים ככל שיידרש, כולל כלי הריבית. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, בהתאוששות הכלכלית מהמשבר ובהבטחת המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסים.

 

לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן​

נתונים ריבית 31.05.2021.xlsxנתונים ריבית 31.05.2021.xlsx

 

ההתאוששות המהירה בפעילות הכלכלית נמשכת עם דעיכת מגיפת הקורונה בישראל. עם זאת, החשש להתפתחותן של מוטציות עמידות לחיסונים או כאלה שיגרמו לתחלואה קשה יותר לאוכלוסייה שלא מחוסנת עדיין קיים, ומהווה סיכון לכלכלה ולשמירה על השגרה הכמעט מלאה אליה המשק נכנס בפתח חודש יוני. ההסלמה במצב הביטחוני שנמשכה כעשרה ימים פגעה ככל הנראה באופן מוגבל בלבד בתהליך ההתאוששות הכלכלית: משך ההסלמה היה קצר יחסית, וכתוצאה ממשבר הקורונה חלקים גדולים במשק הסתגלו לעבודה ולצריכה מרחוק. בנוסף, חלק ניכר מהפגיעה הכלכלית באירועים דומים בעבר הייתה בייצוא שירותי תיירות, בעוד שכתוצאה ממשבר הקורונה אלו ממילא נמוכים כעת.

האינדיקטורים הזמינים לגבי הפעילות הכלכלית מצביעים על המשך מגמת השיפור. רמת הצריכה בכרטיסי אשראי שבה, ואף חצתה, את קו המגמה שהיה צפוי טרם המשבר (איור 4). במהלך ימי העימות חלה ירידה זמנית בהוצאות בכרטיסי אשראי, אך אלו התאוששו במהירות. נמשכה עלייה משמעותית בצריכה גם בענפים אשר נפגעו באופן משמעותי מהמגבלות במהלך המשבר (מסעדות; תיירות ושירותי פנאי וחינוך). לצד הגידול בצריכה המקומית, עד כה תיירות הפנים לא מפצה באופן מלא על היעדרה של תיירות החוץ, וענף המלונאות עדיין סובל מפגיעה משמעותית. מדדי הניידות לחנויות עלו עד ערב העימות, לרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת המגיפה. הניידות למקומות העבודה טרם חזרה לרמה ערב המשבר, הן מכיוון שהתעסוקה טרם התאוששה לחלוטין, והן בשל אימוץ של הסדרי עבודה מרחוק בחלק ממקומות העבודה (איור 5). מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס עלה בחדות עד ערב העימות, בעיקר כתוצאה משיפור חד ברכיבי הציפיות למצב הכלכלי בשנה הקרובה. על פי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אפריל, מאזן הנטו הכולל של הסקטור העסקי ממשיך את מגמת העלייה (איור 3). בנוסף לכך, על פי סקר הבזק האחרון של הלמ"ס ניכר שהפגיעה בפדיון של העסקים בחודש מרץ הייתה הנמוכה ביותר מאז פרוץ המשבר.

נתוני סקר כוח אדם למחצית הראשונה של חודש מאי מצביעים על ירידה בשיעור האבטלה הרחבה לרמה של 9.6% (איור 9). מאז היציאה מהסגר השלישי בפברואר נרשמה עלייה בשיעור התעסוקה המותאם (לפיו נעדרי קורונה אינם נחשבים מועסקים), ולפי נתוני המחצית הראשונה של מאי הוא עומד על57% (עמד לפני המשבר על כ-61% ב-2019; איור 10). לצד זאת, חלק מהנתונים מעיד על קשיים בתהליך ההתאוששות של שוק העבודה: מספר המשרות הפנויות ממשיך להאמיר (איור 11) והקושי של המעסיקים לגיוס עובדים גדל. על פי סקר המגמות חלה עלייה משמעותית לכ-20% בשיעור העסקים בתעשייה המדווחים על קושי בגיוס עובדים לא מקצועיים (איור 12). עם זאת, לא מן הנמנע שחלק מהקשיים הם זמניים עקב היציאה החדה והמהירה ממגבלות הקורונה לשגרה של פעילות מלאה.

על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון, התוצר התכווץ בשיעור שנתי של כ-6.5% (איור 1), הירידה ברבעון זה הושפעה באופן ניכר מהקדמת יבוא כלי רכב לסוף 2020 כתוצאה משינויים שחלו בשיעורי המס, ובהסטה של עיתוי הוצאות הממשלה על הצריכה הציבורית. על פי הערכת חטיבת המחקר, בניכוי ההשפעה של הירידה ביבוא כלי הרכב, נרשמה התכווצות של 3.2% בלבד. נתוני הרבעון הראשון מבטאים תמונה מורכבת; במחצית הראשונה של הרבעון היה המשק נתון בסגר לנוכח שיאי תחלואה מהמגפה, ולעומת זאת שלהי פברואר וחודש מרץ התאפיינו ביציאה חדה מהמשבר ובהתאוששות של המשק. בחינה של הרכב השימושים מעלה תמונה חיובית על מצב המשק: הצריכה הפרטית למעט בני קיימא, ההשקעות במכונות וציוד והיצוא התרחבו בקצב נאה (איור 2).

יצוא השירותים נותר ללא שינוי בחודשים האחרונים אך עדיין מסתמנת בו מגמת עלייה מתמשכת, ורמתו גבוהה מזו שהייתה טרם המשבר וזאת למרות שייצוא התיירות נותר עדיין ברמה נמוכה. נתוני יצוא הסחורות עלו במקצת בחודש אפריל ושומרים על יציבות, לאחר שאלו היו תנודתיים לאורך המשבר (איור 6). נתוני יבוא הסחורות  התייצבו באפריל, אך נותרו ברמה גבוהה (איור 7). כתוצאה מההשלכות המתמשכות של משבר הקורונה, ישנו מחסור בציוד וחומרי גלם המביא לקשיים בפעילות הכלכלית בעולם. על פי סקר המגמות הקושי משפיע  במיוחד על פעילות ענפי התעשייה והבינוי בישראל. הגידול בהזמנות מוצרי צריכה וייבוא מוצרים לתעשייה מחד, ומחסור בכוח אדם ובשטחי אחסון בנמלים מאידך, מביאים לקשיים בשרשראות האספקה.

מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים ב-4.5% (איור 22), קצב מהיר יחסית, על רקע התמתנות בקצבי הבנייה, הן בהתחלות הבנייה והן בגמר הבנייה. בנוסף חלה עלייה במחירי תשומות הבניה וחלקם של המשקיעים מתוך סך העסקאות לרכישת דירות גדל. עם זאת, קצב עליית מחירי השכירות נותר ברמה ממותנת. היקף המשכנתאות באפריל 2021 עמד על 8.3 מיליארדי ש"ח, בהמשך להיקפי המשכנתאות הגבוהים מתחילת השנה (איור 23).

סביבת האינפלציה עודנה נמוכה אך נמשכת מגמת העלייה בקצב האינפלציה; מדד חודש אפריל עלה ב-0.3% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.8% (0.5% בניכוי אנרגיה ופו"י; איור 14), על פי ההערכות צפויה להיכנס אל תחום היעד לאחר פרסום מדד מאי. במחירי המוצרים הסחירים נרשמה עלייה חדה, על רקע עליית מחירי האנרגיה, בעוד שקצב השינוי במחירי הרכיבים הבלתי סחירים במדד נותר מתון (איור 15). על רקע ההתאוששות המהירה בפעילות הכלכלית והמדיניות המרחיבה, בנוסף לעליית מחירי חומרי הגלם, התייקרות ההובלה הימית והעליה בסביבת האינפלציה העולמית, חלה עלייה בציפיות לאינפלציה: הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות הוסיפו לעלות ונמצאות בתוך תחום היעד; בפרט הציפיות משוק ההון ומחוזי האינפלציה נמצאות במרכז התחום (איור 16). גם הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים עלו והן מעוגנות במרכז תחום היעד (איור 17).

מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק ב-0.4% מול הדולר, ונחלש ב-0.5% במונחי השער האפקטיבי וב-1% מול האירו (איור 18). ההסלמה הביטחונית הגדילה את התנודתיות באופן מתון ולזמן קצר בלבד.

בשוק ההון נמשכה מגמת העלייה במחירי המניות ומרווחי האג"ח הקונצרניים נותרו ללא שינוי, ברמה קרובה לרמתם טרום המשבר (איור 21). בתשואות איגרות החוב הממשלתיות נרשמה ירידה באפיק הריאלי ועלייה באפיק השקלי. שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר (איורים 24-25). לפי סקר המגמות, בחודשים מרץ ואפריל, נצפתה מגמה מעורבת בקושי החברות לגייס מימון; חלה עלייה בקושי לגיוס מימון בנקאי בקרב החברות הקטנות, בעוד החברות הגדולות דיווחו על ירידה בקושי זה. בגיוס מימון חוץ בנקאי נרשמה התייצבות בכל גדלי החברות. מבחינה ענפית, הרמה הממוצעת של הקושי של עסקים בקבלת אשראי חזרה לרמתה טרום המשבר בכל הענפים פרט לענף המלונאות, שם אמנם חלה ירידה חדה במהלך מרץ, אך  עדיין מדווחים על רמות גבוהות יחסית של קושי בקבלת מימון.

בעולם, מבצע החיסונים צובר תאוצה ותומך בפעילות הכלכלית, אך במקביל חלה החמרה בתחלואה במספר מדינות מתעוררות. תחזיות הצמיחה של בתי ההשקעות למרבית המשקים העיקריים עודכנו כלפי מעלה (איור 26). מדד מנהלי הרכש הגלובלי המשולב עלה באפריל לרמה הגבוהה ביותר שלו בעשור האחרון (איור 28), וההתרחבות בפעילות באה לידי ביטוי הן ברכיב השירותים והן ברכיב התעשייה. מדדי המניות העיקריים אופיינו במגמה מעורבת במהלך התקופה אך הם ממשיכים להימצא ברמות שיא (איור 32). בחלק מהנכסים הפיננסים ייתכן כי התמחור לא בהכרח מפנים את מכלול הסיכונים. מחירי הסחורות החקלאיות, המתכות והנפט עלו, על רקע מגבלות היצע ועלייה בביקושים, ותרמו להמשך עליית האינפלציה, אך הציפיות לאינפלציה נותרו קרובות ליעדי הבנקים המרכזיים. המדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה, לעומת זאת במדינות המתעוררות נמשכות העלאות הריבית על רקע העלייה באינפלציה. בארה"ב נמשכת צמיחה מהירה של הכלכלה ומדדי הסנטימנט מצביעים על המשך שיפור מהיר בפעילות. באירופה נרשמה ברבעון הראשון של השנה התכווצות בפעילות הכלכלית, אך ההאצה בקצב התחסנות האוכלוסייה, לצד ירידה בתחלואה והציפיות להשקת תכנית פיסקלית במחצית השנייה של השנה, הובילו לשיפור במדדי הסנטימנט ולעדכון כלפי מעלה של תחזיות הצמיחה. כלכלת סין ממשיכה להתרחב אך בקצב איטי יותר הדומה לקצב טרם המשבר.

 

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-14/06/2021. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-05/07/2021, בשעה 16:00, ולאחריה יתקיים תדרוך עיתונאים בהשתתפות הנגיד.

 ​​​